עושה סדר בתחום הגז-נפט: רשות ני"ע מסדירה את נהלי הדיווח וקובעת בקרה

מלבד כללי דיווח חדשים, רשות ני"ע הודיעה כי היא מטפלת בעניין ההבדל בין שותפויות לחברות: "השותף הכללי הוא המחליט אך אינו חשוף לסיכונים"
יונתן גורודישר |

רשות ני"ע פרסמה היום טיוטת כללים חדשים לדיווח החברות בתחום חיפושי הגז והנפט והגדירה נושאים נוספים בתחום בהם היא מתכוונת לטפל בהמשך. בתדרוך שערכה הבוקר מנהלת מחלקת תאגידים ברשות, עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, הוצגו הכללים החדשים לדיווח בענף. כללי הדיווח ושאר הנושאים שהרשות מעוניינת להסדיר בתחום הגז-נפט - צפו בכתבה המצולמת "תחום חיפושי הנפט דורש ידע מקצועי גיאולוגי מאוד מיוחד, כאשר בישראל יש מאפיינים מיוחדים", הסבירה גוטמן-עמירה, "בניגוד לעולם, התאגידים בארץ נמצאים בשלבים ראשוניים. הם קטנים. כל נכס נפט של חברה הוא משמעותי, כך שכל ידיעה על אחד הנכסים גורמת לתנודתיות". גוטמן-עמירה הסבירה את מאפייני הענף ואת הבעייתיות שבמבנה שבו הוא מנוהל. חיפושי הנפט והגז נעשים בעיקר על ידי שותפויות, בהם השותף הכללי הוא מקבל ההחלטות. בניגוד לחברות, בהן קבלת ההחלטות מתקבלת על ידי בעל השליטה שהוא גם לוקח חלק בסיכון, "השותף הכללי הוא המחליט ואינו חשוף לסיכונים", אמרה גוטמן-עמירה. "מצב זה עלול ליצור בעייה בקבלת החלטות". לדבריה, השותף הכללי "גוזר קופונים מהדיווחים", ללא תלות לרווחיות. התמריץ של רשות ני"ע לשינוי אופי הדיווח היה תדירות הדיווח המשתנה בין השותפויות השונות, שימוש במודלים שונים ומידע חלקי. התוצאה של הדברים הייתה התנודתיות הגבוהה בה נסחרו מניות הענף. על כן, הרשות קובעת כעת מהם המועדים בהם יחוייבו השותפויות לדווח, באיזה אופן ואיזה מידע, תוך שקבעה גם בקרה על המידע המפורסם. "החוסר הראשון הוא בדיווח לפי מודלים שונים ולא אחידים באשר להערכות הרזרבות, כך שלמשקיעים קשה להבין אותם. בנוסף, אין בקרות על הדיווחים וחוסר התאמה גדולה בכמות הדיווחים. במהלך דיווח יש חברות שנותנות עשרות דיווחים וכאלה שנותונות רק דיווחים בודדים". הרשות שמה דגש על אחידות בדיווח בעניין כמויות הנפט והגז, ההסתברות לתגלית והשווי של המאגרים. לפי ההנחיות שפורסמו, השותפויות יצטרכו לדווח באופן אחיד לפי מודל בינלאומי הקרוי PRMS. גם ההערכות, על אף הסובייקטיביות שבהן, יפורסמו, על מנת להקטין את אי-הוודאות ואת ניהול ההשקעות לפי שמועות שבשוק. במהלך הקידוח, הרשות הגדירה רשימה סגורה של אירועים בהם על השותפות לדווח , זאת למעט פרטים חריגים החשובים למשקיע. לאחר הקידוח יהיה חובה לעדכן את הכמויות, ההערכות ואת השווי. החלטה נוספת היא שבמקרה ושותפה בינלאומית מפרסמת מידע כלשהו בעולם הנוגע לקידוח, השותף בארץ יחוייב לפרסם הבהרה בעניין. מלבד כללי האחידות והסדר בדיווחים, הרשות מכניסה אלמנט של בקרה על הדיווחים. המעריכים בהם משתמשות החברות חייב להיות בעל כשירות מקצועית, יש להצהיר שהוא עצמאי ואינו תלוי, שימוש במודל ה-PRMS האחיד, עליו לפרסם את הנחות הבסיס ולא רק את המספרים הסופיים והצהרה בדבר נאותות התהליך - שהשותפות שיתפה פעולה עם ההערכה. מלבד הסדרת הדיווח בענף, ברשות עוסקים בנושאים נוספים: ההבדל הקיים בין החברות לשותפויות והבעייתיות שנוצרת בעניין השליטה מול לקיחת הסיכון. "הקמת השותפויות נעשתה מתוך הרצון לתמרץ את החיפושים על ידי ביצור שליטה", הסבירה, אך בכך נוצר חריג לכלל הממשל התאגידי שקיים בארץ, בו בעל השליטה, שחשוף גם לסיכון הגדול ביותר, הוא הקובע. למעשה, ברשות מעלים באת השאלה האם תמרוץ זה עדיין הכרחי. "השותף הכללי לא חשוף לסיכון אלא אם החליט גם לקנות מניות. הציבור משלם קופון לשותף הכללי על כל הוצאה ללא קשר לתגליות ומשלם גם תמלוגי על לגורמים רבים, וזה יורד מהכיס של הציבור. עוד לא סיימנו את הטיפול בבעיה זו". שאלה נוספת שהעלתה גוטמן-עמירה והרשות עדיין מטפלת בה היא השימוש בכספים שמגייסות השותפויות והאופן בו קיימת ביקות על תהליך ההחלטה להשקעות עד השימוש בכספים. הנחיות אלה מפורסמות כעת לקבלת הערות הציבור, כאשר כבר בדיווחים השנתיים ל-2010 אמורים להיעשות בהן שימוש. ברשות אמרו שהדבר יתאפשר בהתאם למידת השינוי שידרש בהן לאחר השימוע שיעשה בהתאם להערות שיעלו. גדעון תדמור: "מברך את הרשות; נלמד את הטיוטה ונתייחס" בתגובה להודעת רשות ני"ע אמר גדעון תדמור, מנכ"ל חברת דלק אנרגיה (בעלת השליטה באבנר יהש ודלק קידוחים יהש): "אני מברך את רשות ניירות ערך על פעולתה למקצוע וסטנדרטיזציה של מערכת הדיווחים משותפויות הנפט והגז, תוך הקפדה על שקיפות ראויה. אנו נלמד את טיוטת ההנחיות, ונעביר את הערתנו לרשות". באמצע חודש נובמבר כינסה הרשות תדרוך ראשוני בו הציגה מחקר שנערך אודות המסחר במניות ויחידות ההשתתפות במגזר, כחלק מכוונת רשות ני"ע להסדיר את הדיווחים בענף ולגבש נהלים חדשים. לפי המחקר, שווי השוק של חברות הנפט והגז זינק פי 8 במהלך השנתיים האחרונות ליותר מ-5% מסך שווי שוק המניות והאופציות. מאז שנת 2008 עלה שווי השוק מכ-5 מיליארד שקל לכ-39.4 מיליארד שקל בחודש אוקטובר האחרון. "כמות המידע והרמה בו הוא מובא היא טכנית וקשה. מטבעו התחום הזה מאוד מסוכן", כך נאמר בתדרוך האחרון. "אנחנו חושבים שהמשקיעים צריכים לקחת בחשבון את האינפורמציה הזו בחשבון כאשר הם מקבלים את החלטת ההשקעה שלהם". בבורסה בתל אביב ישנם 28 ניירות ערך המייצגים את הסקטור: 12 יחידות השתתפות, 4 מניות ו-12 כתבי אופציות. גודלו של השוק עומד כיום על 40 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביב

יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"

יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.  

 יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה. 

"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל". 

הלייזר יפעל בטווחים ארוכים

"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".

"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה". 

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%

מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך

רן קידר |
נושאים בכתבה שי אהרונוביץ

הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.  

הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם

הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה

הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה  לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר. 



הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.