במגדל מפרגנים לשיכון ובינוי: "דו"ח חזק המצביע על המגמה החיובית והמשך הצמיחה"

קבוצת שיכון ובינוי מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 78 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 29 מיליון שקל אשתקד. "שווי החברה הנוכחי בשוק איננו משקף את הפוטנציאל הקיים
לירן סהר |

קבוצת שיכון ובינוי מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח הנקי של כ-78 מיליון שקל, זאת בהשוואה להפסד של כ-29 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הכנסות החברה ברבעון השלישי עמדו על 1.4 מיליארד שקל, זאת לעומת 1.02 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. העליה בהכנסות נובעת מהרחבת הפעילות במדינות בהן החברה פועלת וכן מהתחלת הפעילות באזרביג'אן. יש לציין כי לשינויים בשער החליפין שבין השקל והדולר ישנה השפעה מקזזת על הצמיחה בהכנסות.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי עלה בכ-76 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ- 195 מיליון שקל. מרבית הגידול נובע ממגזר יזמות הנדל"ן בישראל וכן ממגזר תשתית ובניה בחו"ל.

בסוף החודש הקרוב צפויה הקבוצה לחנוך את פרוייקט מנהרות הכרמל פרויקט שיופעל באמצעות חברת כרמלטון, המשותפת לשיכון ובינוי ואשטרום. החברה דיווחה בעבר כי היא נמצאת במו"מ להקצאת 10% ממניות כרמלטון לצד שלישי מהלך אשר צפוי להציף ערךבפרוייקט.

מתקן ההתפלה בחדרה, שהחברה מחזיקה ב- 50% מהזכויות בו, השלים בחודש מאי בהצלחה את מבחני הקבלה של המדינה והחל לייצר ולמכור מים כמתוכנן. הקמת המתקן לרבות הרחבתו הסתיימה תוך הקדמה של המועדים שנקבעו לכך בהסכם הזיכיון, ועמדה ביעדי תקציב ההקמה שתוכנן.

יצוין כי ביוני נערכה סגירה פיננסית לפרויקט שיקום ואחזקות כבישים בצפון, בהיקף 1.2 מיליארד. ביולי התקשרה החברת הקבוצה בפרויקט לביצוע סלילת קטע בכביש בניגריה. משך ביצוע עבודות השיקום והסלילה צפוי לארוך כ-4 שנים והיקף התמורה בגין ביצוע הפרויקט הינו כ-290 מיליון דולר.

בספטמבר התקשרה החברה במספר עיסקאות בעניין החזקותיה בדרך ארץ, זכיינית כביש חוצה ישראל. עם השלמת העיסקאות תהיה החברה בעלת השליטה בדרך ארץ לצד קרן תשתיות ישראל. עם המעבר של החברה מהחזקה שהקנתה לה עד כה השפעה מהותית בדרך ארץ להחזקה בשליטה משותפת עם קרן תשתיות ישראל, צפויה החברה לשערך את החזקתה הקיימת בדרך ארץ בהתאם למחיר המשתקף מהעסקאות. כעת מעריכה החברה כי תרשום בעקבות כך רווח חשבונאי של כ - 250 מיליון שקל.

עפר קוטלר, מנכ"ל הקבוצה אומר " בהתבסס על מנועי הצמיחה של החברה, ניסיון עשיר ואיתנות פיננסית, הקבוצה תמשיך ותרחיב את היכולות העומדות לרשותה להמשך צמיחה והתרחבות".

דורון בלשר, סמנכ"ל הכספים של הקבוצה אומר: "הגידול בהיקף הפעילות של הקבוצה מעמיק את האיתנות הפיננסית. תזרים המזומנים מפעילות שמייצרת הקבוצה מאפשר לה לשקול ולבצע עסקאות בהיקפים משמעותיים וישמש אותה במימוש האסטרטגיה העסקית".

האנליסט אדר עציוני ממגדל שוקי הון אומר כי החברה עומדת בציפיות עם דו"ח חזק המצביע על המגמה החיובית והמשך הצמיחה בעסקי הקבוצה.

"עסקי התשתיות והבנייה בחו"ל ממשיכים לגדול והקבוצה נכנסת לפעילות בטריטוריות חדשות, חל המשך שיפור בעסקי התשתיות והבנייה בישראל עם עליה במרווחים ופעילות הדיור בישראל פורחת. במגזר הזכיינות, מנהרות הכרמל צפויות להיפתח לתנועה בסוף החודש ולתרום להכנסות, כמו כן, אנו מקווים לשמוע חדשות טובות בגין המו"מ המתנהל לביצוע הקצאה של כ-10% מהון המניות בפרו' ולרווח בעקבותיו. את יכולתה של הקבוצה בהצפת ערך ראינו בעסקה להגדלת חלקה בזכיינית כביש 6, שכאשר תושלם, ירשם רווח משערוך ההחזקה הקיימת בהתאם למחיר החדש, של כ-200-250 מיליון שקל".

להערכת מגדל, שווי החברה הנוכחי בשוק איננו משקף את הפוטנציאל הקיים, כאשר מלבד האמור ממשיכה החברה לפתח את עסקיה גם בתחומי הנדל"ן המניב, האנרגיה המתחדשת ובתחום המים. "אנו צופים המשך מגמת שיפור בתוצאות גם בעתיד וסבורים כי רמת התמחור הנוכחית מהווה הזדמנות. אנו מסקרים את המניה בהמלצת קניה עם מחיר יעד של 11 שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.