סכרת משקיעים: מחיר הסוכר ימשיך לשבור שיאים
מחירי הסוכר הגולמי נסקו בשיעור של כ- 125% מהרמה הנמוכה בחודש מאי, כאשר נסחרו סביב רמת 13 סנט לליברה. כיום, נסחר חוזה הסוכר הגולמי מס' 11 בבורסת הסחורות של ניו יורק ברמת 30 סנט לליברה ויותר, רמת שיא של 30 שנה. מחיר חוזה הסוכר המעובד (סוכר מס' 5) האמיר אף הוא אל מעל לרמת 740 דולר לטון - רמת קיצון התואמת את הרמות הגבוהות של תחילת שנת 2010.
השיא הנוכחי במחיר הסוכר, נובע בעיקר מההערכות כי רמת היבולים של ברזיל (יצואניות הסוכר המובילה בעולם) צפויה להיות נמוכה מההערכות קודמות כתוצאה מקשיי מזג אוויר. צרות מזג האוויר בעולם הובילו גם לשטפונות בתאילנד, הודו ופקיסטן - יצרניות הסוכר המובילות באסיה וגם לגלי החום הקשים שפגעו ביבולי הסלק ממנו מייצרים סוכר ברוסיה.
במקביל לירידה בהיצע הסוכר והצפי לצמצום בעודף הסוכר במלאי העולמי, ניכרת מגמה של עלייה בביקוש לסוכר. העלייה בביקוש נגרמת בשל עלייה בביקוש מצד סין, הכלכלה המתפתחת ביותר בעולם צורכת לא רק מתכות, נפט ומחצבים, היא צריכה גם יותר סוכר בכדי לענות לצרכים המתפתחים של 1.2 מיליארד אזרחים סינים שרמת החיים שלהם עולה וצריכת הסוכר שלהם מתרחבת בהתאם.
גורם נוסף שמוביל לעלייה בביקוש לסוכר הוא עלייה במחירי האנרגיה שגורמת לעלייה גם במחיר האתנול - דלק המיוצר גם מתירס ועמילנים של סוכר.
נסיקת המחירים האחרונה עלולה להשפיע על סקטורים רבים בכלכלה הגלובלית, כאשר תעשית המזון הינה בראש "פרמידת הרגישות" לתנודות המחיר. מלאיי החברות חשופים לשחיקת המחירים החדה ומאידך, קניות עתידיות חשופות לנסיקת המחירים הצפויה במחירי הסוכר.
מנגנון המקובל בשווקים אלה, לגלגל את עלית המחירים של הסחורה על הלקוחות הסופיים ולכן, ככל הנראה, נראה עליית מחירים של המוצרים הסופיים כתוצאה מגמר המלאים ועם חידוש המלאי ברמות המחירים הגבוהות לצד העלייה במחיר הסוכר הגולמי.
נסיקת המחירים החדה תומכת בתנועה מתקנת, בה ישוב וירד מחיר הסוכר. שוק חומרי הגלם נתון בתזזית הבאה לידי ביטוי בתנודות מחירים קיצוניות כדי 10% ויותר במהלך פרק זמן קצר. אופי התנהגות זה מלמד כי לצד העליה החדה, עשויה להרשם גם ירידה - מתקנת, כפי שהתאפיין המסחר במהלך החודשים האחרונים.
תנודות המחירים תמכות במשנה זהירות ובגידור/הגנה על חשיפה למחיר הסוכר. להערכתי הסוכר עשוי להמשיך ולנוע בטווח מחירים רחב הנתון בשלב הנוכחי במגמה של עלייה מתמשכת.
למרות הגלגול של התייקרות חומר הגלם על הצרכן הסופי, חברות ותאגידי מזון יכולים להשתמש בקשת רחבה של מוצרים פיננסיים לגידור החשיפה לסחורות כגון אופציות, חוזים עתידיים בורסאיים/או בנקאיים (OTC) ועסקאות החלף ((SWAP אשר יגנו על ההתחיבויות ועל תזרים החברות משינויים קיצוניים במחיר הסחורות.
בניגוד למה שרוצים שנחשוב, עלייה במחיר חומרי הגלם היא אינה גזירה משמיים. ניתן להתמודד אתה באמצעות גידור ובכך לאפשר לצרכנים ליהנות מסוכר ללא הטעם המר של עליית מחירים.
הכותב הוא איגור ברכמן, אנליסט הסחורות של קבוצת פריקו המתמחה בניהול סיכונים פיננסיים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
