סכרת משקיעים: מחיר הסוכר ימשיך לשבור שיאים
מחירי הסוכר הגולמי נסקו בשיעור של כ- 125% מהרמה הנמוכה בחודש מאי, כאשר נסחרו סביב רמת 13 סנט לליברה. כיום, נסחר חוזה הסוכר הגולמי מס' 11 בבורסת הסחורות של ניו יורק ברמת 30 סנט לליברה ויותר, רמת שיא של 30 שנה. מחיר חוזה הסוכר המעובד (סוכר מס' 5) האמיר אף הוא אל מעל לרמת 740 דולר לטון - רמת קיצון התואמת את הרמות הגבוהות של תחילת שנת 2010.
השיא הנוכחי במחיר הסוכר, נובע בעיקר מההערכות כי רמת היבולים של ברזיל (יצואניות הסוכר המובילה בעולם) צפויה להיות נמוכה מההערכות קודמות כתוצאה מקשיי מזג אוויר. צרות מזג האוויר בעולם הובילו גם לשטפונות בתאילנד, הודו ופקיסטן - יצרניות הסוכר המובילות באסיה וגם לגלי החום הקשים שפגעו ביבולי הסלק ממנו מייצרים סוכר ברוסיה.
במקביל לירידה בהיצע הסוכר והצפי לצמצום בעודף הסוכר במלאי העולמי, ניכרת מגמה של עלייה בביקוש לסוכר. העלייה בביקוש נגרמת בשל עלייה בביקוש מצד סין, הכלכלה המתפתחת ביותר בעולם צורכת לא רק מתכות, נפט ומחצבים, היא צריכה גם יותר סוכר בכדי לענות לצרכים המתפתחים של 1.2 מיליארד אזרחים סינים שרמת החיים שלהם עולה וצריכת הסוכר שלהם מתרחבת בהתאם.
גורם נוסף שמוביל לעלייה בביקוש לסוכר הוא עלייה במחירי האנרגיה שגורמת לעלייה גם במחיר האתנול - דלק המיוצר גם מתירס ועמילנים של סוכר.
נסיקת המחירים האחרונה עלולה להשפיע על סקטורים רבים בכלכלה הגלובלית, כאשר תעשית המזון הינה בראש "פרמידת הרגישות" לתנודות המחיר. מלאיי החברות חשופים לשחיקת המחירים החדה ומאידך, קניות עתידיות חשופות לנסיקת המחירים הצפויה במחירי הסוכר.
מנגנון המקובל בשווקים אלה, לגלגל את עלית המחירים של הסחורה על הלקוחות הסופיים ולכן, ככל הנראה, נראה עליית מחירים של המוצרים הסופיים כתוצאה מגמר המלאים ועם חידוש המלאי ברמות המחירים הגבוהות לצד העלייה במחיר הסוכר הגולמי.
נסיקת המחירים החדה תומכת בתנועה מתקנת, בה ישוב וירד מחיר הסוכר. שוק חומרי הגלם נתון בתזזית הבאה לידי ביטוי בתנודות מחירים קיצוניות כדי 10% ויותר במהלך פרק זמן קצר. אופי התנהגות זה מלמד כי לצד העליה החדה, עשויה להרשם גם ירידה - מתקנת, כפי שהתאפיין המסחר במהלך החודשים האחרונים.
תנודות המחירים תמכות במשנה זהירות ובגידור/הגנה על חשיפה למחיר הסוכר. להערכתי הסוכר עשוי להמשיך ולנוע בטווח מחירים רחב הנתון בשלב הנוכחי במגמה של עלייה מתמשכת.
למרות הגלגול של התייקרות חומר הגלם על הצרכן הסופי, חברות ותאגידי מזון יכולים להשתמש בקשת רחבה של מוצרים פיננסיים לגידור החשיפה לסחורות כגון אופציות, חוזים עתידיים בורסאיים/או בנקאיים (OTC) ועסקאות החלף ((SWAP אשר יגנו על ההתחיבויות ועל תזרים החברות משינויים קיצוניים במחיר הסחורות.
בניגוד למה שרוצים שנחשוב, עלייה במחיר חומרי הגלם היא אינה גזירה משמיים. ניתן להתמודד אתה באמצעות גידור ובכך לאפשר לצרכנים ליהנות מסוכר ללא הטעם המר של עליית מחירים.
הכותב הוא איגור ברכמן, אנליסט הסחורות של קבוצת פריקו המתמחה בניהול סיכונים פיננסיים
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
