שוד השכר הגדול - מי יגן על המשקיעים הקטנים?
קבוצה קטנה של מנהלים לוקחת לעצמה משכורות של מאות אלפי שקלים בחודש על חשבון כולנו. כמשקיעים בקרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות נאמנות, גם אנחנו שותפים בבעלות על בנק המזרחי, בזק, דלק, או שופרסל. תשלומי העתק שהמנהלים בחברות הללו מקבלים באים על חשבון הרווחים שלנו. מי יגן על המשקיעים הקטנים?
השכר הדמיוני שמנהלי החברות הציבוריות חילקו לעצמם בשנה האחרונה, בהיקף של מאות אלפי שקלים בחודש, תפס בשבועות האחרונים את כותרות העיתונים ועורר זעם רב בקרב הציבור הרחב. מדוע לדוגמא, מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, אלי יונס, צריך לקבל 18.6 מיליון ש"ח בשנה בה רווחי הבנק יורדים ב-12%? מהם הכישורים יוצאי הדופן שלו שמצדיקים שכר של 1.55 מיליון ש"ח בחודש, או 62,000 ש"ח בכל יום עבודה? מדוע מנכ"ל הפניקס, אייל לפידות, צריך לקבל 17.8 מיליון ש"ח בשנה? מדוע שלמה רודב, יו"ר בזק צריך לקבל 11.7 מיליון ש"ח בשנה שהם כמעט מיליון ש"ח בחודש?
יו"ר בנק מזרחי-טפחות, יעקב פרי, שעלות שכרו הסתכמה ב-2009 ב-2.2 מיליון ש"ח "בלבד", יצא להגנת שכרו השערורייתי של מנכ"ל הבנק וטען במסיבת עיתונאים כי "למנהלים טובים צריך לשלם טוב והביצועים של בנק מזרחי-טפחות מעידים על כך. מדובר בבעלי שליטה פרטיים והמנכ"ל ראוי למה שהוא מקבל. לא צריך להתנצל".
אלא שזה לא בדיוק המצב ויו"ר הבנק טועה בגדול. כל החברות שנסחרות בבורסה אינן חברות פרטיות. מדובר בחברות ציבוריות ששייכות גם לבעלי שליטה פרטיים אך גם לציבור הרחב שכספו מושקע בקרנות פנסיה, בקופות גמל ובקרנות נאמנות. הקופות והקרנות משקיעות את מיטב כספן בחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה, והופכות את כולנו לשותפים שווי זכויות בבעלות על בנק מזרחי-טפחות, קבוצת דלק, הפניקס, שופרסל ושאר החברות הציבוריות שמשלמות את משכורות העתק למנהלים.
במציאות הישראלית, קבוצה קטנה של בעלי הון ומנהלים שמקורבים אליהם, שולטים על מרבית החברות הגדולות בישראל. בעלי השליטה והמנהלים שמונו על ידם יושבים בדירקטוריונים האחד של השני, ותומכים כל אחד בתורו בהחלטות על העלאת השכר, הבונוסים, וחבילות התיגמול הנדיבות של חברו. זאת בידיעה שבבוא העת, גם חבריו יתמכו בהעלאות השכר ובבונוסים שלו.
אלא שאותה קבוצה מצומצמת של מנהלים ובעלי שליטה שוכחת שתשלומי העתק שהם מאשרים איש לרעהו, באים על חשבון הרווחים שמגיעם לנו, לציבור הרחב, מבלי שאיש שואל אותנו לדעתנו. מי שהיה אמור להגן על האינטרסים של המשקיעים הקטנים בחברות הציבוריות הם מנהלי קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות והנאמנות שמשקיעים את כספנו באותן חברות "ציבוריות". מנהלים אלה היו צריכים להופיע באסיפות הכלליות של החברות הציבוריות ולהתנגד לתשלומי השכר המופקעים וההזויים. במידה שהתנגדותם היתה נדחית, הם היו חייבים להודיע על מכירת השקעותיהם בחברות הללו, והימנעות מכל השקעה עתידית בגיוסי הכספים שלהן. לצערנו, מנהלי הקופות והקרנות אינם ממלאים את חובתם זו, והם מותירים את ציבור המשקיעים ללא הגנה.
מי שעוד היה צריך להגן על כספי הציבור הרחב, הם "הדירקטורים מטעם הציבור" שמתמנים בכל חברה ציבורית במטרה לשמור על האינטרסים של כלל המשקיעים בחברות הבורסאיות. אלא שלמרבה הצער, מרבית הדירקטורים מטעם הציבור נבחרים על ידי בעלי השליטה בחברות הציבוריות והם חייבים להם את המינוי שלהם ואת כל הכיבודים והיוקרה שנילווים לו. לכן הם מסתפקים לרוב בקפה בבורקסים ובעוגיות שמחולקים בישיבות הדירקטוריון, ומאשרים כמעט אוטומטית כל בקשה של בעלי השליטה ושל המנהלים.
אז מי יגן על המשקיעים הקטנים נוכח שוד המשכורות הגדול שמימדיו הולכים ותופחים משנה לשנה? היכן רשות ניירות הערך כשצריכים אותה? היכן שר האוצר שיכול להגביל בחקיקה את גובה שכר הבכירים?
*מאת ד"ר גלי אינגבר, מרצה לחשבונאות ומימון - המחלקה למימון, בבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
עובדי בנק הפועלים הכריזו על סכסוך עבודה
הסכסוך הוכרז לאור צעדי קיצוצים חד־צדדיים ושינויים ארגוניים רחבי היקף שמקדמת ההנהלה, שפוגעים ישירות בזכויות העובדים ובביטחונם התעסוקתי, כך על פי הודעת הוועד. בהתאם להכרזה, עובדי בנק הפועלים יוכלו לנקוט בצעדים ארגוניים החל מה-17 לחודש ואילך
ארגון עובדי בנק הפועלים POLI הודיע היום להנהלת הבנק על סכסוך עבודה של כ-8,000 עובדי הבנק. ההכרזה על סכסוך העבודה אושרה מוקדם יותר השבוע במוסדות ההסתדרות הכללית והועברה להנהלת הבנק. הסכסוך הוכרז לאור צעדי קיצוצים חד־צדדיים ושינויים ארגוניים רחבי היקף שמקדמת ההנהלה, שפוגעים ישירות בזכויות העובדים ובביטחונם התעסוקתי, כך על פי הודעת הוועד. בהתאם להכרזה, עובדי בנק הפועלים יוכלו לנקוט בצעדים ארגוניים החל מה-17 לחודש ואילך.
במהלך החודשים האחרונים ניהל ארגון עובדי בנק הפועלים מו"מ מול הנהלת הבנק, אך ההנהלה מסרבת להקפיא את הצעדים - שאותם החלה ליישם בפועל. על הוועד, "התנהלותה הדורסנית של הנהלת הבנק כלפי עובדיה נעשית בשעה שהבנק מציג רווחי עתק של כ-9 מיליארד שקל ב-2024, וצפוי לרשום רווחים גבוהים אף יותר ב-2025". הצעדים שאותם מקדמת ההנהלה כוללים תוכנית קיצוצים שכוללת ביטול של כ-770 תקנים, שכבר החלה להיות מיושמת ובאה לידי ביטוי באי איוש של תקנים שהתפנו, איחוד תקנים וביטול תקנים, כך על פי הוועד. עוד לטענתם, מבוצע ניוד כפוי של מאות עובדים מהסניפים למחלקות אחרות, תוך פגיעה בשכרם וביטול פוטנציאל הקידום שלהם לתפקידי ניהול. לפי ראשי הוועד, מדובר ב"פגיעה ממשית באופק התעסוקתי של עובדות ועובדי הבנק, שחיקה בזכויות העובדים, יצירת תנאי עבודה בלתי סבירים שרק יגדילו את עומס העבודה וכתוצאה מכך יובילו לפגיעה בלקוחות הבנק".
יו"ר הסתדרות המעו"ף, עו"ד גיל בר-טל, מסר כי, "הנהלת בנק הפועלים מתעקשת לקדם צעדים חד־צדדיים ולפגוע בזכויות העובדים. סכסוך העבודה הוא צעד מתבקש כדי לעצור את הפגיעה הזו ולחייב את ההנהלה לשוב לשולחן המו"מ בהידברות אמיתית".
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, רוני גרפונקל, הוסיף כי, "הנהלת הבנק שכחה כי רווחי העתק של הבנק הושגו בזכות עובדי ועובדות הבנק המסורים שנגדם היא מובילה כעת מהלך חד־צדדי שמסכן את ביטחונם התעסוקתי. לא נהסס להחריף את
המאבק ולנקוט בכל הכלים העומדים לרשותנו".
- לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה
- קרן "פועלים להצלחה" תחלק 1.2 מיליון שקל לסטודנטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק הפועלים סיכם באחרונה את הרבעון השני של 2025 עם רווח נקי של 2.542 מיליארד שקל, לעומת 2.424 מיליארד שקל ברבעון הקודם ו-2.238 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות, זאת אף שברבעון נרשמה הוצאה להפסדי אשראי לעומת הכנסה מהפסדי אשראי שנרשמה ברבעון המקביל. העלייה ברווח מול הרבעון הקודם נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות מריבית, מהשפעת המדד בתקופה ומצמיחה בפעילות. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השני על 16.7% בהשוואה ל-16.4% ברבעון הקודם ול-16.4% ברבעון המקביל אשתקד.
