דו"חות כיל ביום שלישי: "ממליצים לנצל חולשה זמנית במניה לאיסוף"
חברת כיל צפויה לפרסם ביום ג' תוצאות טובות לרבעון השלישי ולדווח על אופטימיות לגבי הרבעון הרביעי של השנה ולקראת שנת 2011, כך מעריך היום (א') האנליסט גיל בשן מבית ההשקעות IBI. עם זאת, התוצאות יהיו חלשות יותר מאשר ברבעון הקודם, בעיקר בשל עונתיות.
"בשורה התחתונה צפויים דוחות יחסית טובים", מעריך בשן, ברקע לתוצאות הטובות שכבר פרסמו המתחרות בשוק האשלג. "השיפור בשוק האשלג הגיע מהר", מסביר בשן, "ושנת 2011 צפויה לחזור לכמויות סחר נורמליות ואולי אף יותר בשל הצורך למלא מלאי בשרשרת ההפצה".
בשן צופה מכירות של 1.43 מיליארד דולר, גידול של כ-6% בהשוואה לרבעון השלישי אשתקד. עם זאת, בשן מעריך שכיל תדווח בשורת הרווח על 233 מיליון דולר, פחות מאשר 257 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר על רווח של 0.182 דולר למניה.
בשן מעריך שהמחיר הממוצע לטון אשלג עליו תדווח החברה הוא 375 דולר, לעומת 508 דולר לטון ברבעון המקביל ו-387 דולר לטון ברבעון השני של השנה. עם זאת, ההערכה היא שהיקף המכירו תפיצה על המחיר: כיל צפוייה לדווח שמכרה 1.15 מיליון טון אשלג לעומת מכירות של 939 אלף טון ברבעון המקביל.
באשר למחירי דשני הפוספט, בשן מציין כי הם הביקושים הגואים מצד השווקים בהודו, ברזיל ורוסיה הרימו את רמות המחירים של דפני פוספט ל- 430 עד 450 דולר לטון, זאת לעומת 280 דולר לטון ברבעון המקביל. עם זאת, בשן מסביר כי הגידול במחירים צפוי לבוא לידי ביטוי ברבעון בעיקר בשורת המכירות ופחות ברווח, זאת בשל צפי להשפעה מקזזת מכיוון עליית מחירי הגלם ובעיקר הגופרית. מכירות המוצרים התעשייתיים צפויים להסתכם ב-342 מיליון דולר בהשוואה ל-280 מיליון במקביל ומוצרי התכלית צפויים להכניס 426 מיליון דולר לעומת 380 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד.
דבר נוסף שצפוי לתמוך בעתיד הוא התחרות שנמנעה - מניות הסקטור נסחרו לאחרונה ברקע הצעת הרכש של BHP למניות פוטאש, אך התנגדותו של הממשל הקנדי הסירה אפשרות זו מהשולחן, כמו גם אפשרויות דומות בעתיר. בכך. עם משיכת הצעת הרכש, גם ירדה האפשרות של הגברת התחרות בשנים הקרובות.
"הערכת השווי שלנו למנייה במודל DCF נוקבת במחיר יעד של 58 שקל למניה בשיעור היוון של 9.5% וצמיחה פרמננטית של 2%, ומחיר אשלג מייצג של 500 דולר לטון", אמר בשן. "להערכתנו השיפור בשוק האשלג מתומחר היטב במחיר המנייה. אנו ממליצים לנצל ירידות וחולשה זמנית במנייה ולאסוף, ומשמרים המלצתנו על 'ניטראלי'".
עוד בנושא:
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
