וול סטריט ירידות סוחר
צילום: iStock

מדוע תשואות האג"חים צונחות? הישרדות של הבנקים

מעל ל-14.5 טריליון דולר נסחרים היום בשוקי האג"ח בתשואה שלילית, כאשר המגמה ממשיכה לצבור תאוצה בימים האחרונים. לנוכח השינויים ב-"תקנות באזל" האחרונות, המהלך מצביע על משבר בנקאות שממשיך לצבור תאוצה. מה האופציה של הפד'?
עמית נעם טל |

שוק האג"ח גועש. בימים האחרונים הצטרפו גרמניה והולנד לרשימת המדינות שכל עקומת האג"ח שלהן נסחרת בטריטוריה השלילית. במקביל, התשואה על אגרות החוב של אוסטריה לתקופה של 100 שנה ירדה לשפל של 0.8% בלבד. בישראל, התשואה לתקופה של 10 שנים ירדה הבוקר לראשונה בהיסטוריה לזמן קצר מתחת לרף של ה-1%. נשאלת השאלה למה משקיעים מוכנים לקבל תשואה כזו נמוכה לטווח כה ארוך, למרות האלטרנטיבות הקיימות בשוק, ולמרות הסיכונים?

התשובה ככל הנראה היא שמי שקונה אגרות חוב אלו אינו עושה זאת למטרת השקעה, אלא למטרת רכישה של ביטחונות. תקנות באזל האחרונות יצרו "עולם הפוך", ולמעשה מחייבות את הבנקים לרכוש היום אגרות חוב ממשלתיות. הקריסה בתשואות האג"חים בתקופה האחרונה מצביעה על בעיה חריפה במאזנים של הבנקים, ובפרט בסקטור הבנקאות באירופה.

כחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, רגולציית באזל 3 השיתה על הבנקים יחסי נזילות חדשים: יחס הנזילות המזערי (LCR - Liquidity Coverage Ratio) ויחס המימון היציב (Net Stable Funding Ratio - NSFR). 

מבין שני יחסי הנזילות, המשמעותי יותר עבור הבנקים הוא LCR. במסגרתו, בנקים נדרשים להחזיק "נכסים נזילים איכותיים" בהיקף המספיק כדי לעמוד בתזרימים היוצאים במשך 30 ימים, תחת הנחות המשקפות תרחיש משבר. "נכסים נזילים איכותיים" מוגדרים בעיקר כמזומנים, אג"ח ממשלתיות ואגרות חוב בדירוג גבוה. 

כפי שציינו בעבר, האירוע החשוב ביותר שהתרחש בשנה האחרונה בשווקים היה צמצום מאזן הפד' (שהסתיים בשבוע שעבר). צמצום המאזן גרר ירידה מיידית ברזרבות הבנקים, וכתוצאה מכך גם ביחס ה-LCR בבנקים. מה הבנקים עושים בסיטואציה כזו? צריכים לרכוש "נכסים נזילים איכותיים", כלומר אגרות חוב ממשלתיות. 

רזרבות הבנקים הגדולים בארה"ב מול יחס ה-LCR בשנים האחרונות

בשבוע האחרון הסברנו כיצד הממשל האמריקני ביצע "טריק חשבונאי" שמנע את הירידה של רזרבות הבנקים בארה"ב ב-7 החודשים האחרונים (לכתבה המלאה), ולמעשה הצליח לווסת את השווקים. כעת, החזרה הצפויה של ארה"ב לשוקי המימון החל מהיום צפויה להוריד בצורה דרמטית את רזרבות הבנקים (ובפרט של הבנקים האירופאים), ובעקבות כך יחס ה-LCR צפוי לרדת בחדות. בסיטואציה כזו, ההיצע הגדול של אגרות החוב האמריקניות בחודשים הקרובים הופך ללא רלוונטי, הבנקים יקנו כעת כל היצע בשמחה רבה. מדובר כבר בסוגייה הישרדותית עבור חלק מהבנקים.

כעת, נוצר בשוק "מעגל קסמים": תשואות האג"חים הממשלתיות מתרסקות כיוון שהבנקים מסתערים על בטחונות. הפד' מוריד את הריבית בתגובה (וצפוי לעשות זאת עוד בחודשים הקרובים). הרווחיות של הבנקים צפויה להיפגע משמעותית (הכנסות נטו מריבית), דבר שיגביר עוד יותר את מצוקת הנזילות בבנקים. והתהליך חוזר על עצמו.

כלומר, הורדה של הריביות בארה"ב איננה רלוונטית לתהליך. הדרך היחידה לצאת כעת "ממעגל הקסמים" היא להגדיל שוב את רזרבות הבנקים.

 

איך עושים זאת? ע"י השקה של תוכנית רכישות (QE) בארה"ב, אך נראה כי הפד' רחוק מזה כעת. נציין כי השקה של תוכנית כזו צפויה קודם כל לפגוע במערכת הבנקאית ע"י השטחת הריביות, ורק לאחר מכן להתחיל להועיל. בנוסף, קשה להצדיק תוכנית מסוג זה לנוכח נתוני המאקרו האחרונים. אם זה לא מספיק, לפד' יהיה מאוד קשה להסביר כעת השקה של תוכנית מסוג זה, כאשר הוא אישר לפני פחות מחודשיים לבנקים בארה"ב לחלק דיבידנדים ולבצע רכישות חוזרות, וטען כי "המערכת הבנקאית חזקה" (לכתבה המלאה). 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

שימו לב: הפיצול במניות גוגל יתרחש מחר, מה המשמעות למשקיעים?

ממחר מדד ה-S&P500 יכלול 501 מניות, מדובר בפעם הראשונה שיכללו במדד יותר מ-500 מניות באופן קבוע
דניאל קביליו |
תקופת זמן ארוכה ההודעה על פיצול במניית גוגל (סימול: GOOG) מהדהדת בראשם של המשקיעים. מחר, כלל הנראה הפיצול יתרחש כאשר המניה צפויה לאבד 50% מערכה למורת רוחם של המשקיעים. כל מחזיק במניית גוגל מה-27 לחודש מרץ יקבל מניה נוספת עבור כל מניה שבידו. את המהלך המדובר מבצעים בהנהלת גוגל על מנת לשמור על הכוח בידיים של לארי פייג' וסרגיי ברין. כאמור, מדובר בפיצול בסגנון שונה מאשר המשקיעים בוול סטריט (ובעולם כולו) רגילים אליו. סדרה ראשונה של מניות A (כעת במסחר) יסחרו תחת הסימול החדש GOOGL והסדרה השניה, והחדשה, C תסחר תחת הסימול הקודם GOOG. ובכך, כמות המניות תוכפל מהכמות הנוכחית שעומדת על 337 מיליון מניות. אז האם המשקיעים הולכים להנות כעת מהשפעה גדולה יותר באסיפה הכללית? ממש ממש לא. זאת מכיוון שמניות סדרה A יהנו מקול הצבעה בודד באסיפה הכללית, כמו שהיה עד המועד הנוכחי, בעוד שמניות סדרה C אינן משתתפות כלל. אז למה הפיצול מתרחש? ובכן המטרה היא לחזק או יותר לשמור על מעמדם של פייג' וברין באסיפה הכללית. השניים מעוניינים לחזק את כוחן של מניות סדרה B שבבעלותם, ונהנות משיעור השתתפות גדול פי 10 ביחס למניות סדרה A. מעתה והלאה, ובמידה ויהיה צורך לגייס עוד כספים, ינפיקו מניות לא משתתפות בלבד (C). לארי וסרגיי ברין צפויים להרוויח מהפיצול המדובר מכיוון שמחזיקים כעת המניות סדרה B אשר אינן נסחרות אך זכאיות להטבה. בנוסף לדילול, שני הבעלים יקבלו מניות סדרה C בעבור כל מניה אותה הם מחזיקים כעת. בגלל הפיצול, בתחילת יום המסחר מחר נראה את מניית גוגל מאבדת 50% מערכה ונופלת משער של מעל 1100 דולר לבין 500 ל-600 דולר. בכך תתווסף הסדרה החדשה (C) שכלל הנראה תסחר במחיר דומה אך נמוך יותר עקב השיקלול של העדר זכות ההצבעה וזה הדבר שמדאיג את המשקיעים. הדאגה הזו הביאה את בעלי המניות של החברה להתארגן במסגרת תביעה ייצוגית כנגד הנהלת גוגל בה טענו כי המניות אשר אינן בעלות זכות השתתפות יסחרו במחיר נמוך יותר ובכך הערך הכללי למשקיע ירד. לבסוף הגיעו להסכמה שבמידה ויהיה מרווח גדול בין שתי הסדרות במהלך השנה הנוכחית, גוגל תפצה את המשקיעים בסכום של בין 300 מיליון דולר ל-7.5 מיליארד דולר - בהתאם להפרשים. הסכום המדובר יעבור למשקיעים במזומן או במניות. השפעה נוספת שתתרחש עקב המהלך, ועקב הגידול בכמות המניות - ברבעון הקרוב החברה תדווח על רווח למניה נמוך יותר ביחס לתקופות עבר. הרווח למניה יהיה נמוך יותר עקב גידול המכנה בחילוק הרווח החשבונאי. קולין גילס מ-BGC אמר לרשת מארקטווטש כי "מדובר במהלך קלאסי של מייסדים" וכן מדובר במהלך אשר צפוי להועיל לחברה בכל הקשור במיזוגים ורכישות עתידיים עקב היכולת להיכנס לעסקאות מורכבות יותר ולהציע יותר מניות לרוכש הפוטנציאלי. דבר נוסף שאנליסטים מוול סטריט מציינים כי השימוש במניות לא משתתפות תסייע לחברה לפצות את עובדיה שמספרם רק הולך וגדל. ב-2004, אז הפכה החברה לציבורית, רק 2.700 עובדים נהנו מהתואר עובד גוגל כאשר היום בחברה מועסקים 44 אלף עובדים. דבר אחרון ששווה לשים אליו לב הוא העובדה שמדד ה-S&P500 יכלול ממחר 501 מניות בסך הכל. לאחר הפיצול במניית גוגל מדד ה-S&P500 יכלול את שתי הסדרות. מדובר בפעם הרראשונה בהיסטוריה שהמדד כולל יותר מ-500 מניות באופן קבוע ולא באופן זמני.