בלומברג: "לפישר מחוייבות עמוקה למנוע זינוק נוסף של 20% במחירי הדירות"

בכתבה בבלומברג, בית ההשקעות Roubini Global Economics משבח את פעולותיו של פישר בצינון שוק הדירות, אולם מזהיר כי צעדיו לא יספיקו. "חייבים לצמצם את הפער בין ההיצע לביקוש"
לירן סהר |

בנק ישראל והממשלה מבצעים בחודשים האחרונים פעולות רבות לצינון שוק הדירות על ידי הקשחת תנאי המשכנתאות מחד ועל ידי מתן תמריצים לקבלנים והקלות ממס שבח מאידך. אתר החדשות בלומברג (Bloomberg) סיקר את הנעשה בשוק הישראלי, חילק שבחים לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר, אולם מזהיר כי פעולותיו אינן מספיקות.

הכלכלן איה אל סעיד ממכון המחקר הכלכלי Roubini Global Economics בלונדון, מציין לשבח את עקשנותו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בצינון שוק הנדל"ן הישראלי, אולם מזהיר כי פעולותיו אינן מספיקות בכדי למנוע את היווצרותה של בועת נדל"ן שתזעזע את השוק הפיננסי הישראלי.

"מחירי הדירות בישראל זינקו ב-19% בשנה החולפת ומחירה הממוצע של דירה עומד כיום על 1.05 מיליון שקל, חייבים לצמצם את הפער בין ההיצע לביקוש", אומר אל סעיד. "סטנלי פישר, בזמן מאוד קצר הצליח להרחיק את ישראל ממיתון, יש מחויבות עמוקה מצידו לשוק והוא לא יאפשר זינוק נוסף של 20% במחירים בשנה".

לפי בית ההשקעות Knight Frank LLP, שוק הבתים הישראלי דורג חמישי בעולם בקצב עליית המחירים, אחרי לטביה, הונג קונג, השוק המשולב של ביג'ינג ושנחאי וסינגפור. בהונג קונג מחירי הבתים זינקו ב-50% מאז ינואר 2009 והממשל המקומי מנסה לצנן את הביקושים

.

האתר מדגים את הזינוק במחירים בפנטהאוז העומד למכירה בשכונת מוסררה בירושלים, בקרבת העיר העתיקה ב-5.8 מיליון שקל. מדובר בפנטהאוז בשטח של 350 מ"ר בעל בריכת שחיה, ספא ומרפסת הצופה לכיפת הסלע. האתר מציין לחיוב את מצבה הכלכלי של ישראל שעד כה לא עברה משבר נדל"ן ומשבר אשראי כמו ארצות הברית וספרד ושמרה על יציבות כמו צרפת וגרמניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.