סין הודיעה היום על הגבלות חדשות על יצוא מינרלים נדירים, סוללות ליתיום וחומרי גלם נוספים, במהלך שהוביל לעליות חדות במניות חברות הכרייה האמריקאיות. ההודעה ממשרד המסחר הסיני כוללת דרישה לאישורים ממשלתיים ליצוא של מגוון מוצרים, החל ממינרלים נדירים גולמיים ועד ציוד ייצור ומגנטים מבוססי ניאודימיום-פרסאודימיום. החוקים החדשים יחולו גם על סוללות ליתיום-יון מתקדמות, אנודות גרפיט סינתטיות ויהלומים סינתטיים המשמשים בתעשיות ההייטק והביטחון.

ההגבלות ייכנסו לתוקף ב-8 בנובמבר 2025 ונועדו, על פי ההצהרה הרשמית, להגן על הביטחון הלאומי והאינטרסים של סין. בפועל, מדובר בחסם רגולטורי שעשוי לעכב עסקאות לחודשים ארוכים או לחסום אותן, בהתאם לשיקולים מדיניים. המהלך מהווה המשך ישיר למגבלות שהוטלו באפריל השנה על שבעה מינרלים נדירים ספציפיים, בתגובה למכסים שהטיל הממשל האמריקאי תחת הנשיא דונלד טראמפ.

הדומיננטיות הסינית בשוק המינרלים הנדירים

סין מייצרת כ-270 אלף טון של תחמוצות מינרלים נדירים מתוך סך עולמי של 390 אלף טון, נתח שוק של כ-70 אחוז. ארצות הברית, לעומת זאת, מייצרת רק 45 אלף טון, רובם ממכרה מאונטיין פס בקליפורניה. הפער משמעותי יותר בתחום הזיקוק: סין אחראית ל-85 עד 90 אחוז מקיבולת הזיקוק העולמית, השלב הקריטי שממיר את החומרים הגולמיים למגנטים, סוללות ורכיבים תעשייתיים. המינרלים הנדירים, קבוצה של 17 אלמנטים כמו ניאודימיום, דיספרוזיום ופרסאודימיום, משמשים בייצור מגנטים קבועים חזקים הדרושים לטורבינות רוח, רכבים חשמליים, סמארטפונים ומערכות הגנה מתקדמות כמו מטוסי F-35 ומערכות טילים. סוללות הליתיום, שסין שולטת בלמעלה מ-80 אחוז מהייצור העולמי שלהן, הן המפתח למעבר לאנרגיה ירוקה. כל הגבלה על יצואן עלולה להאט את אימוץ הרכבים החשמליים בעולם.

בייג'ינג משתמשת בשליטתה בשוק כמנוף במשא ומתן סחרי, בדומה להקפאת יצוא מינרלים נדירים ליפן ב-2010 בעקבות סכסוך טריטוריאלי. כיום, עם חידוש מלחמת הסחר תחת טראמפ, שכוללת מכסים של 60 אחוז על סחורות סיניות, סין מגיבה בהחרפת ההגבלות על יצוא חומרי גלם קריטיים.

• הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
• המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המערב מאיץ מאמצי גיוון האספקה

ארצות הברית, יחד עם בעלות ברית כמו אוסטרליה וקנדה, משקיעה מיליארדים בגיוון מקורות האספקה. באוסטרליה, פרויקטים כמו מכרה Mount Weld של Lynas Rare Earths צפויים להגדיל את הייצור ב-50 אחוז עד 2026. קנדה מתמקדת בליתיום דרך חברות כמו Piedmont Lithium, בעוד האיחוד האירופי משיק את תוכנית Critical Raw Materials Act להפחתת התלות בסין ל-65 אחוז עד 2030. המאמצים הללו נתקלים באתגרים משמעותיים. בניית מתקני זיקוק דורשת שנים, והעלויות גבוהות פי שניים עד שלושה מאשר בסין, שנהנית מסובסידיות ממשלתיות נרחבות. דוח קונגרס מ-2024 הזהיר כי התלות בסין מהווה סיכון ביטחוני, שכן הגבלות על מינרלים נדירים עלולות לפגוע ב-80 אחוז מייצור הנשק המתקדם האמריקאי.

משרד ההגנה האמריקאי החל לפעול ישירות לתמיכה בתעשיות הכרייה המקומיות. ביולי 2025, המשרד רכש 15 אחוז ממניות MP Materials, יצרנית הניאודימיום והפרסאודימיום הגדולה בחצי הכדור המערבי, תמורת 400 מיליון דולר. המשרד התחייב לרכוש 7,000 טון מגנטים בשנה למשך עשר שנים במחיר מינימלי של 110 דולר לקילוגרם. באוגוסט הוענקה לחברה הלוואה של 150 מיליון דולר להרחבת מתקני ההפרדה של מינרלים כבדים במכרה מאונטיין פס.

ההשקעה הממשלתית ב-MP Materials, הראשונה מסוגה שבה הממשלה הופכת לבעלת מניות בחברת כרייה פרטית, נועדה להבטיח אספקה עצמאית למוצרי הגנה. משרד ההגנה משתתף גם במימון פרויקט Thacker Pass של Lithium Americas, שמפתח מכרה ליתיום בנבדה הצפוי לייצר 40 אלף טון ליתיום בשנה עד 2027.

• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

תגובה חדה בשווקים

מניית MP Materials זינקה ב-4.6 אחוזים ל-70.6 דולר, בעוד USA Rare Earth ו-Ramaco Resources עלו ב-6.2 ו-4.1 אחוזים בהתאמה. Lithium Americas זינקה ב-4.3 אחוזים לשמונה דולרים, ואלבמרל עלתה ב-4.1 אחוזים. מניות נוספות כמו TMC the metals company רשמו עליות של למעלה מחמישה אחוזים, בעוד מדדים כמו S&P 500 נסחרו ללא שינוי משמעותי.

המהלכים הסיניים, בשילוב ההשקעות הציבוריות האמריקאיות, דוחפים את מניות הכרייה כלפי מעלה זה חודשים. מניית Lithium Americas, שהחלה את 2025 סביב שלושה דולרים, נסחרת כעת קרוב לשמונה דולרים - עלייה של 166 אחוז. MP Materials עלתה מ-17 דולר בתחילת השנה ליותר מ-71 דולר. חברות קטנות יותר כמו USA Rare Earth, שמתמקדת בפיתוח מכרה בטקסס, רשמו עליות של 200 אחוז מתחילת השנה.

התנודתיות בסקטור נותרת גבוהה, כשכל הודעה מסין גורמת לזינוקים מיידיים. אנליסטים מציינים כי חוקים כמו CHIPS Act ו-Inflation Reduction Act, בשילוב עם תמיכת משרד ההגנה, יוצרים רצועת ביטחון לחברות אמריקאיות. שוק המינרלים הנדירים צפוי לצמוח מ-20 מיליארד דולר ב-2025 ל-35 מיליארד עד 2030, בעיקר בזכות הביקוש לרכבים חשמליים ותשתיות אנרגיה מתחדשת.

השלכות כלכליות ואסטרטגיות

המהלך הסיני משתלב במגמה רחבה של ניתוק שרשראות אספקה גלובליות. ההגבלות עלולות להעלות מחירי סוללות ב-20 עד 30 אחוז, מה שיאט את המעבר לרכבים חשמליים ויגדיל עלויות לצרכנים. חברות כמו טסלה וג'נרל מוטורס כבר מדווחות על לחצים ומחפשות אלטרנטיבות באפריקה ובאמריקה הלטינית. בסין עצמה, ההגבלות עלולות לפגוע ביצואנים, שכן 40 אחוז מהמינרלים הנדירים מיועדים לשוקים זרים. הממשל האמריקאי עשוי להגיב במכסים נוספים או בהסכמים עם בעלות ברית, כמו שותפות QUAD עם יפן, אוסטרליה והודו לפיתוח משותף של מקורות אספקה חלופיים.

במידה וההגבלות יורחבו לטכנולוגיות זיקוק, מניות חברות כמו Lynas צפויות להמשיך ולעלות. עם זאת, עיכובים סביבתיים בפרויקטים אמריקאיים, כמו תביעות נגד Thacker Pass, עלולים להאט את ההתקדמות. אם סין תשמור על יתרון העלויות שלה, הגיוון המערבי עלול להישאר חלקי.