זרקור בתחום הביומד: לאן הולכת ביוקנסל? בחנו את הפוטנציאל

ד"ר גל אופיר, שותף בכיר בחברת הייעוץ Bioassociate ומומחה הביומד של Bizportal, מנתח את חברת ביוקנסל
ד"ר גל אופיר |

חברת ביוקנסל הינה חברת ביוטכנולוגיה המתמחה בפיתוח טיפול ממוקד לסוגי סרטן שונים, ביניהם סרטן השחלות, סרטן הלבלב וסרטן שלפוחית השתן. הפיתוח הייחודי של החברה משתייך לתחום ה- targeted therapy בו הטיפול מתמקד בתאים חולים בלבד (תאים סרטניים במקרה זה), בעוד תאים בריאים אינם מושפעים מהתרופה - עובדה המשפרת מאוד את הפן הבטיחותי של הטיפול.

ביוקנסל פיתחה פלטפורמה, בעזרתה מוחדרים לגוף מקטעי DNAהמכילים גנים, אשר ביטויים מסוגל להביא לתמותת תאים. הטכנולוגיה של ביוקנסל מבוססת על העובדה שתאים סרטניים מבטאים את הגן H19, אשר אינו פעיל בתאים בריאים. כלומר, מדובר במעין טיל מונחה מטרה (כשהמטרה היא תאים המבטאים את הגן H19), אשר עם הגיעו למטרה מחסל את תא היעד בעזרת רעל.

התרופה המובילה של החברה הינה BC-819, וטיפול בעזרתה גורם לתאים סרטניים לבטא את רעלן הדיפטריה, אשר מביא למותם. ביטוקנסל דיווחה לאחרונה כי סיימה בהצלחה את שלב I/IIa בניסוי הקליני של BC-819 לטיפול בסרטן הלבלב, וכי התרופה הראתה פרופיל בטיחות מצוין ויעילות ראשונית טובה.

בנוסף, לאחרונה הודיע ה FDA כי הוא מעניק ל-BC-819 מעמד של תרופת יתום בתחום הטיפול בסרטן הלבלב, אשר מעניק לחברה את הזכות לשווק את התרופה בארה"ב באופן בלעדי למשך שבע שנים מיום אישורה (במידה ותאושר). סרטן הלבלב נחשב לאחת ממחלות הסרטן הקשות ביותר, ועל פי הערכות שיעור התמותה ממחלה זו נאמד בכ-80% מהחולים במהלך השנה הראשונה להתפרצות המחלה.

חשוב להדגיש כי התרופה של ביוקנסל, שמטרותיה הינן הקטנת גודל הגידול הראשוני והפחתת א מספר הגרורות, אינה מיועדת למתן כתרופה יחידה, אלא בתוספת לטיפולים כימותרפיים.

במצבה כיום, ביוקנסל עומדת בפני שני אתגרים משמעותיים: אתגר השוק (פיתוחים מתחרים וקבלת אישור שיווק מה-FDA) ואתגר פיננסי. מבחינת תחרות, ביוקנסל תאלץ להתמודד מול מספר לא מבוטל של חברות סטארט-אפ אשר פועלות בתחום ריפוי סוגי סרטן זהים, כדוגמת Infinity Pharmaceuticals (נמצאת בשלב פיתוח דומה לזה של ביוקנסל), בנוסף לחברות הפארמה הענקיות כדוגמת Pfizer ו-Abraxis Bioscience. מעבר לכך, בשנים האחרונות ה-FDA שינה את גישתו באישור תרופות לסרטן.

בעוד לפני מספר שנים המדד העיקרי לפיו הFDA היה בוחן יעילות של תרופות בתחום הייתה הקטנת הגידול, כיום התנאים לאישור תרופות לסרטן הפכו קשים יותר. ב-2010 אישר הFDA- בסך הכול שלוש תרופות חדשות לטיפול בסוגים שונים של סרטן.

בשנת 2006 השלימה ביוקנסל גיוס הון פרטי והנפקה ראשונה לציבור, שהסתכמו בגיוס כולל של כ-8.5 מיליון דולר. כיום, כשהיא פועלת תחת אזהרת עסק חי מאז הרבעון השלישי של 2008 ובקופתה כ-7 מיליון שקל, ביוקנסל זקוקה למימון להמשך הפיתוח קליני.

בסוף הרבעון הראשון של 2010 העריכה הנהלת החברה כי אמצעי המימון המצויים בידיה צפויים להספיק עד נובמבר 2010 בלבד, היום הודיעה החברה על גיוס מהציבור של 18.6 מיליון שקלים.

ערוץ אפשרי נוסף להזרמת הון לחברה הינו שיתופי פעולה עם חברות פרמצבטיות. היכולת של ביוקנסל ליצור שיתוף פעולה עם אחת מחברות הפארמה הגדולות המובילות בתחום יכולה להיות קריטית לקיומה. בשנים האחרונות נחתמו מספר עסקאות בין חברות הפארמה הגדולות לבין חברות ביוטכנולוגיה קטנות המפתחות טיפולים לסרטן.

בתחום זה, לא פעם עסקאות נחתמות בשלבים מוקדמים של שלבי הפיתוח ומלוות בתשלומים גבוהים יחסית. דוגמא בולטת היא של חברת Ascenta Therapeutics, אשר חתמה הסכם (out-licensing) עם חברות סנופי אוונטיס על שתי מולקולות לטיפול בסרטן הנמצאות בשלבים פרה-קליניים, תמורת 398 מיליון דולר.

שחקנית עיקרית נוספת בשוק הינה חברת ImmunoGen, אשר לה שמונה חומרים שונים בניסויים קליני, וביצעה בשנים האחרונות עיסקות עם סנופי, נוברטיס, רוש ועוד. לאור העסקאות המוזכרות ואחרות נוספות, נשאלת השאלה מדוע ביוקנסל לא שותפה לחגיגה הזאת.

יתרה מזו, טבע, אשר לה אחזקות בביוקנסל (דרך אחזקותיה בכלל ביוטכנולוגיה), בחרה להשקיע בכיוונים אחרים של טיפול בסרטן, כדוגמת חברת Mersana הנמצאת בשלב פיתוח פרה-קליני, עימה חתמה על הסכם פיתוח בשווי 334 מיליון דולר.

לביוקנסל טכנולוגיה עם פוטנציאל גבוה ופלטפורמה גמישה, אשר יכולה להיות מנוצלת לפיתוח של מספר תרופות לסרטן. גם לאחר הגיוס הנוכחי, הסבירות שביוקנסל תוכל לקחת בכוחות עצמה את התרופה שלה כל הדרך עד השוק הינה נמוכה, והסכם עם חברה מובילה בתחום יכול לתת לה ביטחון לטווח ארוך יותר.

*המאמר נכתב ביום ה' ועודכן ביום א' בהתאם לדיווח החברה על הנפקת המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.