אנליסטים: "לא מאמינים בנתון שהוציאו הסינים, בפועל הצמיחה היא 3%-4%"

אתמול פרסמה סין את נתון הצמיחה ל-Q3, נתון שעקף את התחזיות - האנליסטים לא משתכנעים
גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה סין

ממשלת סין הודיעה אתמול כי כלכלת המדינה שהינה השניה בגודלה בעולם רשמה ברבעון השלישי צמיחה של 6.9%. אמנם מדובר בשיעור צמיחה שעקף את תחזיות הכלכלנים, שציפו לצמיחה של 6.8% בלבד, אך עדיין מדובר בקצב הצמיחה הנמוך מזה 6 שנים.

בעוד כלכלות העולם רושמות האטה עם שעורי צמיחה שקרובים יותר ל-3%, סין מציגה שיעור שיעור בהחלט גבוה. עם זאת, האנליסטים ברחבי העולם סקפטיים לגבי הנתונים שהממשל הסיני מציג על רקע ההתערבות הלא פוסקת בשווקים, ולפי הערכות התותחים הכבדים עדיין בארון.

דני גבאי, מ-Fathom Consulting: "אנחנו כלל לא מאמינים להם. לא רק שהם הציגו נתונים שקרובים באופן מחשיד ליעד שנקבע מראש, אלא הם מפרסמים שעורי צמיחה גבוהים שכלל לא שוערכו. לפי הערכה שלנו - המבוססת על דבריו של ראש הממשלה שיא לינג שנתוני התמ"ג לא אמינים, ושאנו צריכים למדוד בצורה אחרת את הפעילות בסין, כמו נתוני צריכת החשמל, צמיחת האשראי ועוד - אנו משלבים את כל אלו ומקבלים צמיחה שקרובה יותר ל-3%. לא 7.3%". 

רוס מולד, מ-AJ Bell: "צמיחה של 6.9% נראית מאד בריאה אבל המדדים מצביעים כי הצמיחה האמתיתי עומדת על 4%-3%. אם תסתכלו על הצמיחה של תנועת רכבות המטען, צריכת החשמל והביקוש להלוואות - שלושת המדדים החביבים על ידי ראש הממשלה הסיני - התמונה לא ממש בריאה. צמיחת האשראי עדיין נראית מבטיחה אבל משלוחי המטען והביקוש לחשמל - בירידה. משכך, שילוב המדדים האהובים על ידי קשינג מעלים כמה שאלות. נתוני הצמיחה מעודדים אמנם אך המשקיעים שחשופים לסין צריכים לצפות למהמורות בדרך".

כריס ציקלונה, Daiwa Capital Markets Europe: "העיניים כולן היו נשואות לנתוני התוצר אך התגובה של השווקים היתה משולה למשיכת כתפיים (כלומר - באדישות)....על פניו נראה כי הממשל הסיני ממשיך לבחוש בהתאמות הכלכלניות של הנתונים ואין סיבה אמיתית לפאניקה. למרות זאת, הממשל הסיני לא הביא אותנו לשנות את הציפיה כי הורדת ריבית ורזרוות בנקאיות עדיין במלאי".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ן 20/10/2015 10:40
    הגב לתגובה זו
    קומוניזם בעינו.
  • 2.
    האנליסטים 20/10/2015 10:38
    הגב לתגובה זו
    הצמיחה בסין היא אכן 7% בכל העולם ניבאו את זה . רק מהקניות של הישראלים בסין יש להם צמיחה של 1% כל מה שחסר לי קונה שם בחצי מחיר.
  • 1.
    מחריד 20/10/2015 10:32
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהעולם ייאבד אמון בסין ובאמינות הדייוחים תהיה מפולת של 30% לדעתי
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."