בלעדי

סימני נפט ב'שרית': השותפות הגיעו לשכבת המטרה, נערכות להמשך הפעילות

ל-Bizportal נודע כי בשעות הצהריים הושלם קידוח שרית ובמקום נמצאו סימני נפט וגז, כמו שנמצאו בעבר בקידוח צוק תמרור 4 בים המלח. תגובת לפידות: "לא נגיב לשמועות"
תומר קורנפלד |

קדחת הנפט תופסת תאוצה וקידוח שרית הגיע היום (ד') לישורת הסופית. ל-Bizportal נודע כי בשעות הצהריים הגיעו השותפות בקידוח לשכבת המטרה. על פי הידוע, בשכבת המטרה איתרו מפעילי הקידוח סימני גז ונפט. בשלב זה לא ידוע מהו הפוטנציאל הקיים בקידוח ובאיזה היקף, אולם השותפות נערכות להמשך הפעילות במקום.

המשך הפעילות במקום תלוי בין היתר באישורו של ד"ר יעקב מימרן, הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות. אישור זה נדרש מאחר ואתמול פג תוקף הרישיון. על פי הערכות, לא יתקשו השותפות בקידוח לקבל את האישור המיוחל.

רישיון שרית הינו שטח יבשתי בגודל של 148 קמ"ר הממוקם מזרחית לעיר אשדוד. ברישיון שותפות לפידות חלץ יהש (57.5%) המפעילה את הקידוח אך גם רציו יהש (10%), שותפות הזדמנות יהש (10%) ושותפות מודיעין יהש (22.5%). עם זאת נציין, כי לפידות חלץ מכרה 20% מהרשיון ליולי חיפושי נפט (פרימיום פי.אי.אייץ) ולמשה הרשברג אשר מכר את טובות ההנאה שיצמחו מהקידוח לספן. נציין, כי המכירות שביצעה לפידות חלץ כפופות לקבלת אישור מהממונה.

בסוף יוני החלו השותפויות, בקידוח היבשתי בעלות כוללת של 2.5 מיליון דולר. בשטח הרישיון נקדחו בעבר מספר קידוחים רדודים לחיפוש גז ומספר קידוחים עמוקים יותר לחיפוש נפט. שתי בארות נפט שנתגלו במקום (נקראו אשדוד 2 ואשדוד 5 ונקדחו בשנים 1976 ו-1979 בהתאמה) הפיקו עד סוף שנות ה-90 כ-200,000 חביות. עם זאת, כמויות מים גדולות שנתגלו עם הנפט גרמו לסגירתן. במסגרת הקידוח, מנסות השותפות לנצל קידוח נטוש הנקרא אשדוד 3 ולבצע קידוח אלכסוני לכיוון אשדוד 2 ואשדוד 5 שבהן נתגלה נפט בעבר.

למרות סימני הנפט, חשוב להדגיש שוב כי סימני נפט לבדם אינם מעידים כל כלכליותו של הקידוח. לפני כשנה נמצאו סימני נפט בקידוח צוק תמרור 4 שנערך באזור ים המלח. מבחני ההפקה שנערכו במקום הצביעו על כך כי קצב הזרימה של הנפט הוא נמוך ועמד על 50 חביות ליום, אשר נחשב לגבולי ביותר מבחינת כדאיות כלכלית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.