המרוויחים הגדולים של שוק הנדל"ן: קבוצה מספר 3

מוטי ויזל מסתכל על מצבם של יזמי הנדל"ן המקומיים
מוטי ויזל |

רק לפני כשנה, לא יותר, הסתכלנו כולנו משתאים אחר הגאות בשווקים הבינלאומיים, מדינות כגון: סין, הודו, ויטנאם, נראו קרובות מתמיד, מדינות מזרח אירופה כבר לא נספרו מעצם הקרבה ועומס החברות שפקדו אותן, הכותרות בעיתונים השתנו חדשות לבקרים וכולנו היינו באופוריה, סוגדים, מעריצים את היזמים רבי העוצמה, המעיזים, אשר סיפקו חומר גלם לדמיון של כולנו, מה אנו היינו עושים באם היינו מרוויחים את הסכומים אשר נכתבו בכותרות העיתונים, בעמודי החדשות ואיפה לא.

גם על ארצנו הקטנה לא פסחו הכותרות שעיטרו את תקופת הפריחה חסרת התקדים שלא הייתה כמותה מאז קום המדינה. מגדלים, דירות יוקרה, מפרטי דירות מעולם אחר, מעצבי על ומה לא ייבאנו לארץ הקודש, מקדם המכירות של כל פרויקט היה המיתוג, בניית הקונספט, חומרי שיווק מתקדמים, ייבוא של רעיונות שיווקיים מרחבי הגלובוס, ירידי דירות בחצי הכדור המערבי, אירועים למשקיעים, חוגי בית ועוד ועוד.

כתבה רדפה כתבה, ראיון גרר ראיון, מחירי הדירות הוחלפו מעלות לחדר או לדירה למחירים לפי מטר, שים מטר על המשקל, תכפיל במקדם 10,000 דולר, 15,000 דולר, כל מספר שנזרק לחלל על גבי הנייר עליו נכתב ועם ישראל לרבות יהדות התפוצות ? שילמה !

או אז התחיל להתגלגל כדור השלג שלימים נקרא משבר הסאב פריים, שלפי דברי המומחים בתחילת 2008 הוא, הוא אבי אבות המשבר, חשבו כי בכמה מאות מיליארדי דולרים ניחלץ מהמשבר העולמי הקצר ונמשיך קדימה במסע הרכישות הגלובלי ונחזור כולנו לסדר היום, אף אחד, אבל אף אחד לא חזה עוצמה כזו של משבר, הגדולים הבינוניים והקטנים נתפשו באמצעה של עשייה, מרובה בארצות העולם, פרויקטים שתוכננו בקפידה זמן רב, שמיטב המתכננים, היועצים הישראלים, חברות ביצוע וניהול עמלו עליהן שנים, התפרקו וקרסו כמגדל קלפים אחד אחר השני החל מספטמבר 2008.

נפילת בנק ההשקעות ליהמן בראדרס, סימן את הבאות, רעידת האדמה הצונמי הפיננסי התגלגל בעוצמה אדירה מהשוק האמריקאי לכלל שווקי העולם, הבורסות והבנקים התחילו להגיב בעצבנות, בקוצר רוח, תגובה שגררה באופן מיידי סגירה גלובלית של ברזי האשראי.

סגירת ברזים זו הקפיאה בבת אחת ובמחי יד מאות פרויקטים יזמיים בתחומי הנדל"ן השונים, מרכזים מסחריים, קניונים, פרויקטים למגורים, מבני מלונאות, משרדים ומרכזי קניות, עבודה של שנים הוקפאה לעת עתה, ועדיין במרבית המקרים לא ירדה לטמיון.

התגובה המיידית של יזמי הנדל"ן הייתה ירידה לבונקרים לצורך ביצוע הערכת מצב אשר החלה במהלך הרבעון האחרון של 2008 ונמשכה עד תחילת הרבעון של 2009, עת בה התחילו החברות להבין את עוצמת המשבר, לבצע הערכת נזקים ולקבל החלטות כיצד לנוע קדימה מחדש אם בכלל.

תהליך התעוררות זה קיים עד עצם היום הזה וימשיך לפחות עד לסוף שנת 2009 ועשוי לגלוש גם לשנת 2010, הכל בהתאם ליכולתם של היזמים להיחלץ מהמשבר אשר נכפה עליהם.

המציאות בה היזמים מצאו עצמם ביציאה מחדרי ישיבות ההנהלה בתחילת רבעון ראשון של 2009 אמרה הכל: בנקים בארץ ובעולם צמצמו באופן חד את מתן ההלוואות והמימון לפרויקטים של בנייה, אלא באם תוכח הצלחתו השיווקית של הפרויקט באמצעות מכירה מקדימה של דירות, קוני דירות המצויים "בשוק" ומתקשים בקבלת החלטות בעטיו של המשבר, בנקים למשכנתאות אשר העלו את רף הריבית לצרכי הגנה פיננסית אישית שלהם, הגדלת מרווחי המימון ביחס שבין שווי נכס לשיעור ההלוואות על הנכסים, הקשחת עמדות בדבר לווים בעייתיים בעלי יכולת החזר מפוקפקת.

אז מה עשו היזמים לאחר שהבינו לאט לאט כי תור הזהב הסתיים וייקח זמן רב עד שיחזור.... נחלקו לשלושה חלקים:

1. מקבצי החברים אשר הגיעו לארצות מזרח אירופה בעיקר לצורך ביצוע fleed נעלמו באחת, המטוסים התרוקנו, הסיפורים הסתיימו עכשיו הזמן לבקרת נזקים, מי שלא יצא בזמן, נתקע ולהרבה זמן ואת חלקם אולי יצילו החקלאים מהם רבים קנו אדמות, קבוצה זו סגרה מדפים וחזרה לארץ תוך חיפוש המדינה הבאה ? אם בכלל.

2. חברות האג"ח: חברות אלו ביצעו איגוח מהיר של פעילותם בישראל תוך ניצול תקופת הפריחה שצוינה, ניצול תנאי האשראי חסרי התקדים ששררו בעולם טרום המשבר, הלוואות nonrecourse, חלקן הגדול מלקק את פצעיו בימים אלו תוך ניסיון להגיע להסדרי חוב עם הבנקים, הנושים, הגופים המוסדיים ותוך ניסיון להמשיך ולשרוד את המדינות אליהן זרמו כספי המשקיעים, ראוי לציין כי מרביתן של החברות האטו ואף עצרו פעילותן, צמצמו מצבות עובדים, שחררו ישראלים בעלי משכורות גבוהות ולקחו במקומם צוותים מקומיים וזולים יותר, חברות אלו מחכות לתור הזהב שיחזור אם בכלל בשנים הקרובות, שאם לא יאלצו לייצר תזרימי מזומנים מפעילויות אחרות, בעקרן בישראל.

3. חברות הענק: המרוויחות הגדולות בעתיד תהיה קבוצת החברות המשתייכות לקטגוריה זו, אותן חברות אשר השקיעו את מיטב כספם ומירצם בארצות העולם השונות כאסטרטגיה ארוכת טווח מתוך אמונה כי ישראל קטנה עליהם, כי העולם צופן בחובו סיכונים אך גם סיכויים, מרביתן ישרוד את המשבר וידם תהיה על העליונה בשנים הקרובות. יגדילו ויעשו אותן חברות להן העוז והיכולת הפיננסית אף לבנות, אולם בהיקפים קטנים בחלק מהמדינות, היקפים קטנים בהרבה ממה שתוכנן במקור. כי כשהיום יבוא והוא יבוא, יהיו בעלי מלאי זמין ובאוויר למכירה, או אז ירוויחו את שנות הקיפאון ויגזרו את הקופון המגיע להם על שנות אומץ וסיכון אותו לקחו.

זוהי המשמעות של להיות יזם אמיתי, להיות בטוב, להיות ברע, להיות אחראי להחלטות שקיבל, לשמור על כספי המשקיעים כבכספו, לא לחפש תורי זהב, אלא אסטרטגיות ארוכות טווח אשר עולות קנה אחד עם מדיניות החברה, לחפש השקעות בעלות פוטנציאל ולא "פליפים מהירים".

תור הזהב הבא שייך למתמידים, למאמינים שהיום הבא יהיה טוב יותר, הם לא צריכים לחלום הם צריכים להאמין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.