הנפט-גז הוביל את הירידה: מדד המעו"ף איבד 0.5%, ישראמקו יהש נחתכה ב-7%

חברות ושותפויות הנפט והגז הגדולות הכבידו, יחד עם חששות מחודשים לגבי מצב הכלכלה האירופית. רציו איבדה 3.6%. מכתשים איבדה 4% נוספים

יום המסחר בבורסת תל אביב נחתם בירידות שערים בהובלת מניות ויחידות ענף חיפושי הנפט והגז. לאחר אופוריה קלה, עלו מחדש חששות המשקיעים בעולם לגבי מצבה של אירלנד ומצבו של גוש האירו בכלל. בתגובה, המדדים באירופה עברו אף הם לירידות שערים, כאשר החוזים על המדדים בוול סטריט עברו להיסחר בתחום השלילי.

בתחילת המסחר, מדד המעו"ף דווקא רשם עלייה לרמת שיא כל הזמנים, אך כאמור, בהמשך היום המדדים עברו לירידות. עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף נחלש ב-0.56% לרמה של 1,268 נקודות, מדד ת"א 75 מאבד 1.2% ואילו מניות הבנקים רשמו יציבות לאחר שבמהלך היום ראו עליות יפות. מחזור המסחר מסתכם ב-1.742 מילאירד שקל.

את הירידות בשוק המניות הובילו מניות שותפויות הנפט והגז, זאת ברקע לעדכון הצפוי מקידוח 'לוויתן' בהמשך השבוע. שותפות רציו יהש בלטה במחזור הגדול בבורסה בירידה של 3.6%, ישראמקו ניצבה חמישית ברשימה עם 7%, מודיעין איבדה 5.6%, אבנר יהש ודלק קידוחים יהש ירדו מעל ל-4% ודלק אנרגיה השילה 4.4%.

עוד בלטו היום בשוק המניות, מכתשים אגן איבדה 4% נוספים במסחר, בהמשך לירידה אתמול, זאת ברקע להורדת שווי החברה בעיני כימצ'יינה הסינית בעוד שהמו"מ לרכישת מכתשים נמשך. חברת קמהדע בלטה בירוק בעליה של 3.8%.

ברקע למסחר היום תעמוד החלטת הריבית של בנק ישראל ברקע למסחר. רוב ההערכות בשוק הן כי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לא יעלה את הריבית לחודש דצמבר. להרחבה - לחץ כאן

מסביב לעולם

באירופה, 100 מיליארד דולר עושים דרכם לכיוונה של אירלנד ועשויים להגיע אל קופתה כבר בימים הקרובים. שר האוצר האירי, בריאן לניאן, אישר אמש את הדיווחים לפיהם המדינה תגיש בקרוב בקשה לסיוע. עם זאת, מפלגת הירוקים החברה בקואליציה הודיעה כי היא תומכת בקיום בחירות במהלך חודש ינואר, דבר שמעיב על היציבות הפוליטית.

לדבריו, תנאי השוק הנוכחיים לא מאפשרים למדינה לכסות את הגרעון שמסתכם ב-26 מיליארד דולר. בינתיים, קרן המטבע הבינלאומית הבטיחה לספק חבילת סיוע מהירה. אילנד נכנעת ללחצים

ברקע למאמצים לסגירת פרטי הסיוע לאירלנד, הבורסות המרכזיות באירופה פתחו את המסחר הבוקר בעליות שערים, אך זמן קצר לאחר מכן עברו להיסחר במגמה מעורבת. מדד הפוטסי ירד 1.04% בלונדון, הקאק בצרפת נסחר בירידה של 0.95% והדאקס השיל 0.3%.

באסיה, המדדים המובילים סגרו את המסחר במגמה מעורבת. מדד שנחאי איבד 0.15%, בורסת טוקיו רשמה ירידה של 0.93%, הונג קונג השילה 0.35% וסיאול הוסיפה 0.17%. לסקירת המסחר באסיה

הסקטור החם של הבורסה

שותפויות חיפושי הנפט והגז מרכזות עניין במסחר בעוד שבקידוח 'לוויתן' נערכים להגעה לשכבת המטרה.

נשיאות הכנסת אישרה היום את בקשתו של ח"כ כרמל שאמה הכהן לקיים דיון דחוף בועדת הכלכלה בנושא "סיוע אפשרי של המדינה למימון הקידוח בשדה תמר". הדיון בועדת הכלכלה צפוי להתקיים בשבועיים הקרובים והוא נועד לבחון את טענות בעלי רישיון הקידוח תמר בעניין שינוי מדיניות התמלוגים והמיסים המסתמן מהמלצות הביניים של ועדת ששינסקי. לדיון יוזמנו כל הגורמים המקצועיים הרלוונטים.

שר התשתיות עוזי לנדאו הוציא אתמול מכתב לראש הממשלה, בינימין נתניהו, בו הוא קורא לו להתערב "בפתרון משבר פיתוח משק הגז בארץ". לנדאו כתב: "הקמת ועדת ששינסקי ערב סגירה פיננסית לפיתוח פרוקיט תמר עוררה אי וודאות גדולה במשק הגז והאנרגיה בישראל". כתוצאה מכך, למעלה מ-6 חודשים מתעכב פיתוח פרויקט תמר ומאז פרסום המלצות הועדה הוא הוקפא כליל". לנדאו מתריע בפני נתניהו

בתוך כך, Bizportal חשף כי על רקע היענות נמוכה מצד המשקיעים, נאלצת הכשרת הישוב לחתוך את שווי חברת הבת לקראת ההנפקה. מדובר על הפחתה של כ-15%-20% לפחות לרמה של 800-850 מיליון שקל. עוד נציין כי ההנפקה מתוכננת ליום רביעי הקרוב. נמרודי חותך את שווי הכשרה אנרגיה

מצעד המדווחות

מניות הבנקים מקבלות תשומת לב רבה רגע לפני פרסום הדו"חות לרבעון החולף. בין הבנקים שמרכזים עניין ניתן לציין את בנק הפועלים, לאומי ודיסקונט.

בנק דיסקונט למשכנתאות פרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיות לרבעון השלישי של 2010. הרווח הנקי הסתכם צמח ב-14% לרמה של 8.2 מיליון שקלים, לעומת סך של 7.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. דיסקונט משכנתאות מסכם רבעון

הבנק מזרחי טפחות פתח היום את עונת הדו"חות של הבנקים הגדולים. הבנק חתם את הרבעון השלישי של 2010 עם עלייה של 34% ברווח הנקי לרמה של 209 מיליון שקל. הרווח הנקי משקף תשואה להון של 12.7%. לתוצאות מזרחי טפחות

חברת איתוראן סיכמה את הרבעון השלישי של השנה עם שיפור בהכנסות וברווח הנקי. עם זאת, על התוצאות הכספיות מעיב גידול נמוך מאוד במספר המנויים. איתוראן דיווחה על הכנסות של 79.3 מיליון דולר, עלייה של 16% לעומת הרבעון המקביל. לידיעה בהרחבה

חברת אפריקה נכסים הנמנית על קבוצת אפריקה ישראל חתמה את הרבעון השלישי עם רווח חשבונאי קל של 1.1 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד כבד של 96 מיליון שקל ברבעון המקביל. הכנסות החברה הסתכמו ל-117 מיליון שקל, עלייה של 31% לעומת הרבעון המקביל. אפריקה נכסים חותמת רבעון

חברת מבני תעשיה, חברת נדל"ן מניב של אליעזר פישמן, חתמה רבעון שלישי מוצלח מבחינתה. החברה דיווחה על הכנסות של 173 מיליון שקל, עלייה קלה לעומת הרבעון המקביל. הרווח הגולמי מנכסים מניבים (NOI) עמד ברבעון על 127.4 מיליון שקל, לעומת 123.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. דו"חות מבני תעשיה - פישמן יכול לחייך

מניות במרכז

חברת קמהדע דיווחה הלילה על הזמנות בהיקף נאה של 4.5 מיליון דולר, כ-25% מהצפי להכנסות הרבעון הרביעי. זאת ברקע למחסור בתרופות מסוג אימונוגלובולינים, בשל הורדה מהמדפים של תרופת ה"אומריגם" של חברת אומריקס. לידיעה בהרחבה

מגל מערכות הודיעה היום כי זכתה במכרז לאספקה כוללת של מערכות אבטחה בהיקף של כ-21.4 מיליון דולר, עם זאת, יש לציין כי החוזה עצמו עדיין לא נחתם. חוזה גדול למגל מערכות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.