אנליסטים: "לא מאמינים בנתון שהוציאו הסינים, בפועל הצמיחה היא 3%-4%"
סין ממשלת סין הודיעה אתמול כי כלכלת המדינה שהינה השניה בגודלה בעולם רשמה ברבעון השלישי צמיחה של 6.9%. אמנם מדובר בשיעור צמיחה שעקף את תחזיות הכלכלנים, שציפו לצמיחה של 6.8% בלבד, אך עדיין מדובר בקצב הצמיחה הנמוך מזה 6 שנים.
בעוד כלכלות העולם רושמות האטה עם שעורי צמיחה שקרובים יותר ל-3%, סין מציגה שיעור שיעור בהחלט גבוה. עם זאת, האנליסטים ברחבי העולם סקפטיים לגבי הנתונים שהממשל הסיני מציג על רקע ההתערבות הלא פוסקת בשווקים, ולפי הערכות התותחים הכבדים עדיין בארון.
דני גבאי, מ-Fathom Consulting: "אנחנו כלל לא מאמינים להם. לא רק שהם הציגו נתונים שקרובים באופן מחשיד ליעד שנקבע מראש, אלא הם מפרסמים שעורי צמיחה גבוהים שכלל לא שוערכו. לפי הערכה שלנו - המבוססת על דבריו של ראש הממשלה שיא לינג שנתוני התמ"ג לא אמינים, ושאנו צריכים למדוד בצורה אחרת את הפעילות בסין, כמו נתוני צריכת החשמל, צמיחת האשראי ועוד - אנו משלבים את כל אלו ומקבלים צמיחה שקרובה יותר ל-3%. לא 7.3%".
רוס מולד, מ-AJ Bell: "צמיחה של 6.9% נראית מאד בריאה אבל המדדים מצביעים כי הצמיחה האמתיתי עומדת על 4%-3%. אם תסתכלו על הצמיחה של תנועת רכבות המטען, צריכת החשמל והביקוש להלוואות - שלושת המדדים החביבים על ידי ראש הממשלה הסיני - התמונה לא ממש בריאה. צמיחת האשראי עדיין נראית מבטיחה אבל משלוחי המטען והביקוש לחשמל - בירידה. משכך, שילוב המדדים האהובים על ידי קשינג מעלים כמה שאלות. נתוני הצמיחה מעודדים אמנם אך המשקיעים שחשופים לסין צריכים לצפות למהמורות בדרך".
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כריס ציקלונה, Daiwa Capital Markets Europe: "העיניים כולן היו נשואות לנתוני התוצר אך התגובה של השווקים היתה משולה למשיכת כתפיים (כלומר - באדישות)....על פניו נראה כי הממשל הסיני ממשיך לבחוש בהתאמות הכלכלניות של הנתונים ואין סיבה אמיתית לפאניקה. למרות זאת, הממשל הסיני לא הביא אותנו לשנות את הציפיה כי הורדת ריבית ורזרוות בנקאיות עדיין במלאי".
- 3.ן 20/10/2015 10:40הגב לתגובה זוקומוניזם בעינו.
- 2.האנליסטים 20/10/2015 10:38הגב לתגובה זוהצמיחה בסין היא אכן 7% בכל העולם ניבאו את זה . רק מהקניות של הישראלים בסין יש להם צמיחה של 1% כל מה שחסר לי קונה שם בחצי מחיר.
- 1.מחריד 20/10/2015 10:32הגב לתגובה זוברגע שהעולם ייאבד אמון בסין ובאמינות הדייוחים תהיה מפולת של 30% לדעתי
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
