סוחרים בנפט? את הגרף הבא אתם חייבים לראות

עמית טל |
נושאים בכתבה אופק נפט
הנפט מזנק הערב בכ-2.2% ונסחר ברמת 49.2 דולר לחבית, זאת למרות פרסום נתוני המלאים מוקדם יותר הערב. ע"פ הדו"ח השבועי הגידול במלאים הסתכם בכ-5.9 מיליון חביות, גבוה משמעותית מהצפי לגידול של 4.8 מיליון חביות. ייתכן כי המשקיעים שואבים עידוד מכך שייצור הנפט עדיין לא חזר לרמתו בתחילת חודש אוגוסט, לפני שההוריקנים פגעו באזור טקסס. מלאי הסולר ירד בצורה משמעותית, זאת לנוכח הביקוש הגבוה באזורים שהוכו ע"י ההוריקנים בחודש האחרון. הראלי היום מתרחש במקביל לחדשות מארגון אופ"ק אמש לדיווח בבלומברג לפיו באופ"ק שוקלים להאריך את משך זמן המגבלה על היקף התפוקה מצד החברות בארגון. בתוך כך, פרסם הארגון את תחזית הביקושים לשנת 2018. באופ"ק טוענים כי הביקוש בשנת 2018 בכל הקשור לנפט ממדינות הארגון צפוי לעמוד על 32.83 מיליון חביות ביום, גידול של 410 אלף חביות לעומת התחזית הקודמת. אך נתון חשוב שצריך לשים לב אליו בהקשר לנפט הוא שהסחורה נכנסת לתקופה הבעייתית בשנה. כפי שניתן לראות בגרף הבא, הממוצעים של 5 10 ו-15 השנים האחרונות מראים כי הנפט נסחר בירידות בחודשים אוקטובר-פברואר. ההיגיון מאחורי גרף זה הוא שעתה מסתיימת תקופת התיירות בארצות הברית ובמקביל הביקוש יורד.   

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.