קיטון בהפסדי דלק נדל"ן: הפסידה 138 מיליון ש'; מכריזה על עדכון התוכנית האסטרטגית
חברת דלק נדלן, הנמצאת בשליטת יצחק תשובה ומנוהלת ע"י ערן מיטל, סיימה את הרבעון השלישי של שנת 2010 עם גידול של 50% בהכנסות לכ-630 מיליון שקל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, לאור שינוי חשבונאי שביצעה.
הגידול בשורת ההכנסות נבע בעיקר מהכללת הכנסות בגין הפעלת תחנות השירות על ידי חברת רודשף, סעיף שלא נכלל בשורת ההכנסות אשתקד.
בשורה התחתונה, דלק נדל"ן המשיכה להציג הפסד המיוחס לבעלי המניות ומחקה כ-138 מיליון שקל. עם זאת, מדובר בשיפור לעומת הפסד נקי בסך של כ-449 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד הנקי המיוחס לבעלי המניות לתשעת החודשים הראשונים של 2010 הסתכם בסך של כ-364 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של כ-409 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד הינו בעיקרו חשבונאי הנובע מהוצאות מימון בסך של כ-457 מיליון שקל בגין שערוך נגזרים פיננסים (SWAP) בחברת בת של DGRE המחזיקה בפורטפוליו חניונים באנגליה, מירידת ערך נדל"ן (בעיקר בגין שני נכסים, בגרמניה ובשוויץ) בהיקף כולל של כ-181 מיליון שקל.
בנוסף, השפיעה לרעה סעיף הוצאות המימון, זאת כתוצאה מעליית המדד למחירים לצרכן בישראל ושחיקת שערי החליפין של חלק ממטבעות הפעילות של החברה מול השקל.
ממשיכה לממש ולבצע רה-ארגון בפעילות
בהתאם לתכניתה האסטרטגית של דלק נדל"ן מימשה החברה במהלך השנה האחרונה נכסים בהיקף כולל של כ- 1.66 מיליארד שקל.
לצד מימושים אלו ולאור העובדה כי התקבלה החלטה לדחיית מימוש אחזקותיה בחברת החניונים NCP, מציינת דלק נדל"ן, כי גיבשה תכנית אסטרטגית מעודכנת לפיה בכוונתה למקד את אחזקותיה בחברת DGRE ולפתח את עסקיה בתחום הנדל"ן המניב בחו"ל. כפועל יוצא החליטה החברה לממש את אחזקותיה בחברת אלעד ישראל למגורים, שבימים אלה פועלת להתמזג עם חברה ציבורית, תמיר פישמן קרן נדל"ן.
כן מתכוונת החברה לפעול לגיוס חוב בדרך של הנפקת אגרות חוב מגובות במניות DGRE (שעתידות להשתחרר לאחר פירעון החוב למוסדות הפיננסים), ושיחליפו את אגרות החוב הקיימות. בנוסף בכוונת החברה לבחון מתן זכות למחזיקי אגרות החוב להמיר את אגרות החוב בערכן המתואם למניות של החברה. החברה בדעה שהתוכנית האסטרטגית המתגבשת תאפשר לה בין השאר לחזק את ההון, למחזר את החוב ולאפשר בחינה של השקעות חדשות.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
