יום אחד לבחירות בארה"ב: "אם אובמה היה לבן, הפער היה 30% לטובתו"
ערב הבחירות בארה"ב, כאשר הפער בסקרים הולך בבירור לכיון אובמה, עצרנו לרגע בכדי להביט אחורה על הדרך הארוכה שעברה מערכת הבחירות.
האג'נדה הרפובליקנית-שמרנית של ג'ון מקיין מול זו הליברלית-דמוקרטית של ברק אובמה הן כמובן בסיס ההשוואה הפוליטית בין 2 המועמדים, אך חשוב לא פחות ואולי יותר הן ההחלטות האסטרטגיות התקשורתיות בהן בחר כל מועמד כדי למתג עצמו פוליטית מול קהל הבוחרים, וזה למרבה הפלא זהה מאוד לנעשה בשוק המותגים המסחרי המוכר לכל צרכן.
התוכנית הגאונית של ברק אובמה
"ההחלטה המבריקה של אובמה הייתה לחלק את הקמפיין שלו ל-2 שלבים. כך להתייחס לשלב ההתמודדות על מינויו למועמד הדמוקרטי כשלב מיתוגי ראשון ולאחריו, ההתמודדות על הנשיאות כשלב שני בפעילות התקשורתית". כך, לדברי דן הרמן, מנכ"ל חברת פתרונות תחרותיים לייעוץ אסטרטגי.
הרמן מסביר כי במסגרת 2 השלבים המיתוגיים של אובמה הוא בנה עצמו בהתחלה כמותג לטווח קצר (בהתמודדות מול הילרי קלינטון) וניצל בעיקר את יכולתו הרטורית הסוחפת במטרה לייצר התלהבות, וזאת מבלי להתייחס כלל למה שיעשה במידה וייבחר כנשיא.
"הוא דיבר על - בואו נעשה היסטוריה (בואו נבחר את המועמד השחור הראשון מ.ב) ודיבר בשפה שפונה לצעירים". הרמן מוסיף ואומר כי מה שהפסיד להילרי את התחרות הייתה בחירתה שלא להתייחס להיותה אישה אלא ניסתה למתג עצמה כבעלת יכולת 'ניהול גברי'.
השלב השני בבניית המותג שנקרא 'אובמה' החל למעשה לאחר בחירתו כמועמד הדמוקרטי והגיבוי שקיבל מהילרי קלינטון. הרמן מסביר כי הסיכון שלקח אובמה היה שלא יישאר לו מספיק זמן לבנות עצמו כמותג שיוצר נאמנות, דהיינו 'אובמה כנשיא מהימן'.
"מיד עם היבחרו כמועמד דמוקרטי, שינה אובמה את התקליט והחל לדבר על מדיניות ולבנות את "President obama". למזלו, המשבר הכלכלי עזר לו והזכיר לאמריקנים מדוע הם לא רוצים את מקיין והרפובליקנים בשלטון".
"מקיין עשה את המקסימום האפשרי"
ג'ון מקיין (72) הוא הסבא החביב וכבד התנועה. אם היה ניתן להעמיד מול ברק אובמה הצעיר את הדבר הרחוק ביותר והמנוגד לתדמיתו הקלילה, אז האמריקנים אכן מצאו אותו.
"מקיין לעומת אובמה, עבד בכל הדרכים הקלאסיות והשמרניות. מה שעזר למקיין להישאר בתמונה הוא המיצוב הטבעי שלו כמישהו שאפשר לסמוך עליו, זקן השבט המנוסה". כך מתאר הרמן את התנהלותו של מקיין.
לדברי הרמן, מקיין עשה את המיטב שביכולתו לעשות מול האהדה הגדולה בציבור לאובמה. "מקיין עשה את המקסימום האפשרי, הוא פשוט הגיע למעמד קצת מאוחר בחיים ויש מולו מועמד סוחף שפשוט לא משאיר לו סיכוי. קשה לראות אותו עושה משהו אחרת ומגיע לעמדת נצחון".
בהתייחסות לשליפתה של שרה פיילין מאלמוניות מוחלטת ומינוייה לסגנית הנשיא במטה להצעיר את הצוות ולפנות לקהל חדש אומר הרמן: "המהלך הזה היה הווילד קארד של מקיין. בהתחלה הציבור היה מופתע ולאחר מכן עשה את השיקול הטבעי - אם הם בוחרים במועמד החולה והמבוגר (מקיין) לנשיאות הם יכולים למצוא עצמם לאחר כשנתיים עם שרה פיילין כנשיאה, מחשבה מפחידה למדי".
מערכת בחירות שמוכרעת באינטרנט: אובמה מגייס את מייסד פייסבוק
יותר מהכל תזכר מערכת הבחירות בארה"ב 2008 כעידן בו הפך האינטרנט לאחד מהכלים היותר משפיעים ומכריעים את תוצאות הבחירות. מאור קפלנסקי מחברת E-BRAND המייעצת במיתוג באינטרנט אומר: "המיתוג האישי הפך להיות גורם מכריע בשנים האחרונות וכל מועמד מדע לעובדה שהוא חייב לבנות עצמו כמו שבונים כל מותג שעתיד להיות משווק לצרכנים".
קפלנסקי מוסיף, "אנשי אובמה הבינו טוב מאוד שהם חייבים להתקיים במרחב האינטרנטי במובן המלא של המלה, למרות ההיכרות שלהם בציבור. הם פתחו ערוץ מיוחד ביו-טיוב וידאו ומיתגו אותו עם סרטונים אישיים המקדמים את אובמה".
אחד מהגורמים שעזרו לאובמה לצאת מהאלמוניות המוקדמת שלו, מלפני כשנתיים לדמות מוכרת לרבים ברחבי העולם הייתה גם היא בזכות האינטרנט ויו-טיוב.
סרטון ויראלי המלווה בשיר, שהעלתה מעריצה לכאורה של אובמה (וטרם הובן מה חלקו של הצוות הרשמי במהלך) נתן לאובמה 'פוש' אדיר מול הילרי ועניק לו נקודות זכות רבות למרות הסאטירה הקלה החבויה בו. הסרטון, Obama Girl הגיע כבר לכ-60 מיליון צפיות וידאו.
"מקיין היה הרבה פחות בולט מאובמה באינטרנט. יש לזכור שהוא מבוגר, פחות מחובר לקהל הצעיר שחי במרחב האון-ליין ובהתאם לזאת יועציו החליטו שאולי לא כדאי לו להכנס בזה באופן בולט כמו אובמה" מסביר קפלנסקי.
"אם אובמה היה לבן, הפער לטובתו היה 30%"
"השימוש של אובמה באינטרנט היה גאוני", מסביר דן הרמן. "הוא נתן לאנשים את היכולת ליצור את הקמפיינים שלהם בעצמם, באמצעות כלים אינטראקטיביים חדשים ןלטובת זה צירף לצוותו אחד ממייסדי פייסבוק. האינטרנט אף עזר לו, מאוחר יותר לגייס לקמפיין תרומות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, ולזה לא היה למקיין מענה".
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
