יובל בן זאב: "הערך החבוי באלרוב נדל"ן הולך ונחשף, תזנק ב-30%"

מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים צופה כי הצלחת המלונות בירושלים, מרכז ממילא והמלונות הצפויים להיפתח באירופה יזניקו את ערך החברה באופן משמעותי
לירן סהר |

בעדכון המדדים הקרוב תיכנס מניית אלרוב נדלן למדד ת"א 100. בית ההשקעות כלל פיננסים מפרסם היום (ד') עדכון לחברה בהמלצת קניה ומחיר יעד של 10 שקל, כ-30% מעל מחיר המניה הבוקר.

יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות, אומר כי נראה הצפת ערך של 200 מיליון שקל במלונות החברה בירושלים. "פתיחת המלון החדש בממילא נהנית מתנופת השיא בתיירות לישראל המהווה קרקע פוריה לפתיחתו של מלון יוקרה. בעוד שני המלונות מצודת דוד וממילא צפויים לתרום עודף תפעולי של 75 מיליון שקל ב- 2010, אנו מעריכים כי בשנה הבאה נהיה עדים לזינוק בתרומת המלונות לרמה של 110-120 מיליון שקל. שווי הספרים של שני המלונות הללו עומד כיום על כ- 1.15 מיליארד שקל. לא נופתע אם במהלך הרבעונים הבאים נהיה עדים לשערוך משמעותי כלפי מעלה בשווי המלונות".

בן זאב אף צופה ערך גלום של 210 מיליון שקל במתחם המסחרי ממילא. "בהתאם להערכת החברה שכר הדירה השנתי הצפוי מהמרכז הוא כ- 44 מיליון שקל, לא כולל תרומת שכר דירה הנובע מאחוזים בפדיון. שווי הספרים של המרכז המסחרי עומד על 355 מיליון שקל, כך שהוא מגלם תשואה של כ- 12.4%. להערכתנו, שווי הוגן למרכז המסחרי ממילא צריך להיות כ- 570 מיליון שקל לפחות (היוון ב 7.75%), כך שגלום בו ערך עודף של כ- 210 מיליון שקל לפחות. גם כאן, לא נופתע אם במהלך הרבעונים הבאים נהיה עדים לשערוך כלפי מעלה בשווי".

בן זאב מוסיף כי הרווח ממכירת דירות היוקרה בממילא הסתכם בכ- 50 מיליון שקל וכי שווי הספרים של הדירות שנותרו עומד על כ- 120 מיליון שקל. "תחת הנחת רווחיות גלומה של 30%, נמוך מהרווחיות עד כה, אנו מעריכים את הערך החבוי בכ- 50 מיליון שקל נוספים".

בבית ההשקעות מציינים כי יתרת המסים הנדחים במאזן החברה מסתכמים בכ- 600 מיליון שקל, כאשר הגידול נובע ממבנה עסקת הרכישה של מלון לוטסיה בפאריז. "להערכתנו, החבות האמיתית הגלומה בסעיף זה נמוכה במאות מיליוני שקלים כך שגם כאן חבוי ערך עודף משמעותי לחברה".

עוד אומר בן זאב כי פעילות החברה בנדל"ן מניב בשוויץ ובצרפת מניבים תזרים חופשי של כ- 20-25 מיליון דולר לשנה וכי המימון מחדש שביצעה החברה בנכסים הביא להגדלת התזרים החופשי. לדבריו, פתיחת מלונות היוקרה באמסטרדם, לונדון ופריז צפוייה ליצור ערך משמעותי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.