עושה סדר בתחום הגז-נפט: רשות ני"ע מסדירה את נהלי הדיווח וקובעת בקרה
רשות ני"ע פרסמה היום טיוטת כללים חדשים לדיווח החברות בתחום חיפושי הגז והנפט והגדירה נושאים נוספים בתחום בהם היא מתכוונת לטפל בהמשך. בתדרוך שערכה הבוקר מנהלת מחלקת תאגידים ברשות, עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, הוצגו הכללים החדשים לדיווח בענף.
"תחום חיפושי הנפט דורש ידע מקצועי גיאולוגי מאוד מיוחד, כאשר בישראל יש מאפיינים מיוחדים", הסבירה גוטמן-עמירה, "בניגוד לעולם, התאגידים בארץ נמצאים בשלבים ראשוניים. הם קטנים. כל נכס נפט של חברה הוא משמעותי, כך שכל ידיעה על אחד הנכסים גורמת לתנודתיות".
גוטמן-עמירה הסבירה את מאפייני הענף ואת הבעייתיות שבמבנה שבו הוא מנוהל. חיפושי הנפט והגז נעשים בעיקר על ידי שותפויות, בהם השותף הכללי הוא מקבל ההחלטות. בניגוד לחברות, בהן קבלת ההחלטות מתקבלת על ידי בעל השליטה שהוא גם לוקח חלק בסיכון, "השותף הכללי הוא המחליט ואינו חשוף לסיכונים", אמרה גוטמן-עמירה. "מצב זה עלול ליצור בעייה בקבלת החלטות". לדבריה, השותף הכללי "גוזר קופונים מהדיווחים", ללא תלות לרווחיות.
התמריץ של רשות ני"ע לשינוי אופי הדיווח היה תדירות הדיווח המשתנה בין השותפויות השונות, שימוש במודלים שונים ומידע חלקי. התוצאה של הדברים הייתה התנודתיות הגבוהה בה נסחרו מניות הענף. על כן, הרשות קובעת כעת מהם המועדים בהם יחוייבו השותפויות לדווח, באיזה אופן ואיזה מידע, תוך שקבעה גם בקרה על המידע המפורסם. "החוסר הראשון הוא בדיווח לפי מודלים שונים ולא אחידים באשר להערכות הרזרבות, כך שלמשקיעים קשה להבין אותם. בנוסף, אין בקרות על הדיווחים וחוסר התאמה גדולה בכמות הדיווחים. במהלך דיווח יש חברות שנותנות עשרות דיווחים וכאלה שנותונות רק דיווחים בודדים".
הרשות שמה דגש על אחידות בדיווח בעניין כמויות הנפט והגז, ההסתברות לתגלית והשווי של המאגרים. לפי ההנחיות שפורסמו, השותפויות יצטרכו לדווח באופן אחיד לפי מודל בינלאומי הקרוי PRMS. גם ההערכות, על אף הסובייקטיביות שבהן, יפורסמו, על מנת להקטין את אי-הוודאות ואת ניהול ההשקעות לפי שמועות שבשוק.
במהלך הקידוח, הרשות הגדירה רשימה סגורה של אירועים בהם על השותפות לדווח , זאת למעט פרטים חריגים החשובים למשקיע. לאחר הקידוח יהיה חובה לעדכן את הכמויות, ההערכות ואת השווי. החלטה נוספת היא שבמקרה ושותפה בינלאומית מפרסמת מידע כלשהו בעולם הנוגע לקידוח, השותף בארץ יחוייב לפרסם הבהרה בעניין.
מלבד כללי האחידות והסדר בדיווחים, הרשות מכניסה אלמנט של בקרה על הדיווחים. המעריכים בהם משתמשות החברות חייב להיות בעל כשירות מקצועית, יש להצהיר שהוא עצמאי ואינו תלוי, שימוש במודל ה-PRMS האחיד, עליו לפרסם את הנחות הבסיס ולא רק את המספרים הסופיים והצהרה בדבר נאותות התהליך - שהשותפות שיתפה פעולה עם ההערכה.
מלבד הסדרת הדיווח בענף, ברשות עוסקים בנושאים נוספים: ההבדל הקיים בין החברות לשותפויות והבעייתיות שנוצרת בעניין השליטה מול לקיחת הסיכון. "הקמת השותפויות נעשתה מתוך הרצון לתמרץ את החיפושים על ידי ביצור שליטה", הסבירה, אך בכך נוצר חריג לכלל הממשל התאגידי שקיים בארץ, בו בעל השליטה, שחשוף גם לסיכון הגדול ביותר, הוא הקובע. למעשה, ברשות מעלים באת השאלה האם תמרוץ זה עדיין הכרחי.
"השותף הכללי לא חשוף לסיכון אלא אם החליט גם לקנות מניות. הציבור משלם קופון לשותף הכללי על כל הוצאה ללא קשר לתגליות ומשלם גם תמלוגי על לגורמים רבים, וזה יורד מהכיס של הציבור. עוד לא סיימנו את הטיפול בבעיה זו". שאלה נוספת שהעלתה גוטמן-עמירה והרשות עדיין מטפלת בה היא השימוש בכספים שמגייסות השותפויות והאופן בו קיימת ביקות על תהליך ההחלטה להשקעות עד השימוש בכספים.
הנחיות אלה מפורסמות כעת לקבלת הערות הציבור, כאשר כבר בדיווחים השנתיים ל-2010 אמורים להיעשות בהן שימוש. ברשות אמרו שהדבר יתאפשר בהתאם למידת השינוי שידרש בהן לאחר השימוע שיעשה בהתאם להערות שיעלו.
גדעון תדמור: "מברך את הרשות; נלמד את הטיוטה ונתייחס"
בתגובה להודעת רשות ני"ע אמר גדעון תדמור, מנכ"ל חברת דלק אנרגיה (בעלת השליטה באבנר יהש ודלק קידוחים יהש): "אני מברך את רשות ניירות ערך על פעולתה למקצוע וסטנדרטיזציה של מערכת הדיווחים משותפויות הנפט והגז, תוך הקפדה על שקיפות ראויה. אנו נלמד את טיוטת ההנחיות, ונעביר את הערתנו לרשות".
באמצע חודש נובמבר
"כמות המידע והרמה בו הוא מובא היא טכנית וקשה. מטבעו התחום הזה מאוד מסוכן", כך נאמר בתדרוך האחרון. "אנחנו חושבים שהמשקיעים צריכים לקחת בחשבון את האינפורמציה הזו בחשבון כאשר הם מקבלים את החלטת ההשקעה שלהם".

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
