משפחת טופז הקימה אתר: "אי אפשר עוד להמשיך ולשתוק"

יום אחד לפני מותו של טופז, עלה לאוויר אתר המכנה עצמו 'דודו טופז - האתר הרשמי'. "מרגע ההודעה על מותו, תוך 3 ימים, קלט האתר למעלה מ-220 אלף כניסות ואלפי טוקבקים" אומרים מקימי האתר. התגובות באתר, מיותר לציין, חיוביות בלבד
מאיה זיסר |

לפני כשבוע שם קץ לחייו הבדרן דודו טופז בבית הכלא ניצן. יום לפני מותו עלה לאוויר בשעות הערב המאוחרות, אתר תמיכה בטופז על ידי המשפחה. באתר נכתב כי, הוא הוקם "לא להצדיק חלילה את המעשים שדודו הודה בהם, אלא אך ורק בכדי לאזן ולהציג את התמונה על כל גווניה". לדבריהם מההתחלה ועד לסוף העצוב, נגזר עונשו של טופז מראש, על ידי התקשורת. בנוסף ניתן לציין כי גם בסיום הפרשה טופז לא הורשע ולמרות הכול עדין מתיחסים אליו ככזה.

לדברי מקימי האתר, "האתר הוקם במקור בכדי להדגיש את חוסר ההיגיון וחוסר הצדק שעולים על גדותיהם - אי אפשר להמשיך ולשתוק". עם זאת, עם היוודע דבר מותו של טופז, הפך האתר ל'אתר הנצחה'. לדברי מקימי האתר, "מרגע ההודעה על מותו, תוך 3 ימים קלט האתר למעלה מ-220 אלף כניסות ואלפי טוקבקים".

באתר, המכונה, 'דודו טופז - האתר הרשמי', ניתן למצוא תגובות מרחבי האינטרנט. מיותר לציין כי באתר לא תמצאו תגובות שליליות כנגד טופז, כנראה שיש מי שעובר על התגובות שעולות ולכן לא תראו תגובות היוצאות כנגד טופז. מרבית התגובות הן בסגנון: "צריך להעמיד לדין את אלו שהוציאו את המכתב מהפח והעבירו לעיתונות", "טופז צודק - הפרסום מנוגד לחוק הגנת הפרטיות", "אבי ניר עשה את עסקת חייו", "התקשורת שרוצה לנקום בו בעידוד סמוי של דן מרגלית. אני מרחם עליו" וכד'.

מקימי האתר מאשימים את התקשורת בסיקור הלא הוגן שהיה סביב הפרשה וכותבים, "התקשורת לקחה על עצמה את תפקיד השופט. דיונים 'משפטיים' התקיימו באולפני השידור הממוזגים במקום באולם בית המשפט. עיתונאים ואנשי תקשורת מביעים דעתם בראש חוצות ו'מחליטים' באשר למספר שנות המאסר שיגזרו על דודו, וכל המוסיף לשיטתם, הרי זה משובח".

לדבריהם, "עשרות אלפי מילים נכתבו, יכתבו, שודרו וישודרו על המקרה באופן חסר פרופורציות לחלוטין, כולל מעקב צמוד, אישי וחודרני בכל שלב, לכל הגה, לכל הברה ולכל מכתב. ממש צייד. הכיסוי התקשורתי הפך לעיסוק רב משתתפים, לא הוגן, דרמטי, אגרסיבי ומגמתי שאינו מקובל ואינו ראוי"

באתר נכתב כי הסיבה להקמת האתר היא כי "רבים כבר הבינו שאם היה מדובר באדם אנונימי, הייתה הפרשה הכאובה מקבלת התייחסות שונה בתכלית - אם בכלל, קשה להשתחרר מהרושם ש'העליהום' על דודו הינו מגמתי, ולו בשל הגורמים המעורבים בפרשה ומטרתו האחת והיחידה היתה ליצור הד ולחץ תקשורתי על מקבלי החלטות. רבים מאלו שניזונו מהתקשורת, קבלו דיווחים מוטעים וחלקיים, הפכו ל'שופטים זריזים' ולא הבינו שעדיין רב הנסתר על הנגלה", לטענתם, "דמו של דודו הותר עוד בטרם דנו בדברים בבית המשפט. דודו נשפט על במת התקשורת".

האם ראש פירמידה מדבר כך?

בתחילת חשיפת הפרשה, בדיון על הארכת מעצרו של טופז, השופט, ציון קאפח, אמר כי טופז "הוא ראש הפירמידה, הוא המתכנן והוא היוזם".

באתר בחרו להתייחס לאמירה זו באמצעות ציטוטים מהחקירה של טופז אשר פורסמו במקומות שונים.

ציטוטים בהם מדבר טופז על התנהלותו, "פחד זה פחד... אני לא יודע ממה, אבל כבר אמרתי יותר מדי פעמים שנתקלתי בעולם שלא מוכר לי, נמשכתי אליו ובאותה מידה סלדתי ממנו, הלכתי על הקצה" (מתוך תמלילי החקירה 6.6.2009)

בנוסף מופיעים דברי חרטה של טופז, "החרטה ורגשי הבושה לפני הילדים שלי חזקים מכל עונש שאקבל. אל תשכחו לי, לעזאזל, את הדברים שעשיתי לפני כן" (מעריב 23.7.2009).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.