ששינסקי לא מזיז להם: "תמלוגי העל" ליזמי הגז, המיליארדים שישנים בשקט - לאילו מניות יזרום הכסף?
בשבועות האחרונים סקטור הגז והנפט רועש וגועש בצל דו"ח מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי המעלה מאוד את נטל המס שיחול על העוסקים בחיפושי גז ונפט בגבולות ישראל. אך בעוד הטייקונים דואגים להשמיע את קולם ולהתרעם על השינויים השינויים שיחולו גם על תגליות קיימות ועתידיות בדיקת Bizportal מעלה כי התקנות לא יחולו על הכנסות של מעל 33 מיליארד שקלים שיזרמו לכיסי יזמי השותפויות.
"חלוקת הרווחים בין המדינה לבין היזמים בענף הנפט בישראל היא חריגה ביחס לנורמה המקובלת בעולם", כך קבעה ועדת ששינסקי, לבחינת מדיניותה הפיסקאלית של ישראל בתחום משאבי הטבע. אך בעוד המלצות הוועדה, במידה ויתקבלו, משפיעות על שווי החברות והשותפויות העוסקות בתחום ובכך פוגעת גם בציבור המשקיעים הרחב המחזיק בניירות הערך שלהן, יש קבוצה של אנשים שאינה נפגעת כלל והיא יזמי שותפויות חיפושי הנפט והגז.
הוועדה החליטה שלא להעלות את התמלוגים שמשלמות השותפויות למדינה על השימוש באוצרות הטבע שלה (עומד כיום על 12.5%) ובהתאם לכך היא גם לא התייחסה ל"תמלוג העל" לו זכאי השותף הכללי המנהל את שותפות חיפושי הגז והנפט.
השותפויות השונות הפועלות בתחום הוקמו לפני עשרות שנים ע"י מה שמכונה ה"שותף הכללי", המנהל אותן. מדובר ביישות לה אין סיכונים הקשורים לתפעול ועלויות, הנהנת רק מהאפסייד במציאת תגלית מסחרית והיא זכאית לקבל תמלוג הדומה לזה של המדינה והמתקבל מההכנסות ברוטו ממכירת גז או נפט, כך שהוא אינו מושפע משינוי אפשרי בתשלומי מיסים למדינה.
בפועל מדובר בתמלוגים שישולמו ליזמי השותפויות רק בעוד שנים רבות, כאשר תתבצע הפקה בפועל ושותפויות החיפושים ירשמו הכנסות ממכירת נפט או גז, אך כאשר מדובר בתגליות ענק, מדובר בסכומי עתק.
תמלוג העל משתנה משותף כללי אחד לאחר על פי ההסכם שנחתם בינו לשותף המוגבל (בעלי יחידות ההשתתפות) המחזיק בהון השותפות. בחלק מהשותפויות קיים מנגנון שבו תמלוג העל המשולם הוא בשיעור נמוך כל עוד לא מכוסות עלויות הפיתוח (הכנסות בניכוי הוצאות), וברגע שעלויות הפיתוח מכוסות, שיעור תמלוג העל לו זכאי השותף הכללי עולה. כמו כן, יש שותפויות המבדילות בסוג ההפקה - קידוח יבשתי או ממאגר ימי - לצורך קבלת התמלוג.
שותפות קידוח "תמר" עומדות כיום בפני תגמול נאה עבור השקעותיהן בקידוח, תגמול שצפוי להיפגע במידה ואכן המלצות ועדת ששינסקי יחולו עליה, אך הסיפור שונה בכל הקשור ליזמי השותפויות השותפות ב"תמר". מאגרי תמר ודלית צפויים להניב (בחישוב גס) הכנסות של מעל 50 מיליארד דולר, לפי מפתח של 5.5 דולר למיליון BTU.
כך לדוגמא השותף הכללי של השותפות המוגבלת ישראמקו יהש, הוא חברת 'ישראמקו אויל אנד גז' הנמצאת בשליטת חברת נפטא, צפויה לקבל ע"פ ההסכם שנחתם בינה לבין השותפות המוגבלת, תמלוג על בגובה 5% לפני החזר השקעה ושל 9% אחרי החזר השקעה. כיוון שרוב ההכנסות צפויות להתקבל לאחר החזר השקעה (אורך החיים הארוך של הפרויקט) ניקח שיעור תמלוג-על של 8% (ממוצע משוקלל), מה שנותן תמלוגים של כ-1.14 מיליארד דולר ליזמים של ישראמקו. כאשר מוסיפים את תגלית "דלית" לסיפור עולה תמלוג העל ל-1.2 מיליארד דולר.
במבנה 'לווייתן', בו נערך כיום קידוח אקספלורציה, ישנה הסתברות של 50% למציאת גז טבעי. ע"פ הערכות נובל אנרגי, מפעילת הקידוח ובעלת עניין בו, במאגר יש 453 BCM גז טבעי. ע"פ הערכות, במידה וה'לוויתן' אכן יוכרז כתגלית בגודל זה, ההכנסות הצפויות ממכירת BCM אחד מהמבנה עשויות לעמוד על 300 מיליון דולר. קרי, השותפות במאגר צפויות ליהנות מהכנסות ברוטו (לפני תשלום תמלוגים) בסך של עד 136 מיליארד דולר.
מדובר בהכנסות ל-BCM הגבוהות מאלו הצפויות להתקבל מ'תמר', בעיקר כיוון שמחירי המכירה של גז טבעי נוזלי (LNG) הינם גבוהים ב-50% ויותר מאשר מחירי המכירה של גז טבעי בתוצרתו הרגילה. בעוד לשותפות עצמה הכנסות אלו מתקזזות חלקית עם העלויות הגבוהות של LNG, בעבור השותף הכללי מדובר ביתרון בלבד, שכן הוא נוגס הישר מהשורה העליונה ולשורת העלויות אין כלל השפעה עליו.
בעבר חשף Bizportal כי אחד האנשים שהולך להרוויח בגדול אם קידוח "לוויתן" יתברר כתגלית ענק הוא הגיאולוג איתן איזנברג. חוזה עליו חתם עם בעלי השליטה בשותף הכללי של רציו עשוי להעמיד אותו בפני תזרים מזומנים "על הנייר" של מעל ל-2.2 מיליארד שקלים.
השותפות המוגבלת דלק קידוחים יהש משלמת תמלוג על של 3% לפני החזר השקעה ו-13% אחרי החזר השקעה לדלק אנרגיה. במידה ולוקחים את תגלית "תמר" ו"דלית" ומוסיפים לכך את התמלוגים הצפויים להתקבל מקידוח "לוויתן" במידה ויוכרז כתגלית מסחרית בגודל 16 TCF, עשויים להגיע ל-4.36 מיליארד דולר.
באופן דומה, השותף הכללי של אבנר יהש, דלק אנרגיה (50%) וכהן פיתוח (50%), צפוי לשלשל לכיסו 2 מיליארד דולר בגין תשלום תמלוגי על. הפער הגדול בין אבנר לדלק קידוחים נובע מכך שתמלוג העל שהשותפות המוגבלת אבנר משלמת עומד על 6% בלבד. תמלוג זה בפועל יורד ל-5% - בהתחשב בכמות הגז שזורמת מפי הבאר לצורך מכירה.
- 2.משה.מ. 03/01/2011 21:30הגב לתגובה זוהאם יש מי שיכול להסביר איזה השפעה יש להחלטות לשינסקי על גבעות יה\"ש?
- 1.במודיעין הטיסה יוצאת לדרך,לרוץ לקנות כרטיסים (ל"ת)ירוק ללא הפסקה 03/01/2011 19:57הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
על העלמות מס, חשבוניות פיקטיביות והכנסות המס של המדינה ביחס לתקציב
לפני שעות אחדות פרסם החשב הכללי את התקציב לחודש אוקטובר ומתחילת השנה. הבשורה הגדולה שם היא גביית מס גבוה משמעותית מהתחזית המוקדמת. זה מה שעוזר לנו לעמוד בגירעון בהחלט סביר - 4.9%. התחזית היא לגירעון שנתי של 5.2%, כנראה שנסגור בפחות מכך - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי.
חלק גדול מגביית המס הגדולה נובע מאיתור העלמות מס גם ובעיקר דרך חשבוניות פיקטיביות. רשות המסים מדווחת כי היא חוקרת קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל.
רשות המסים, באמצעות יחידת החקירות מכס ומע"מ ת"א והמרכז ברשות המסים, מנהלת חקירה סמויה כנגד מספר חשודים מאזור הדרום המנהלים רשת של חברות שבבעלות מספר אנשי קש הרשומים כבעלי המניות של אותן חברות. היקף העבירות שנחקר עומד על כ-154 מיליון שקל.
מבקשת המעצר עולה כי החשודים, שבמרכזם עומד החשוד רן שושן וחברה בבעלותו, "ע. הירוק עבודות עפר", פעלו בשיתוף פעולה להפצה וקיזוז של חשבוניות מס החשודות כפיקטיביות על שמות אותן חברות, במטרה לאפשר להן להתחמק מתשלום מס.
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עולה מהחקירה, כי החברות הגישו דו"חות כוזבים לרשויות המס ואף ביצעו עבירות הלבנת הון, תוך הצגת מצג שווא לרשויות המס לגבי זהות בעלי החברות בפועל והפעילות הפיקטיבית שנעשית בהן. אחת מהחשודות, חן (שמחה) פרגי, נעצרה ביום שלישי (4.11) וביום למחרת (5.11), עמדה בפני בית המשפט השלום בראשון לציון בחשד כי שלטה והוציאה חשבוניות פיקטיביות לחברות השונות בתוך רשת החברות. בית המשפט החליט לשחרר את החשודה למעצר בית. החקירה נמשכת.
