המסים שחקו את שטראוס: ההכנסות טיפסו בכ-9%, הרווח הנקי נחתך ב-17%
קבוצת שטראוס דיווחה הבוקר (ד') על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2010. החברה המשיכה להציג גידול בשורה העליונה, אולם נתקלה במס גבוה והתייקרות במחירי חומרי הגלם, אשר שחקו את הרווחי הנקי. שטראוס חתמה את הרבעון השלישי עם מכירות של 1.77 מיליארד שקלים, גידול של 9.2% ביחס ל-1.62 מיליארד שקלים אשתקד. המכירות האורגניות בנטרול השפעת השינוי בשערי החליפין צמחו ב-3.5%. אולם, בשורת הרווח הנקי רשמה שטראוס 54 מיליון שקלים, ירידה של 17.4% לעומת 64 מיליון שקלים אשתקד. הרווח הגולמי גדל ב-5.9% והסתכם ב-642 מיליון שקלים המהווים שיעור של 36.3% מהמכירות, לעומת 607 מיליון שקלים אשתקד שהיוו שיעור של 37.4% מהמכירות. הרווח התפעולי נותר יציב והסתכם לסך של כ-161 מיליון שקלים המהווים שיעור של 9.1% מהמכירות, לעומת 159 מיליון שקלים אשתקד שהיוו שיעור של 9.8% מהמכירות. מן החברה נמסר כי ברבעון השלישי של השנה ניכרת עלייה במחיר חומרי הגלם, אשר נמשכת גם ברבעון הרביעי. מכירות הקבוצה בישראל הסתכמו בכ-953 מיליון שקלים, בהשוואה לכ-847 מיליון שקלים בשנת 2009, גידול של 12.6%. עופרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס, אמרה היום: "קבוצת שטראוס ממשיכה לצמוח יחד עם המשך השקעה בפיתוח מנועי הצמיחה העתידיים של החברה, הרחבת התשתיות לביסוס מעמדה של סברה כמובילת שוק הסלטים בצפון אמריקה וכניסה לסין באמצעות שטראוס מים כחלק ממימוש החזון שלנו להפוך לחברת מים גלובלית." בתחום הקפה, ברבעון השלישי הסתכמו המכירות ב-868 מיליון שקלים, בהשוואה לכ-859 מיליון שקלים אשתקד, גידול של 1.1%. הרווח הגולמי ירד ב-5.3%. המכירות הושפעו לחיוב מהמשך הגידול בברזיל וברוסיה ומנגד הושפעו לשלילה מהחולשה בשווקים השונים במרכז ומזרח אירופה והגברת התחרות. גדי לסין, נשיא ומנכ"ל שטראוס, הוסיף כי "עם תום הרבעון השלישי מימשנו אבן דרך נוספת בהתרחבות הגלובלית שלנו וחתמנו באמצעות שטראוס מים על הסכם שותפות עם HAIER להקמת מיזם משותף בתחום פתרונות המים הביתיים בסין. במקביל ביצענו באמצעות חברת הבת סברה רכישה של חברת מוצרי סלסה.

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

איראן מסרבת לביקורות גרעין - לא תקיים שיחות חדשות עם סבא"א; האם השלב הבא הוא חזרה למלחמה?
איראן לא מוכנה לדבר עם הפיקוח הבינלאומי, אף אחד לא יודע מה עלה בגורל האורניום ועד כמה התרחקה איראן מפצצה; לאן הולכים מכאן?
איראן הטילה אולטימטום - אין ביקורות, אין פיקוח, אין שיתוף פעולה, עד שהמערב יציג הצעה ראויה על השולחן. שר החוץ עבאס ערקצ'י הבהיר אתמול כי ארצו לא תאפשר לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) גישה למתקני הגרעין שלה במהלך ביקור מתוכנן של בכיר הארגון בטהרן. "עד שלא נגיע למסגרת הסכם חדשה - שום שיתוף פעולה לא יתחיל", הצהיר ערקצ'י בנחרצות שמסמנת הקשחה דרמטית בעמדה האיראנית.
הצהרת הסירוב מגיעה בתזמון רגיש במיוחד: סגן מנכ"ל סבא"א צפוי להגיע לטהרן בימים הקרובים במה שאמור היה להיות ניסיון לפרוץ את הקיפאון הדיפלומטי. אלא שערקצ'י כבר מנמיך ציפיות, המפגש יתקיים, אך דלתות המתקנים יישארו סגורות. המסר של איראן הוא שהיא לא מתקפלת, והיא תהפוך את שאלת הפיקוח לקלף מיקוח מרכזי מול אירופה וארה"ב. ככה לא מתנהגת מדינה שהפסידה במלחמה. כל יום שעובר מחזק את איראן, שמחפשת ובודקת איך לנקום בישראל, וכל יום שעובר כשאנחנו לא תוקפים ומחלישים את השלטון האיראני, אלא דווקא מחזקים אותו בשמירה על המצב הקיים, מלמד שהישגי המלחמה מצטמצמים או זמניים.
משחק פוקר גרעיני בשיאו
העמדה האיראנית החדשה מסמנת נקודת מפנה במשבר הגרעין שנמשך כבר שש שנים. מאז נסיגת טראמפ מהסכם הגרעין ב-2018 והחזרת הסנקציות, איראן פועלת בשיטת "צעד תמורת צעד", כל הפרה של ההסכם מצידה באה כתגובה למה שהיא רואה כהפרות מערביות. התוצאה: העשרת אורניום ברמות שיא, צנטריפוגות מתקדמות בפעולה, ופקחי סבא"א שמקבלים גישה מוגבלת בלבד.
רק לפני חודש סיפק ערקצ'י רמז לגמישות אפשרית כשציין שאיראן המשיכה בשיתוף פעולה מסוים עם סבא"א, גם לאחר 12 ימי תקיפות אוויריות ישראליות ואמריקאיות ביוני, מתקפה שאילצה את טהרן להפסיק זמנית את העשרת האורניום. אבל כעת המטוטלת נעה בכיוון ההפוך: איראן מסמנת שסבלנותה אזלה ושהיא מוכנה להעלות את ההימור.
- כך מפתחים פצצה גרעינית; תוך כמה שנים איראן יכולה להגיע לגרעין ומה באמת יכול לעצור אותה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחיר עולה, הזמן אוזל
מאחורי ההצהרות הנוקשות מסתתר חישוב אסטרטגי מורכב. איראן יודעת שהמערב חושש מהתקדמותה הגרעינית, מומחים מעריכים שהיא אומנם ספגה מכה מהתקיפות של ישראל וארה"ב, אבל לא מכה אנושה. להערכת מומחים איראן נמצאת קרוב ליכולת לייצר חומר בקיע לנשק גרעיני.