חיים כצמן: "החלום שלנו הוא להיות מניית הנדלן של העם"
חברת גזית גלוב מסכמת שנה מוצלחת בפעילותה. חברת הנדל"ן מניב שבשליטת חיים כצמן ודורי סגל פרסמה הבוקר (ד')
בשנת 2010 הכנסותיה של גזית גלוב הסתכמו ב-5.29 מיליארד שקל, עלייה של 13% לעומת שנת 2009. ההכנסות מנכסים מניבים עמדו על 4.6 מיליארד שקל וההכנסות ממכירת בניינים וקרקעות עמדו על 690 מיליון שקל.
חברת גזית גלוב החזיקה בסוף השנה 662 נכסים ברחבי העולם בחלוקה הבאה: 610 מרכזים מסחריים, 12 מרכזים מסחריים בפיתוח, 15 בתי דיור מוגן, 15 מבני משרדים רפואיים ועשרה נכסים נוספים. הנכסים של החברה משתרעים על שטח של 6.4 מיליון מ"ר ושוויים נאמד ב-47.8 מיליארד שקל והם מניבים דמי שכירות שנתיים של 4.6 מיליארד שקל.
למרות הגידול בהכנסות, הרווח הנקי של החברה נשחק בשנה החולפת ברקע להוצאות מימון גבוהות יותר מאשר בשנת 2009. בשורה התחתונה גזית גלוב חתמה את שנת 2010 עם רווח נקי של 790 מיליון שקל, ירידה של 28% לעומת הרווח בשנת 2009.
ברבעון הרביעי של שנת 2010 רשמה החברה הכנסות של 1.18 מיליארד שקל והרווח הנקי הסתכם ב-226 מיליון שקל.
מזה כעשור מגדילה החברה באופן עקבי את הדיבידנד המחולק לבעלי המניות. בשנת 2010 שיעור הדיבידנד השנתי עמד על 1.48 שקלים למניה ובחברה מתכננים בשנת 2011 להגדיל את הדיבידנד ל-1.56 שקלים למניה (39 אגורות למניה ברבעון).
במכתב למשקיעים כתב יו"ר הדירקטוריון חיים כצמן כי "שנת 2010 סגרה עשור מצוין שבו צמחנו בממוצע ב-33% בשנה בהכנסות ובשכר הדירה. זוהי המסגרת שדרכה הפכנו את גזית גלוב מחברה מקומית קטנה לאחת מחברות הנדל"ן הגלובליות המובילות בעולם".
"אנחנו רואים צמיחה דו ספרתית בכל הפרמטרים בשלוש השנים האחרונות", אמר רוני סופר, מנכ"ל החברה במסיבת עיתונאים הבוקר. "בין 2008 ל-2010 ראינו צמיחה של 36% בתזרים מפעולות למרות חוסר הוודאות בחלק מהשווקים. בצפון אמריקה רואים שיעור תפוסה של מעל ל-93%, יש תהליך התאוששות איטי בארצות הברית, באירופה התפוסה היא של כ-95% ובישראל של 97%, ההימצאות במספר כלכלות תורמת לאיתנותנו הפיננסית".
סופר מוסיף כי בשלוש השנים האחרונות ביצעה הקבוצה השקעות בנכסים בהיקף של כ-15 מיליארד שקל. "אנחנו לא יודעים מתי יתחיל המשבר הבא, לכן כל הזמן הנהלת החברה מעלה את רמות הנזילות ומורידה את שיעורי המינוף, לא יודעים אם מחר תהיה עוד הזדמנות או עוד משבר. ההזדמנויות בארצות הברית היא כניסה לאזורים בהם בתקופות הטובות לא היינו מסוגלים להכנס, דוגמת ניו יורק וקונטיקט, עם פוטנציאל השבחה לא קטן. סיטיקון הודיעה על השלמת פרויקט בשטוקהולם, המרכז המסחרי היחידי באירופה עם דירוג פלטיניום של ליד, של קיימות".
יצויין כי בעשור האחרון הציגה החברה תשואה שנתית ממוצעת של למעלה מ-20% לבעלי המניות. בשנים בהם קיים מדד 15 (2005-2010) הניבה החברה תשואה של כ-130%.
חיים כצמן, יו"ר הקבוצה, אמר כי כיום החברה היא ישראלית גלובלית, גדולה בכל קנה מידה בינלאומי. "השיח הישראלי בנושא החברות הציבוריות אינו חיובי. כשמדברים על מונופולים צריך לזכור שיש לא מעט חברות ישראליות שאינן מונופולים, שצריכות להתמודד עם כל נכס ועל כל דייר. צריך לזכור שצריך לתת לחברות אלה את התנאים ולא להקשות עליהן. צריך לזכור שהחברות צריכות לקום בבוקר ולהתחרות, צריך לשמור בשבע עיניים שהחברות לא תהיינה נכות בהתמודדותן מול שווקים אחרים".
"אנחנו רוצים להיות השקעה נחשקת עבור כל משקיע ישראלי", הוסיף כצמן. "מרבית ההתנהלות שלנו מעבר לים, אנחנו מנסים לשנות את הפרופורציות, ישראל מהווה 6%-7% מכלל נכסינו, קשה לציבור הרחב להבין את הגודל והעוצמה של הקבוצה. האשימו אותנו שאנחנו שמרנים מדיי, שמרנו על משמעת ונמשיך לעשות זאת, מצד שני זה לא מנע מאיתנו להיות נועזים. החלום שלנו הוא להפוך להיות מניית הנדל"ן של העם בישראל, לא רק בקרב השחקנים הגדולים".
כצמן טוען כי ארצות הברית צופה התאוששות לא בזינוק לשמיים אלא באיזשהו מהלך איטי וכואב, סוף 2011 תהיה יותר טובה מ-2010. "בענף הנדל"ן המסחרי ההתאוששות תהיה מהירה יותר, מצד שני בענף הקמעונאות רואים התאוששות איטית מאוד. אחד מהיתרונות כיום הוא שאין בנייה חדשה בנדל"ן המסחרי. בשוק הנדל"ן למגורים, ההיצע גדול מאוד, בדרום פלורידה יש למעלה מ-30 אלף יחידות דיור שאינן מכורות, מלאי של 6-7 שנים. יהיה קשה מאוד להשיג תשואות בשנים הקרובות".
"בנוגע לאטריום וסיטיקון, המיזוג היה סתם שמועות", ציין כצמן. "פרופילי הסיכון לשתי החברות מאוד שונים, לא רואה סיבה אמיתית למיזוג. אטריום עברה כברת דרך מאוד ארוכה, לקחנו אותה ברמה של אדמה חרוכה, רואים שיפור מתמשך בחברה, יש התחלה לכניסה של תהליך פיתוח נכסים, יש בצנרת רכישות, יש לנו 350 מיליון אירו יושבים בקופה".
- 9.משקיע 16/03/2011 15:57הגב לתגובה זואתה צריך להיות בוכרי לובש כפה
- 8.דוד 16/03/2011 14:36הגב לתגובה זו1.ראיתם פעם כשי מפסידים אז משהוא בא ואמר בוא נפצע אותך 2.כנל אפילו במשרד אוצר פתאום שותפ אוטומת יקח 20% בחפסד תרוץ אחריהם 3.סילואן שלום מרובע זה רוצה -5-ימי עבודה כודם שיעבדו יום אחד נורמלי 4.ותראו עוסים שובתים במקום להודות על זופ ממשלתי{כל היתר עובדים שמירה מפעלים ובתעשיה עבודה מתישה 5.שרים,חכים,על תהיו גבורים למיסינו כוונו כולם לתעשיה מביא $ אפילו אובמה עכשיו מנסה לתקן טעויות שעשה נתן תעסוקה למזרח והם מובטלים = = אחריות עבודה קשה מרפא מדינה לימדו מיפאן נפלו יקומו כי עובדים
- 7.טל 16/03/2011 11:16הגב לתגובה זואין מישהו שלא ממליץ על המניה הזאת !! חובה בכל תיק!!
- 6.החלום שלי שכל חברות הנדל" ן ייקרסו. (ל"ת)הומלס 16/03/2011 11:10הגב לתגובה זו
- 5.כל הכבוד ניהול ברמה אחרת להגדיל קצת דיבידנד (ל"ת)משקיע 16/03/2011 11:05הגב לתגובה זו
- 4.צמן 16/03/2011 10:24הגב לתגובה זוראשית תפסיק לקחת כסף שלא מגיע לך לאחר מכן נתעסק בדברים אחרים.
- 3.כל הכבוד ניהול מעולה (ל"ת)משקיע מרוצה 16/03/2011 09:59הגב לתגובה זו
- 2.כצמן תעשה לי כסף!!!!11 (ל"ת)רועי 16/03/2011 09:54הגב לתגובה זו
- 1.משקיע 16/03/2011 09:32הגב לתגובה זואני מת על המניה הזאת!

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
