מניית ישראמקו טסה - השותפות הודיעה על חלוקת רווחים בהיקף של מיליארדים

השותפות שמחזיקה ב-28.75% מ'תמר' מרכזת כעת את המחזור הגבוה בשוק ברקע לדיווח על חלוקת הרווחים
יוסי פינק | (9)
נושאים בכתבה אסדה

דירקטוריון שותפות ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממאגר הגז 'תמר' מודיע כעת כי הנחה את הנהלת השותף הכללי לפעול לגיוס חוב (לרבות באמצעות הנפקת סדרת אגרות חוב) בהיקף של עד 450 מיליון דולר, אשר ישמש לחלוקת מלוא הרווחים שנצברו עד סוף 2016 (כ-427 מיליון דולר). במילים אחרות, ישראמקו מתכוונת לקחת כסף מהציבור ולחלק אותו לבעלי המניות. 

בתוך כך, הנחה הדירקטוריון את ההנהלה לאמץ מדיניות חלוקת רווחים לשנים 2019-2017 לפיה השותפות תפעל לחלק את מלוא הרווחים הראויים לחלוקה שייצברו בכל אחת מהשנים האמורות, כאשר החלוקות תבוצענה פעמיים בשנה. בשנת 2016 רשמה השותפות רווח נקי של 1.1 מיליארד שקלים. בהנחה וישראמקו תייצר רווח דומה גם בשנים 2017-2019, חלוקת הרווחים למשקיעים תסתכם בכ-5 מיליארד שקלים. שווי השוק של השותפות עומד כיום על 8.2 מיליארד שקלים. כלומר ישראמקו תשקף כעת תשואת דיבידנד חריגה מאוד ונציין כי עד כה בישראמקו כלל לא הייתה מדיניות של חלוקת דיבידנדים. כלומר השותפות עשוי להיכנס כעת לפוקוס של משקיעים שמחפשים דיבידנד.  

הסיבה למהלך היא ללא ספק דרישת המוסדיים. הקבוצה שבשליטת איש העסקים קובי מימון ידועה ככזו שדוגלת במדיניות של חוב נמוך, אבל עבור המשקיעים המוסדיים שמחזיקים בישראמקו, זה פחות מתאים. בשנים האחרונות הופחת החוב של ישראמקו בצורה משמעותית מאזור ה-700 מיליון דולר ל-300 מיליון דולר כיום, וטענות המוסדיים היו כי השותפות מתנהלת ברמת חוב נמוכה מידי שלא נותנת תשואה נאותה למשקיעים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חיים 11/04/2017 19:31
    הגב לתגובה זו
    על החברת לשלם תחילה חובות ורק לאחר מכן למשוך רווחים.מימון כאן צודק
  • 6.
    פשוט הזוי איפה הרגולטור איפה הפיקוח?? (ל"ת)
    תום 08/04/2017 02:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חנה 06/04/2017 20:27
    הגב לתגובה זו
    כתבתם שהדיודנד יחולק ב- 2 מועדים איך אפשר לברר מתי יום ה-א?
  • 4.
    למי שלא מבין זו ירית הפתיחה בשוק הגז מי שלא בפנים מפסיד (ל"ת)
    משה ראשל"צ 06/04/2017 06:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דן חסכן 05/04/2017 15:55
    הגב לתגובה זו
    גם לשלם קופון וגם להתחייב לתשלום דיבידנדים...
  • 2.
    בוננזה!!! יאלה אני נכנס (ל"ת)
    הפרופסור 05/04/2017 15:53
    הגב לתגובה זו
  • יוגי 05/04/2017 16:46
    הגב לתגובה זו
    אייל גורביץ ניתח את המנייה לפני פחות משבוע ואמר שצריכה להיות פריצה (כנראה מעלה) ואכן היום היתה כזאת. מכאן המנייה רק תנסוק. בטח כשאין אלטרנטיבות לעליות מצד מניות גדולות אחרות כמו טבע ופועלים
  • 1.
    ענק !!! לוקחים הלוואה לחלק לבעלי מניות (ל"ת)
    אין רווחים יש הלוואו 05/04/2017 14:36
    הגב לתגובה זו
  • אני 08/04/2017 15:12
    הגב לתגובה זו
    יש רווחים. ומאוד גדולים. רק שהם רוצים להגדיל את החוב כדי לחלק רווחים. מתי שהוא הם רוצים גם להרוויח מההשקעה. וזה סביר בהחלט
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.