זרקור בתחום הביומד: לאן הולכת ביוקנסל? בחנו את הפוטנציאל

ד"ר גל אופיר, שותף בכיר בחברת הייעוץ Bioassociate ומומחה הביומד של Bizportal, מנתח את חברת ביוקנסל
ד"ר גל אופיר |

חברת ביוקנסל הינה חברת ביוטכנולוגיה המתמחה בפיתוח טיפול ממוקד לסוגי סרטן שונים, ביניהם סרטן השחלות, סרטן הלבלב וסרטן שלפוחית השתן. הפיתוח הייחודי של החברה משתייך לתחום ה- targeted therapy בו הטיפול מתמקד בתאים חולים בלבד (תאים סרטניים במקרה זה), בעוד תאים בריאים אינם מושפעים מהתרופה - עובדה המשפרת מאוד את הפן הבטיחותי של הטיפול.

ביוקנסל פיתחה פלטפורמה, בעזרתה מוחדרים לגוף מקטעי DNAהמכילים גנים, אשר ביטויים מסוגל להביא לתמותת תאים. הטכנולוגיה של ביוקנסל מבוססת על העובדה שתאים סרטניים מבטאים את הגן H19, אשר אינו פעיל בתאים בריאים. כלומר, מדובר במעין טיל מונחה מטרה (כשהמטרה היא תאים המבטאים את הגן H19), אשר עם הגיעו למטרה מחסל את תא היעד בעזרת רעל.

התרופה המובילה של החברה הינה BC-819, וטיפול בעזרתה גורם לתאים סרטניים לבטא את רעלן הדיפטריה, אשר מביא למותם. ביטוקנסל דיווחה לאחרונה כי סיימה בהצלחה את שלב I/IIa בניסוי הקליני של BC-819 לטיפול בסרטן הלבלב, וכי התרופה הראתה פרופיל בטיחות מצוין ויעילות ראשונית טובה.

בנוסף, לאחרונה הודיע ה FDA כי הוא מעניק ל-BC-819 מעמד של תרופת יתום בתחום הטיפול בסרטן הלבלב, אשר מעניק לחברה את הזכות לשווק את התרופה בארה"ב באופן בלעדי למשך שבע שנים מיום אישורה (במידה ותאושר). סרטן הלבלב נחשב לאחת ממחלות הסרטן הקשות ביותר, ועל פי הערכות שיעור התמותה ממחלה זו נאמד בכ-80% מהחולים במהלך השנה הראשונה להתפרצות המחלה.

חשוב להדגיש כי התרופה של ביוקנסל, שמטרותיה הינן הקטנת גודל הגידול הראשוני והפחתת א מספר הגרורות, אינה מיועדת למתן כתרופה יחידה, אלא בתוספת לטיפולים כימותרפיים.

במצבה כיום, ביוקנסל עומדת בפני שני אתגרים משמעותיים: אתגר השוק (פיתוחים מתחרים וקבלת אישור שיווק מה-FDA) ואתגר פיננסי. מבחינת תחרות, ביוקנסל תאלץ להתמודד מול מספר לא מבוטל של חברות סטארט-אפ אשר פועלות בתחום ריפוי סוגי סרטן זהים, כדוגמת Infinity Pharmaceuticals (נמצאת בשלב פיתוח דומה לזה של ביוקנסל), בנוסף לחברות הפארמה הענקיות כדוגמת Pfizer ו-Abraxis Bioscience. מעבר לכך, בשנים האחרונות ה-FDA שינה את גישתו באישור תרופות לסרטן.

בעוד לפני מספר שנים המדד העיקרי לפיו הFDA היה בוחן יעילות של תרופות בתחום הייתה הקטנת הגידול, כיום התנאים לאישור תרופות לסרטן הפכו קשים יותר. ב-2010 אישר הFDA- בסך הכול שלוש תרופות חדשות לטיפול בסוגים שונים של סרטן.

בשנת 2006 השלימה ביוקנסל גיוס הון פרטי והנפקה ראשונה לציבור, שהסתכמו בגיוס כולל של כ-8.5 מיליון דולר. כיום, כשהיא פועלת תחת אזהרת עסק חי מאז הרבעון השלישי של 2008 ובקופתה כ-7 מיליון שקל, ביוקנסל זקוקה למימון להמשך הפיתוח קליני.

בסוף הרבעון הראשון של 2010 העריכה הנהלת החברה כי אמצעי המימון המצויים בידיה צפויים להספיק עד נובמבר 2010 בלבד, היום הודיעה החברה על גיוס מהציבור של 18.6 מיליון שקלים.

ערוץ אפשרי נוסף להזרמת הון לחברה הינו שיתופי פעולה עם חברות פרמצבטיות. היכולת של ביוקנסל ליצור שיתוף פעולה עם אחת מחברות הפארמה הגדולות המובילות בתחום יכולה להיות קריטית לקיומה. בשנים האחרונות נחתמו מספר עסקאות בין חברות הפארמה הגדולות לבין חברות ביוטכנולוגיה קטנות המפתחות טיפולים לסרטן.

בתחום זה, לא פעם עסקאות נחתמות בשלבים מוקדמים של שלבי הפיתוח ומלוות בתשלומים גבוהים יחסית. דוגמא בולטת היא של חברת Ascenta Therapeutics, אשר חתמה הסכם (out-licensing) עם חברות סנופי אוונטיס על שתי מולקולות לטיפול בסרטן הנמצאות בשלבים פרה-קליניים, תמורת 398 מיליון דולר.

שחקנית עיקרית נוספת בשוק הינה חברת ImmunoGen, אשר לה שמונה חומרים שונים בניסויים קליני, וביצעה בשנים האחרונות עיסקות עם סנופי, נוברטיס, רוש ועוד. לאור העסקאות המוזכרות ואחרות נוספות, נשאלת השאלה מדוע ביוקנסל לא שותפה לחגיגה הזאת.

יתרה מזו, טבע, אשר לה אחזקות בביוקנסל (דרך אחזקותיה בכלל ביוטכנולוגיה), בחרה להשקיע בכיוונים אחרים של טיפול בסרטן, כדוגמת חברת Mersana הנמצאת בשלב פיתוח פרה-קליני, עימה חתמה על הסכם פיתוח בשווי 334 מיליון דולר.

לביוקנסל טכנולוגיה עם פוטנציאל גבוה ופלטפורמה גמישה, אשר יכולה להיות מנוצלת לפיתוח של מספר תרופות לסרטן. גם לאחר הגיוס הנוכחי, הסבירות שביוקנסל תוכל לקחת בכוחות עצמה את התרופה שלה כל הדרך עד השוק הינה נמוכה, והסכם עם חברה מובילה בתחום יכול לתת לה ביטחון לטווח ארוך יותר.

*המאמר נכתב ביום ה' ועודכן ביום א' בהתאם לדיווח החברה על הנפקת המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי