ארבעה מינויים חדשים של חברי הנהלה בדלק ישראל

יועץ משפטי ומנהל המחלקה המשפטית, שרון רוזנבלט, סמנכ"ל מערכות, מידע ותקשורת, קובי ביטר, סמנכ"ל תפעול, משה צמיר, סמנכ"ל מטה ושיווק, איל נוה
מאיה זיסר |

הנהלת דלק ישראל הודיעה על ארבעה מינויים חדשים בהנהלת החברה, המינויים החדשים, שיכנסו לתוקפם ב-1 ביולי 2009, כוללים יועץ משפטי ומנהל המחלקה המשפטית, סמנכ"ל מערכות מידע ותקשורת, סמנכ"ל תפעול וסמנכ"ל מטה ואסטרטגיה.

ליועץ משפטי ומנהל המחלקה המשפטית, מונה שרון רוזנבלט, עורך דין, המגיע לאחר מספר שנים כעורך דין במשרד 'פישר, חן, וול, אוריון ושות'' שם טיפל בדיני חברות, דיני ני"ע, דיני תקשורת וליטיגציה. שימש גם כיועץ משפטי בחברת דניה סיבוס באופן זמני ויועץ משפטי של ברק 013. רוזנבלט מחליף בתפקידו את עו"ד ישי ארנברג שסיים את תפקידו בחברה לפני מספר חודשים.

לסמנכ"ל מערכות מידע ותקשורת, מונה קובי ביטר, אשר כיהן בחמש השנים האחרונות כסמנכ"ל מערכות מידע בחברת 'מירס תקשורת'. ביטר הינו בעל בעל ניסיון רב בהובלת שינויים ארגוניים ושדרוג מערכות תוכנה. קודם היה סמנכ"ל מערכות מידע ותקשורת בחברת 'תדיראן-אמפא'. נתי מרקוביץ ישאר בתפקידו כמנהל מערכות המידע של דלק בכפיפות לקובי ביטר.

סמנכ"ל תפעול, משה צמיר, שימש ב-15 השנים האחרונות כמנכ"ל שתי חברות בתחום מערכות המחשוב ותפעול מערכות.(ארטנט ומ.ה. קומפלקס) התמחה בניהול פרויקטים ובתשתיות. יהיה אחראי בדלק על משאבי אנוש ועל כל תחומי הרכש, האחזקה, המשלוחים, הבינוי, הרישוי, איכות הסביבה והמוקדים. מר צמיר יקבל את תפקידו זה מחיים אלמוזנינו המכהן כמשנה למנכ"ל דלק ישראל ומנכ"ל דלק קמעונאות וימשיך בתפקידיו החשובים האלה.

כסמנכ"ל מטה ושיווק, מונה איל נוה, בעל תואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים. בשלוש השנים האחרונות עבד בחברת HOT כמנהל אגף אסטרטגיה שיווקית ומחקר וקודם כראש מטה ארגון ועוזר מנכ"ל. לפני כן, עבד כארבע שנים במשרדי פרסום (גיתם ומורל). איל יהיה אחראי בחברה בין היתר על עבודת המטה, התיאום בין האגפים השונים, השיווק והאסטרטגיה. זהו תפקיד חדש בהנהלת החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.