שוד השכר הגדול - מי יגן על המשקיעים הקטנים?
קבוצה קטנה של מנהלים לוקחת לעצמה משכורות של מאות אלפי שקלים בחודש על חשבון כולנו. כמשקיעים בקרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות נאמנות, גם אנחנו שותפים בבעלות על בנק המזרחי, בזק, דלק, או שופרסל. תשלומי העתק שהמנהלים בחברות הללו מקבלים באים על חשבון הרווחים שלנו. מי יגן על המשקיעים הקטנים?
השכר הדמיוני שמנהלי החברות הציבוריות חילקו לעצמם בשנה האחרונה, בהיקף של מאות אלפי שקלים בחודש, תפס בשבועות האחרונים את כותרות העיתונים ועורר זעם רב בקרב הציבור הרחב. מדוע לדוגמא, מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, אלי יונס, צריך לקבל 18.6 מיליון ש"ח בשנה בה רווחי הבנק יורדים ב-12%? מהם הכישורים יוצאי הדופן שלו שמצדיקים שכר של 1.55 מיליון ש"ח בחודש, או 62,000 ש"ח בכל יום עבודה? מדוע מנכ"ל הפניקס, אייל לפידות, צריך לקבל 17.8 מיליון ש"ח בשנה? מדוע שלמה רודב, יו"ר בזק צריך לקבל 11.7 מיליון ש"ח בשנה שהם כמעט מיליון ש"ח בחודש?
יו"ר בנק מזרחי-טפחות, יעקב פרי, שעלות שכרו הסתכמה ב-2009 ב-2.2 מיליון ש"ח "בלבד", יצא להגנת שכרו השערורייתי של מנכ"ל הבנק וטען במסיבת עיתונאים כי "למנהלים טובים צריך לשלם טוב והביצועים של בנק מזרחי-טפחות מעידים על כך. מדובר בבעלי שליטה פרטיים והמנכ"ל ראוי למה שהוא מקבל. לא צריך להתנצל".
אלא שזה לא בדיוק המצב ויו"ר הבנק טועה בגדול. כל החברות שנסחרות בבורסה אינן חברות פרטיות. מדובר בחברות ציבוריות ששייכות גם לבעלי שליטה פרטיים אך גם לציבור הרחב שכספו מושקע בקרנות פנסיה, בקופות גמל ובקרנות נאמנות. הקופות והקרנות משקיעות את מיטב כספן בחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה, והופכות את כולנו לשותפים שווי זכויות בבעלות על בנק מזרחי-טפחות, קבוצת דלק, הפניקס, שופרסל ושאר החברות הציבוריות שמשלמות את משכורות העתק למנהלים.
במציאות הישראלית, קבוצה קטנה של בעלי הון ומנהלים שמקורבים אליהם, שולטים על מרבית החברות הגדולות בישראל. בעלי השליטה והמנהלים שמונו על ידם יושבים בדירקטוריונים האחד של השני, ותומכים כל אחד בתורו בהחלטות על העלאת השכר, הבונוסים, וחבילות התיגמול הנדיבות של חברו. זאת בידיעה שבבוא העת, גם חבריו יתמכו בהעלאות השכר ובבונוסים שלו.
אלא שאותה קבוצה מצומצמת של מנהלים ובעלי שליטה שוכחת שתשלומי העתק שהם מאשרים איש לרעהו, באים על חשבון הרווחים שמגיעם לנו, לציבור הרחב, מבלי שאיש שואל אותנו לדעתנו. מי שהיה אמור להגן על האינטרסים של המשקיעים הקטנים בחברות הציבוריות הם מנהלי קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות והנאמנות שמשקיעים את כספנו באותן חברות "ציבוריות". מנהלים אלה היו צריכים להופיע באסיפות הכלליות של החברות הציבוריות ולהתנגד לתשלומי השכר המופקעים וההזויים. במידה שהתנגדותם היתה נדחית, הם היו חייבים להודיע על מכירת השקעותיהם בחברות הללו, והימנעות מכל השקעה עתידית בגיוסי הכספים שלהן. לצערנו, מנהלי הקופות והקרנות אינם ממלאים את חובתם זו, והם מותירים את ציבור המשקיעים ללא הגנה.
מי שעוד היה צריך להגן על כספי הציבור הרחב, הם "הדירקטורים מטעם הציבור" שמתמנים בכל חברה ציבורית במטרה לשמור על האינטרסים של כלל המשקיעים בחברות הבורסאיות. אלא שלמרבה הצער, מרבית הדירקטורים מטעם הציבור נבחרים על ידי בעלי השליטה בחברות הציבוריות והם חייבים להם את המינוי שלהם ואת כל הכיבודים והיוקרה שנילווים לו. לכן הם מסתפקים לרוב בקפה בבורקסים ובעוגיות שמחולקים בישיבות הדירקטוריון, ומאשרים כמעט אוטומטית כל בקשה של בעלי השליטה ושל המנהלים.
אז מי יגן על המשקיעים הקטנים נוכח שוד המשכורות הגדול שמימדיו הולכים ותופחים משנה לשנה? היכן רשות ניירות הערך כשצריכים אותה? היכן שר האוצר שיכול להגביל בחקיקה את גובה שכר הבכירים?
*מאת ד"ר גלי אינגבר, מרצה לחשבונאות ומימון - המחלקה למימון, בבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל.
התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם
ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.
מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.
הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.
היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- פיירפליי מזנקת 8% לאחר התרחבות לסקטור הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- "מחירי הדירות יעלו ב-6% בשנה הבאה" - על מה מתבסס מנכ"ל אאורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
