דוחות

מכונת המזומנים של עזריאלי: רשמה גידול של 11% ב-NOI ברבעון השלישי

קבוצת עזריאלי מסכמת את הרבעון השלישי עם גידול של 9% ב-FFO ושל 12% בהכנסות מנכסים מניבים. IBI: "חברה יציבה ,חזקה, בעלת נכסים טובים מאוד שנמצאים בתפוסות מלאות ובמינוף נמוך ביחס לענף"
לירן סהר |

קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה) מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של 251 מיליון שקל, הרווח הנקי לרבעון המקביל שנה קודמת הסתכם בכ-656 מיליון שקל וכלל הכנסה חד פעמית בשל הפחתת שיעור מס החברות ביולי 2009 בסך כ-443 מיליון שקל. הרווח הכולל ברבעון המקביל אשתקד הסתכם בכ-896 מיליון שקל וכלל השפעות אחרות בסכומים דומים.

מנחם עינן, מנכ"ל קבוצת עזריאלי אמר היום כי "התוצאות המצוינות של הרבעון הנוכחי משקפות את חוזקה של הקבוצה ותנופת צמיחתה המתמשכת. בנוסף, החברה משקיעה בפיתוח והקמה של פרויקטים חדשים. בניית קניוני הצפון- קריית אתא ועכו מתקדמת במרץ, ולפי שעה נראה שנקדים את התכניות שלנו והקמת שני הקניונים תסתיים עד לסוף שנת 2011, במקום ההערכות הראשונות שיועדו למרץ 2012. גם הפרויקטים הנוספים מרכז עזריאלי בחולון, הקומה השנייה בקניון איילון ובניית קניון ראשונים בראשון לציון, מתקדמים, והחברה מאמינה שאלה יהוו גם הם את מנועי הצמיחה הבאים בעתיד. במקביל, כפי שדיווחה החברה, הקבוצה בוחנת רכישה של נכסי נדל"ן בארץ ובחו"ל. בשלב הזה אנו בודקים את כל האפשרויות".

גידול בערך הנדל"ן

יצוין כי במהלך הרבעון רשמה קבוצת עזריאלי עליית ערך בגין הנדל"ן להשקעה אשר הגדילה את הרווח לאחר מס בכ-125 מיליון שקל, המיוחסת רק לשיעור עליית המדד בגין חוזי השכירות הצמודים למדד המחירים לצרכן בלבד ולא להשפעות אחרות על שווי הנכסים. החברה דיווחה כי הגידול ב-NOI והשפעות אחרות ככל שישנן, תבואנה לידי ביטוי במסגרת הערכות השווי שייעשו לקראת הדוח השנתי.

לראשונה מפרסמת קבוצת עזריאלי מדד FFO מנוטרל - מפעילות הנדל"ן בלבד (תזרים שוטף פרמננטי המיוחס לפעילות הנדל"ן), שהינו מדד מקובל בשימוש בעולם בהשוואה בין חברות נדל"ן מניב. מנתוניה עולה כי חל גידול של כ-9% בנתוני ה-FFO המנוטרל ביחס לרבעון המקביל אשתקד, והוא עמד על כ-155 מיליון שקל ברבעון השלישי.

בנוסף, רשמה החברה גידול של כ-7.5% ב-same property NOI. ה- NOI Same property במגזר המרכזים מסחריים והקניונים הסתכם בכ-150 מיליון לעומת 137 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, וה-NOI Same property במגזר המשרדים ואחרים הסתכם בכ-66 מיליון שקל לעומת 64 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

שיעורי תפוסה קרובים ל-100%

סך הכנסות החברה מהנכסים המניבים הסתכמו ברבעון השלישי של 2010 לכ- 283 מיליון שקל, גידול של כ- 31 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל ב- 2009.

שטח הנכסים הכולל להשכרה של הקבוצה עומד על היקף של למעלה מחצי מיליון מ"ר: 12 נכסים להשכרה במגזר המרכזים המסחריים והקניונים בשטח כולל של כ-233,000 מ"ר להשכרה וכ- 1,500 שוכרים ו-11 נכסים במגזר המשרדים בשטח כולל של כ-315,000 מ"ר להשכרה וכ- 440 שוכרים. שיעור התפוסה הממוצע של הנכסים ממשיך לעמוד על קרוב ל-100%.

היקף הנכסים הנזילים העומדים לרשות הקבוצה נכון ליום 30.9.10 עומד על כ 2.5 מיליארד שקל. הקבוצה ממשיכה להראות איתנות וגמישות פיננסית גבוהה בשל אי תלותה במקורות מימון חיצוניים. נכסים אלו משמשים את הקבוצה, בין היתר, למימון השקעותיה בפרויקטים החדשים שהיא מקימה. לחברה נכסים אשר אינם משועבדים המסתכמים לכ- 6.9 מיליארד שקלים.

מניית לאומי התחזקה ב-22%

מניית בנק לאומי התחזקה ברבעון השלישי בכ-22%, עובדה שגרמה לעלייה של כ-212 מיליון שקל בשווי החזקה (4.8%) של הקבוצה בבנק ברבעון השלישי. בנוסף, הודיע בנק לאומי על חלוקת דיבידנד בהיקף של 500 מליון שקל (חלק קבוצת עזריאלי 24 מליון שקל), שיבוא לידי ביטוי ברבעון הרביעי. גם לאומי קארד (החזקות קבוצת עזריאלי 20%) רשמה גידול נוסף וסיימה את הרבעון השלישי ברווח נקי של כ-46 מיליון שקל, בהמשך לרווח נקי של כ-38 מיליון שקל ברבעון השני וכ-34 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה. גרנית הכרמל הראתה שיפור בפעילותה העסקית ורשמה ברבעון השלישי רווח נקי של כ-15 מליון שקל.

שי ליפמן מ-IBI אומר כי "התוצאות טובות מאוד, חברה יציבה ,חזקה, בעלת נכסים טובים מאוד שנמצאים בתפוסות מלאות ובמינוף נמוך ביחס לענף. ממליצים על קנייה (סולידית), המחיר יעד יעודכן בשבוע הבא".

אלעד קראוס מהראל פיננסים אומר כי נכסיה האיכותיים של החברה ממשיכים לתת את אותותם. "החברה מפרסמת דו"ח עם תוצאות חזקות ושיפור בכל הפרמטרים התפעוליים, פעילות הייזום של החברה מתקדמת בקצב מהיר מהצפוי, קניון עכו וקריית אתא צפויים להיפתח ב-2011 וסך ההשקעה בפרויקטים צפוי לעמוד על 1.5 מיליארד שקל, כרגע ההמלצה היא על תשואת שוק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.