אלרון ורפאל מסיימות את המחלוקת: אלרון תשקיע 4 מ' באר.די.סי

אלרון תבצע השקעה חד פעמית באר.די.סי בסך 4 מיליון דולר ותשקיע סכום נוסף של 750,000 דולר בגין כל חברה חדשה שאר.די.סי. תקים על בסיס טכנולוגיות שפותחו והתקבלו מרפאל
אריאל אטיאס |

חברת אלרון תעשיה אלקטרונית (TASE & NASDAQ: ELRN) הודיעה היום (א') כי, אלרון ודי.אי.פי אחזקות טכנולוגיה, חברה בת (100%), וכמו כן, חברת אר.די.סי - רפאל חברה לפיתוח, המוחזקת בשיעור של 50.1% על ידי אלרון ובשיעור של 49.9% על ידי רפאל מערכות לחימה מתקדמות, חתמו על תוספת להסכם הקיים ביניהן באשר לזכויות אשר ניתנו לאר.די.סי, לאזרוח טכנולוגיות מוגדרות שפותחו ברפאל.

התוספת להסכם מיישבת את כל התביעות בין רפאל, אר.די.סי ודי.אי.פי אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בספטמבר 2006. התוספת להסכם תובא לבית המשפט בכדי להביא לסיום פורמלי של התביעות האמורות. על פי ההסכם, זכותה של אר.די.סי. לניצול ולאזרוח של טכנולוגיות מוגדרות שפותחו ברפאל, תמשיך להיות בתוקף ללא הגבלת זמן. אלרון תבצע השקעה חד פעמית באר.די.סי בסך 4 מיליון דולר ותשקיע סכום נוסף של 750,000 דולר בגין כל חברה חדשה שאר.די.סי. תקים על בסיס טכנולוגיות שפותחו והתקבלו מרפאל. בנוסף, התוספת מסדירה נושאים נוספים רבים שתכליתם, ייעול והגברת שיתוף הפעולה בין הצדדים.

אריה מינטקביץ, יו"ר אלרון ואר.די.סי, אמר: "חתימת התוספת להסכם אר.די.סי שבין רפאל לבין אלרון, מביאה לסיום מוצלח את המחלוקת שבין שתי החברות ותאפשר להן לחזור וליהנות, אף ביתר שאת, מהיתרונות האסטרטגיים של השותפות ביניהן. הסכם זה מקנה לחברת אר.די.סי את הזכויות לניצול אזרחי של טכנולוגיות שפותחו ברפאל. ההסכם מהווה נכס אסטרטגי ראשון במעלה לכל הצדדים הנוגעים בדבר: לרפאל, לקבוצת אי.די.בי ולחברת אלרון. יישומו של הסכם זה הניב הצלחות רבות בעבר, שהבולטת שבהן היא חברת גיוון אימג'ינג. זאת ועוד, מצאי החברות הקיים באר.די.סי ובסיס הטכנולוגיות שברפאל, מבטיחים הצלחות נוספות בעתיד.

דורון בירגר, נשיא ומנכ"ל אלרון, אמר: "אנו רואים באר.די.סי את אחד ממנועי צמיחת הערך העיקריים של אלרון. למרות הסכסוך המשפטי בין השותפים, הפעילות המשותפת של אלרון ורפאל ופעילות ההנבטה של חברות חדשות באר.די.סי לא פסקה לרגע. בשנה הקרובה אנו צופים הקמה של מספר חברות מלהיבות חדשות כמו גם המשך תנופת הפיתוח של חברות אר.די.סי ובמיוחד חברת מדינגו שהשלימה לאחרונה גיוס הון גדול בערך חברה גבוה והנה מהחברות המבטיחות בקבוצת אלרון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות