התוצאות של בזק ב-2009: רשמה רווח שיא של 3.6 מיליארד ש', גידול של 121%
ענקית התקשורת הישראלית, חברת בזק, פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לשנת 2009. בכלכלה העולמית אומנם מדובר היה בשנת משבר אך עבור בזק מדובר בשנת שיא בה רשמה החברה זינוק של 121.5% בשורת הרווח שהסתכם ב-3.6 מיליארד שקלים.
מדובר ברווח שיא שכולל בתוכו כמובן גם רווח חד פעמי של 1.54 מיליארד שקל עקב הוצאת yes מהדוחות המאוחדים. ללא הרווח החד פעמי, הגידול הוא עדיין משמעותי אך צנוע יותר (גידול של 21%) שכן ב-2008 רשמה החברה רווח של 1.63 מיליארד שקלים.
בשורה העליונה רשמה החברה הכנסות שיא של 11.52 מיליארד שקל, גידול של 4.6% בהשוואה לשנה הקודמת. שיא רשמה בזק גם ברווח התפעולי שטיפס ל-2.97 מיליארד שקל, גידול של 12.6% בהשוואה לשנה הקודמת.
ברמה הרבעונית, הכנסות קבוצת בזק לרבעון הרביעי של 2009 היו 2.93 מיליארד שקל, גידול מרשים של 8.6% לעומת 2.70 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ההופך את הרבעון הרביעי של 2009 לרבעון הרביעי ברציפות שבו ישנו גידול בהכנסות. הגידול בהכנסות הרבעוניות נבע גם מהצמיחה הדו-ספרתית במגזר הסלולרי של פלאפון, שצמח ב-22.4% לעומת השנה הקודמת, וקיזז את הירידות של 2.4% וה-1% בטלפוניה הקווית ובהכנסות בזק בינלאומי בהתאמה.
מבחינת הרווח הרבעוני, רשמה בזק גידול של 22.8% לעומת השנה הקודמת, כאשר רשמה ברבעון האחרון רווח על 366 מיליון שקל בהשוואה ל-298 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2008.
שלמה רודב, יו"ר בזק, "כל עובדי הקבוצה עמדו בהצלחה ביעדים האסטרטגיים החשובים. הביצועים החזקים נבעו מפריסת תשתית תקשורת חדשנית, כמו גם שירותים מתקדמים בפלאפון ובפעילות הקווית, זאת בשילוב עם המשך התייעלות וחיסכון בעלויות. את הגידול בהכנסות השנתיות שלנו הוביל המגזר הסלולרי של פלאפון, שהונע על ידי ההשקה המוצלחת של רשת HSPA, ותרם לגידול דו-ספרתי בהכנסות."
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
