במגדל מפרגנים לשיכון ובינוי: "דו"ח חזק המצביע על המגמה החיובית והמשך הצמיחה"
קבוצת שיכון ובינוי מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח הנקי של כ-78 מיליון שקל, זאת בהשוואה להפסד של כ-29 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הכנסות החברה ברבעון השלישי עמדו על 1.4 מיליארד שקל, זאת לעומת 1.02 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. העליה בהכנסות נובעת מהרחבת הפעילות במדינות בהן החברה פועלת וכן מהתחלת הפעילות באזרביג'אן. יש לציין כי לשינויים בשער החליפין שבין השקל והדולר ישנה השפעה מקזזת על הצמיחה בהכנסות.
הרווח התפעולי ברבעון השלישי עלה בכ-76 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ- 195 מיליון שקל. מרבית הגידול נובע ממגזר יזמות הנדל"ן בישראל וכן ממגזר תשתית ובניה בחו"ל.
בסוף החודש הקרוב צפויה הקבוצה לחנוך את פרוייקט מנהרות הכרמל פרויקט שיופעל באמצעות חברת כרמלטון, המשותפת לשיכון ובינוי ואשטרום. החברה דיווחה בעבר כי היא נמצאת במו"מ להקצאת 10% ממניות כרמלטון לצד שלישי מהלך אשר צפוי להציף ערךבפרוייקט.
מתקן ההתפלה בחדרה, שהחברה מחזיקה ב- 50% מהזכויות בו, השלים בחודש מאי בהצלחה את מבחני הקבלה של המדינה והחל לייצר ולמכור מים כמתוכנן. הקמת המתקן לרבות הרחבתו הסתיימה תוך הקדמה של המועדים שנקבעו לכך בהסכם הזיכיון, ועמדה ביעדי תקציב ההקמה שתוכנן.
יצוין כי ביוני נערכה סגירה פיננסית לפרויקט שיקום ואחזקות כבישים בצפון, בהיקף 1.2 מיליארד. ביולי התקשרה החברת הקבוצה בפרויקט לביצוע סלילת קטע בכביש בניגריה. משך ביצוע עבודות השיקום והסלילה צפוי לארוך כ-4 שנים והיקף התמורה בגין ביצוע הפרויקט הינו כ-290 מיליון דולר.
בספטמבר התקשרה החברה במספר עיסקאות בעניין החזקותיה בדרך ארץ, זכיינית כביש חוצה ישראל. עם השלמת העיסקאות תהיה החברה בעלת השליטה בדרך ארץ לצד קרן תשתיות ישראל. עם המעבר של החברה מהחזקה שהקנתה לה עד כה השפעה מהותית בדרך ארץ להחזקה בשליטה משותפת עם קרן תשתיות ישראל, צפויה החברה לשערך את החזקתה הקיימת בדרך ארץ בהתאם למחיר המשתקף מהעסקאות. כעת מעריכה החברה כי תרשום בעקבות כך רווח חשבונאי של כ - 250 מיליון שקל.
עפר קוטלר, מנכ"ל הקבוצה אומר " בהתבסס על מנועי הצמיחה של החברה, ניסיון עשיר ואיתנות פיננסית, הקבוצה תמשיך ותרחיב את היכולות העומדות לרשותה להמשך צמיחה והתרחבות".
דורון בלשר, סמנכ"ל הכספים של הקבוצה אומר: "הגידול בהיקף הפעילות של הקבוצה מעמיק את האיתנות הפיננסית. תזרים המזומנים מפעילות שמייצרת הקבוצה מאפשר לה לשקול ולבצע עסקאות בהיקפים משמעותיים וישמש אותה במימוש האסטרטגיה העסקית".
האנליסט אדר עציוני ממגדל שוקי הון אומר כי החברה עומדת בציפיות עם דו"ח חזק המצביע על המגמה החיובית והמשך הצמיחה בעסקי הקבוצה.
"עסקי התשתיות והבנייה בחו"ל ממשיכים לגדול והקבוצה נכנסת לפעילות בטריטוריות חדשות, חל המשך שיפור בעסקי התשתיות והבנייה בישראל עם עליה במרווחים ופעילות הדיור בישראל פורחת. במגזר הזכיינות, מנהרות הכרמל צפויות להיפתח לתנועה בסוף החודש ולתרום להכנסות, כמו כן, אנו מקווים לשמוע חדשות טובות בגין המו"מ המתנהל לביצוע הקצאה של כ-10% מהון המניות בפרו' ולרווח בעקבותיו. את יכולתה של הקבוצה בהצפת ערך ראינו בעסקה להגדלת חלקה בזכיינית כביש 6, שכאשר תושלם, ירשם רווח משערוך ההחזקה הקיימת בהתאם למחיר החדש, של כ-200-250 מיליון שקל".
להערכת מגדל, שווי החברה הנוכחי בשוק איננו משקף את הפוטנציאל הקיים, כאשר מלבד האמור ממשיכה החברה לפתח את עסקיה גם בתחומי הנדל"ן המניב, האנרגיה המתחדשת ובתחום המים. "אנו צופים המשך מגמת שיפור בתוצאות גם בעתיד וסבורים כי רמת התמחור הנוכחית מהווה הזדמנות. אנו מסקרים את המניה בהמלצת קניה עם מחיר יעד של 11 שקל.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
