אינפלציה, מלחמה באוקראינה ושיבושי האספקה בעקבות קורונה, לא הותירו ברירה לבנקים המרכזיים. הנה מאז 2008 שבה התחיל עידן הריבית האפסית, חזרנו למציאות של ריבית עולה ומהר. גם בנק ישראל הצטרף למגמה והעלה את הריבית ב-0.4%, כך שתעמוד על 0.75% והעלאות נוספות עד סוף השנה נראות כמו עובדה מוגמרת.

על פי התחזיות של הבנקים המרכזיים, הריביות צפויות להמשיך ולעלות לפחות בשנה הקרובה בשיעור של 1% לפחות. המשמעות היא שהריבית על ההלוואות צמודות פריים מתייקרת. מצד שני, כשאנחנו הופכים למשקיעים במכשירים שנהנים מהעלאת הריבית, יש לנו הזדמנות להרוויח מהמגמה, במיוחד במצב שבו היא נמשכת לשנים ארוכות. 

בזמן שהריבית עולה, אובדן תשואה אלטרנטיבית בסיכון נמוך, הולך וגדל. אם בעשור האחרון, רבים אמרו שהם לא רוצים לקחת סיכונים בריבית אפסית ומעדיפים שהכסף יישב בחשבונות הבנק, כעת להחלטה הפסיבית הזו יש מחיר יותר גבוה.

כשאנחנו מדברים על נקיטת עמדה אקטיבית בגלל עליית הריבית, לא מדובר עכשיו על שינוי כל מסלולי ההשקעה של הציבור מהיסוד, לא כל אירוע מצריך שינוי קיצוני של כל האסטרטגיה שבנינו עד היום. אלא התאמה של תיק ההשקעות שלנו, בצורה שנוכל ליהנות מריבית עולה ומתעדכנת.

• יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
• אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הררי המזומן שבידי הציבור הולכים ועולים משנה לשנה - למה רבים לא משקיעים את הכסף? 

עוד לפני העלאות הריבית ולמרות התשואות בשוקי ההון ועליות מחירי הנדל"ן והנכסים בעולם, יתרות המזומן שבחשבונות הבנק של הציבור רושמות עלייה עקבית חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה. כלומר העובדה שברירת המחדל היא החזקת מזומן, במקרים רבים מביאה לאובדן של תשואה משמעותית ואפילו הפסד. אם, נניח, משקללים את שנת 2022 כדוגמה, הרי ששחיקת הכסף עם אינפלציה של 4% היא הפסד של ממש במונחי כוח קנייה. 

על פי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף פברואר 2022, יתרות המזון שבחשבונות העו"ש של הישראלים הגיעו לשיא של 591 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של כמעט 30% לעומת נתוני סוף 2020, ושל 85%, לעומת הנתונים בסוף 2018. 

הציבור הרחב ברובו לא מקבל החלטות אקטיביות בכל מה שקשור להשקעות. איך שלא מנתחים את זה, ברור שאחוז הגידול ביתרות המזומן, לעומת הצורך של הציבור בנזילות מיידית הוא חסר פרופורציה. בתוך שלוש שנים יתרות המזומן זינקו הרבה מעבר לשיעור הגידול בהכנסה, מה שמלמד כי הציבור לא משקיע את הכסף שלו, אלא מעדיף להשאיר אותו כמזומן בחשבון הבנק. ככל הנראה בין הררי המזומנים הללו, מסתתרים סכומים שלא הושקעו כלל והם לא נדרשים לשנים הקרובות. הסיבה היחידה שלא הושקעו היא היעדר מודעות והיעדר הנכונות לקבל החלטות אקטיביות. ככל שהריבית עולה ותעלה, הציבור הרחב מפסיד תשואה אלטרנטיבית גבוהה יותר.

• ככה תפחיתו את החזר המשכנתא שלכם - והאם הריבית שאתם משלמים טובה?
• על דירה בהנחה ומה גורם לירידת מחירי הדירות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

איזה אלטרנטיבות השקעה מתגמלות על שינויים בריבית? 

נדל"ן מניב - בעת רכישת נדל"ן מניב, ישנו מנגנון פיצוי מפני עליית ריבית בכמה אפיקים. הראשון הוא שכאשר הריבית עולה, עלויות המימון לרכישת נכסים עולות. במצבים כאלה גדל הביקוש לשכירות על פני רכישה. מחד, מחירי הנכסים עלולים להיפגע, אבל ההכנסה השוטפת מהנכסים הופכת יציבה יותר ורמת הוודאות שלה עולה, כך שהביקושים לשכירות עולים, מחירי השכירות עולים ואז מתרחש מנגנון הפיצוי בגין עליית הריבית. כלומר התשואה השוטפת של הנכסים המניבים עולה בגלל עליית ריבית חסרת הסיכון. 

קרנות אשראי לעסקים - השקעה בקרנות אשראי לעסקים הן במנגנון הלוואות מתעדכנות. בדרך כלל בכל רגע נתון, ישנם כספים שניתנים כהלוואות הבאות. הלוואות שנפרעות חוזרות כמזומן שמושקע מחדש לטובת המשקיעים בקרן.

מכשירי הלוואה של עמית לעמית (P2P) - בעולם ה-P2P חלק גדול מההלוואות נושא מנגנון התאמה לגובה הריבית, כך שחלק גדול מהן ניתן במסלול פריים. לכן כשריבית הפריים עולה, נדרשים הלווים, בהתאם למסלול ההלוואה לריבית גבוהה יותר. גם אם לא כל ההלוואות בריבית מתעדכנת, מנגנון ההשקעה מחדש של הכספים, מנתב אותם מחדש אל הלוואות חדשות בריביות מתעדכנות. ככה שכל הזמן הכספים מושקעים מחדש בריבית העדכנית. 

הכותבים מלווים יחידים, זוגות ומשפחות לעצמאות כלכלית באמצעות יצירת הכנסות פסיביות. הם החליטו לוותר על רכישת דירה כדי להשקיע את הכסף שלהם ולצבור את אפקט הריבית דריבית. הם הורים ל-5 ילדים, מלווים יחידים, זוגות ומשפחות ליצירת הכנסות פסיביות ועצמאות כלכלית. אין לראות באמור לעיל משום המלצה להשקעה באפיק כזה או אחר.