ראיון

מוטי ויזל: "במזרח אירופה השוק ביקש דירות 2.5 חדרים וניסו למכור לו דירות פאר של 5 חדרים"

שוק הנדל"ן המזרח אירופי שהיה מושא לחלום התעשרות מהיר בקרב רבים ניזוק קשות במשבר הכלכלי העולמי. בראיון ל-Bizportal אומר מוטי ויזל, מנכ"ל מכון Vcell: "בשוק שהתרסק ב-50% ניתן למצוא הזדמנויות מעניינות"
לירן סהר |

שוק הנדל"ן המזרח אירופי, אשר זכה להשקעות עתק מצד אנשי עסקים ישראלים במהלך שנות ה-90 עד אמצע שנות ה-2000, ניזוק קשות בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. החלום הורוד של יישור קו עם מחירי הנכסים בשוקי מערב אירופה נגוז בעקבות המשבר והתרבות הכלכלית השונה בתכלית מהתרבות המקובלת במערב, זאת מבלי להזכיר את המשבר הנוכחי שפוקד את אירופה. Bizportal שוחח עם מוטי ויזל, מנכ"ל מכון Vcell למחקר וייעוץ אסטרטגי למשקיעים בתחום הנדל"ן, לברר אם השוק המזרח אירופי המוכה טומן בחובו הזדמנויות.

רבים בוחנים את מזרח אירופה כמקשה אחת, אולם לא ניתן להשוות את שוק הנדל"ן הפולני היציב לשוק הנדל"ן האוקראיני הרחוק ממנו שנות אור. "מזרח אירופה אינה מקשה אחת, היא מחולקת ללמעלה מ-20 מדינות שונות לחלוטין בעלות אזורים שונים לחלוטין" אומר ויזל ומוסיף כי "זו תהיה טעות לחרוץ את גורלה של מדינה שלמה, ישנן ערים טובות יותר להשקעה וערים טובות פחות".

"ברומניה, בולגריה וסרביה הרבה יותר קל לעשות עסקים"

ויזל אומר כי ישנן מדינות בעלות חסמי כניסה כבדים, דוגמת רוסיה, אוקראינה, לטביה ובלרוס. "השחקנים בהן הרבה יותר כבדים ותלויים בקשריי ממשל ובירוקרטיה והפרויקטים במדינות ענק כמו רוסיה ואוקראינה הרבה יותר גדולים ודורשים היקף השקעה משמעותי יותר. מנגד, במדינות כמו רומניה, בולגריה וסרביה הרבה יותר קל לעשות עסקים, אדם פרטי יכול להקים חברה ולנהל עסקאות בתור זר, ללא קשרים עם ראש הממשלה".

"לפני שנתיים כשהעולם חגג, הצפי היה שרומניה, מדינה של 24 מיליון תושבים, תוצף במאות אלפי יחידות דיור" מציין ויזל. "בנו במיליארדים, אך בסוף התושבים לא קנו. גם אם המשבר לא היה מתרחש הרכישה על ידי התושבים המקומיים הייתה מוגבלת".

מעט מאוד מדינות במזרח אירופה מקדמות את תחום המשכנתאות

ויזל מביע מורת רוח מישראלים שלא בוחנים את יעדי ההשקעה לעומק. "כשמחליטים לעשות עסקים מחוץ לישראל חייבים ללמוד את המנטאליות המקומית ואת התרבות הפיננסית: האם משתמשים במימון בנקאי, חוסכים כספים ומשקיעים בשוק ההון?" ויזל מציין כי מלבד מפולין, צ'כיה והונגריה בעלות מנטאליות מרכז אירופית, לא ניתן למצוא תרבות פיננסית של חסכון, משכנתאות והשקעות בבורסה במדינות מזרח אירופה.

"תחום המשכנתאות מושפע רבות מתהליך אבולוציוני שחברה עוברת, המודעות לחסכון שלילי לטווח ארוך. בארץ לדוגמה, רק בעשור האחרון למדנו שמשכנתא היא לא מילת גנאי, מוצר פיננסי שגם עשירים משתמשים בו. קשה מאוד להניע שווקי נדל"ן ללא פעילות פיננסית". ויזל מוסיף כי מלבד רומניה, שמקדמת את תחום המשכנתאות ואף מציעה סבסוד דוגמת זכאות משרד השיכון בארץ, מעט מאוד מדינות מקדמות את תחום המשכנתאות".

בעידן הקומוניסטי, במרבית מדינות מזרח אירופה המדינה סיפקה דירות ולאחר נפילת מסך הברזל מכרה את הדירות תמורת מחירים זולים. עם השנים נולד לפחות ילד אחד למשפחה ולא היו פתרונות דיור ומשפחות חיו בחמולות של הורים, סבתא וילדים מתבגרים בדירת 2 חדרים.

רוכשים מרצדס וממשיכים לגור עם אמא

ויזל אומר כי כיום המשפחות הנפתחות לחברת השפע עוברות אבולוציה והדור הצעיר עובר לגור לבד, אולם סדר העדיפויות של הדור הצעיר עשוי להיות שונה מאשר במערב. "משטר הדיכוי הקומוניסטי שמנע רכישת מוצרי מותרות גורם לדור הצעיר לפצות את עצמו על ידי רכישת מותגים נוצצים ומכוניות יוקרה, בחור צעיר ירכוש מכונית מרצדס חדשה וימשיך להתגורר עם אמו בדירת שיכון, אין תרבות חסכון וחשיבה לטווח רחוק".

ויזל אומר כי משקיעים רבים לא קראו את המפה. "ברומניה ניסו להקפיץ את שוק הנדל"ן במדינה ב-20- 30 שנה תוך 5 שנים בלבד, בנו דירות פאר בנות 5 חדרים שרבים לא יכלו לרכוש, כשלמעשה השוק היה זקוק לדירות 2-2.5 חדרים במחיר של 70 אלף אירו, כפי שהמצב היה בארץ בשנות ה-60 וה- 70. המחיר הממוצע למ"ר במרכז בוקרשט לפני המשבר עמד על כ-2000 אירו למ"ר, כיום המחיר יהיה נמוך בכ-40 עד 50 אחוז".

בשנים הראשונות של הפריחה הכלכלית במזרח אירופה, הנדל"ן למגורים הושתת על רכישות של קרנות נדל"ן מאנגליה, אירלנד ואוסטריה. ויזל מציין כי נוצר סוג של ביקוש מדומה כי הצרכן הסופי לא רכש דירות. הקרנות רכשו בלוקים שלמים ויצרו פיקציה של ביקושים. אולם בשנתיים האחרונות זרם המשקיעים נעצר". ויזל טוען כי לדעתו כעת זה הזמן להיכנס ולרכוש בזול, "הבעיה היא שיזמים לא ישקיעו כי הבנקים לא מספקים כיום מימון, הם אינם מוכנים לקחת סיכון".

האסטרטגיה: דירה קטנה בפריים לוקיישן

"בניגוד לנעשה בארצות הברית, הבנקים הזרים במזרח אירופה לא אמרו 'או שתיבנו או שתשיבו את הכסף', הם פרסו את ההלוואות מחדש" מציין ויזל. "הבנקים לא רצו "להיתקע" עם קרקעות ונכסים בעלי ערך נמוך. אם הבנקים היו דורשים את החזר ההלוואות שוקי הנדל"ן המזרח אירופים היו חוטפים מכה אפילו קשה יותר.

האסטרטגיה כיום לפי ויזל היא רכישת דירה קטנה בפריים לוקיישן בלבד, לפני גמר ביצוע כי יש הערכה רבה לדירות חדשות. "במרכזי הערים בוקרשט, סופיה ובלגרד ניתן להשיג כיום 8 עד 10 אחוז תשואה בגלל שחלק גדול מהאזרחים הצעירים אינו מסוגל לרכוש דירה ובלית ברירה מתגורר בשכירות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.