קניון
צילום: תמר מצפי

היכן אפשר להשקיע את הכסף כשהריבית עולה?

הריבית עולה והררי המזומנים של הציבור "מאבדים" תשואה אלטרנטיבית

אינפלציה, מלחמה באוקראינה ושיבושי האספקה בעקבות קורונה, לא הותירו ברירה לבנקים המרכזיים. הנה מאז 2008 שבה התחיל עידן הריבית האפסית, חזרנו למציאות של ריבית עולה ומהר. גם בנק ישראל הצטרף למגמה והעלה את הריבית ב-0.4%, כך שתעמוד על 0.75% והעלאות נוספות עד סוף השנה נראות כמו עובדה מוגמרת.

 

על פי התחזיות של הבנקים המרכזיים, הריביות צפויות להמשיך ולעלות לפחות בשנה הקרובה בשיעור של 1% לפחות. המשמעות היא שהריבית על ההלוואות צמודות פריים מתייקרת. מצד שני, כשאנחנו הופכים למשקיעים במכשירים שנהנים מהעלאת הריבית, יש לנו הזדמנות להרוויח מהמגמה, במיוחד במצב שבו היא נמשכת לשנים ארוכות. 

 

בזמן שהריבית עולה, אובדן תשואה אלטרנטיבית בסיכון נמוך, הולך וגדל. אם בעשור האחרון, רבים אמרו שהם לא רוצים לקחת סיכונים בריבית אפסית ומעדיפים שהכסף יישב בחשבונות הבנק, כעת להחלטה הפסיבית הזו יש מחיר יותר גבוה.

 

כשאנחנו מדברים על נקיטת עמדה אקטיבית בגלל עליית הריבית, לא מדובר עכשיו על שינוי כל מסלולי ההשקעה של הציבור מהיסוד, לא כל אירוע מצריך שינוי קיצוני של כל האסטרטגיה שבנינו עד היום. אלא התאמה של תיק ההשקעות שלנו, בצורה שנוכל ליהנות מריבית עולה ומתעדכנת.

 

הררי המזומן שבידי הציבור הולכים ועולים משנה לשנה - למה רבים לא משקיעים את הכסף? 

 

עוד לפני העלאות הריבית ולמרות התשואות בשוקי ההון ועליות מחירי הנדל"ן והנכסים בעולם, יתרות המזומן שבחשבונות הבנק של הציבור רושמות עלייה עקבית חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה. כלומר העובדה שברירת המחדל היא החזקת מזומן, במקרים רבים מביאה לאובדן של תשואה משמעותית ואפילו הפסד. אם, נניח, משקללים את שנת 2022 כדוגמה, הרי ששחיקת הכסף עם אינפלציה של 4% היא הפסד של ממש במונחי כוח קנייה. 

 

על פי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף פברואר 2022, יתרות המזון שבחשבונות העו"ש של הישראלים הגיעו לשיא של 591 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של כמעט 30% לעומת נתוני סוף 2020, ושל 85%, לעומת הנתונים בסוף 2018. 

 

הציבור הרחב ברובו לא מקבל החלטות אקטיביות בכל מה שקשור להשקעות. איך שלא מנתחים את זה, ברור שאחוז הגידול ביתרות המזומן, לעומת הצורך של הציבור בנזילות מיידית הוא חסר פרופורציה. בתוך שלוש שנים יתרות המזומן זינקו הרבה מעבר לשיעור הגידול בהכנסה, מה שמלמד כי הציבור לא משקיע את הכסף שלו, אלא מעדיף להשאיר אותו כמזומן בחשבון הבנק. ככל הנראה בין הררי המזומנים הללו, מסתתרים סכומים שלא הושקעו כלל והם לא נדרשים לשנים הקרובות. הסיבה היחידה שלא הושקעו היא היעדר מודעות והיעדר הנכונות לקבל החלטות אקטיביות. ככל שהריבית עולה ותעלה, הציבור הרחב מפסיד תשואה אלטרנטיבית גבוהה יותר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

איזה אלטרנטיבות השקעה מתגמלות על שינויים בריבית? 

נדל"ן מניב - בעת רכישת נדל"ן מניב, ישנו מנגנון פיצוי מפני עליית ריבית בכמה אפיקים. הראשון הוא שכאשר הריבית עולה, עלויות המימון לרכישת נכסים עולות. במצבים כאלה גדל הביקוש לשכירות על פני רכישה. מחד, מחירי הנכסים עלולים להיפגע, אבל ההכנסה השוטפת מהנכסים הופכת יציבה יותר ורמת הוודאות שלה עולה, כך שהביקושים לשכירות עולים, מחירי השכירות עולים ואז מתרחש מנגנון הפיצוי בגין עליית הריבית. כלומר התשואה השוטפת של הנכסים המניבים עולה בגלל עליית ריבית חסרת הסיכון. 

 

קרנות אשראי לעסקים - השקעה בקרנות אשראי לעסקים הן במנגנון הלוואות מתעדכנות. בדרך כלל בכל רגע נתון, ישנם כספים שניתנים כהלוואות הבאות. הלוואות שנפרעות חוזרות כמזומן שמושקע מחדש לטובת המשקיעים בקרן.

 

מכשירי הלוואה של עמית לעמית (P2P) - בעולם ה-P2P חלק גדול מההלוואות נושא מנגנון התאמה לגובה הריבית, כך שחלק גדול מהן ניתן במסלול פריים. לכן כשריבית הפריים עולה, נדרשים הלווים, בהתאם למסלול ההלוואה לריבית גבוהה יותר. גם אם לא כל ההלוואות בריבית מתעדכנת, מנגנון ההשקעה מחדש של הכספים, מנתב אותם מחדש אל הלוואות חדשות בריביות מתעדכנות. ככה שכל הזמן הכספים מושקעים מחדש בריבית העדכנית. 

 

הכותבים מלווים יחידים, זוגות ומשפחות לעצמאות כלכלית באמצעות יצירת הכנסות פסיביות. הם החליטו לוותר על רכישת דירה כדי להשקיע את הכסף שלהם ולצבור את אפקט הריבית דריבית. הם הורים ל-5 ילדים, מלווים יחידים, זוגות ומשפחות ליצירת הכנסות פסיביות ועצמאות כלכלית. אין לראות באמור לעיל משום המלצה להשקעה באפיק כזה או אחר. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צריך לבטל את המס ההזוי 15% לחיסכון בפקמ (ל"ת)
    ירון,, 08/06/2022 07:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זהירות 07/06/2022 06:10
    הגב לתגובה זו
    אם המשבר יתממש. ושלא יספרו לכם ש 14% ירידה במדד האס אנד פי זה משבר. הנדלן יפול, וחברות יתקשו להחזיר חובות (ולכם אין את הכלים של הבנקים). בקיצור הפינות שהוזכרו בכתבה ממש אבל ממש לא חסינות.
  • 1.
    יובלי 06/06/2022 17:59
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אלמד אותך איך חושבים באוצר כשאתה אומר הררי הכסף שבידי הציבור ממלאים את חשבונות העו"ש שלהם זה סימן שהכסף מאיים על האוצר וצריך לחלט אותו מהם ב 1983 היה אותו הדבר אבל במניות הבנקים והממשלה הלאימה אותם והורידה את ערכם ב80% וגילחה את הציבור כלומר עשתה להם תיספורת קרחת ועכשיו אני מצפה מימך כידען כפי שאתה מברבר לאמר לנו מה יעשו האוצר והממשלה כדי לעשות שוב תיספורת לציבור
  • אחד העם 06/06/2022 20:03
    הגב לתגובה זו
    לא נגעו בחשבונות עוש.אל תפחיד אנשים סתם.
נתנאל שכונת המשתלה
צילום: אסף פרץ

קניתם דירה ב-80/20 לפני שנתיים - האם תוכלו לבטל את העסקה?

גל של ביטולים צפוי להגיע למבצעי ה-90/10, 80/20, אבל במקרים רבים הרוכשים לא יוכלו לבטל - הנה התרחישים הצפויים

רן קידר |

הרוכשים במבצעים של 80/20 ו-90/10 מגלים שהעסקה שעשו פחות טובה ממה שהעריכו. בשלוש השנים האחרונות השוק היה מוצף בהצעות כאלו, ומסתבר שבמקרים רבים על רקע הירידה במחירי הדירות, העסקה כבר לא משתלמת. כלומר, ההנחה שמתבטאת במבצע המימוני נמוכה מהירידה במחיר הדירה בפועל. כלכלית - הרוכש אמור לקום וללכת. משפטית - הוא לא תמיד יכול.

הביטולים החלו השנה ומוערכים בקרוב ל-2,000 בעיקר בדרום - רוכשים שלא יכלו לעמוד בתנאים, ובעסקאות יוקרה בת"א בהם רוכשים הפסידו והעדיפו לצאת מהעסקה. אבל זה יכול להיות כדור שלג שיתעצם. אנחנו לפני גל של מסירות וביטולים משיקולים כלכליים. אבל לרוכשים יש כמה משוכות לעבור.

ראשית, הם צריכים להבין שהמקדמה ששמו כנראה הלכה "לפח".  האם שווה להפסיד את המקדמה של ה-10%, או 20% כקנס כדי להימנע מההפסד הכלכלי על הדירה שמסתכם כנראה בכמה אחוזים (ירידת מחירים של 5%-10% מול הנחת מימון של כ-5%)? השאלה מה ההסכם מול הקבלן. מבירורים שערכנו עולה כי ברוב המקרים הקנס מסתכם ל-10% מערך הדירה. כלומר במבצעים של 90/10  אתם אמורים להשאיר את ה-10% אצל הקבלן. בעסקאות של 80/20  (בהנחה שזה לפי המודל של קנס 10%) אתם אמורים לקבל החזר מהקבלן כי שילמתם כבר 20%. לכו תרדפו אחרי הקבלן וגם יהיו לכם משוכות משפטיות - סילוק המשכנתא שלקחתם במקביל לרכישה שהיתה בערבות של הקבלן שמימן אותה (עד למסירה). גם בעסקאות בשיעורי מבצעים אחרים יהיה כמובן צורך להסיר את המשכנתא. בסוף המשכנתא עליכם וכדי להסיר אותה צריך הסכמה של הקבלן ושל הבנק.

עורכי דין בתחום הנדל"ן מספרים שיש צורות שונות של הסכמי רכישה בעסקאות כאלו. יש הסכמים עם הגנות על הרוכשים ויש שחשופים לחלוטין לחסדי הקבלן. כלומר, יכול להיות שלמרות שצפוי גל של ביטולים בגלל הפסדים, התוצאה תהיה אחרת כי הקבלנים לא יוותרו לרוכשים ואלו יצטרכו לשלם את ה-80%-90% או להגיע למאבק משפטי מול הקבלן.  

מאבק משפטי זה לרוב נזק לשני הצדדים. יכול להיות שלפני השלב הזה, הצדדים ינסו להידבר. השלב הזה של המו"מ - השלב המסחרי עשוי להיות חבל הצלה לשני הצדדים. הקבלן רואה כעת שוק קשה. שוק של קונים. היקף העסקאות יורד, המחירים יורדים. הדבר האחרון שהוא צריך זה ביטולי עסקאות. הוא ינסה לשמור על העסקה וכדי לשמור עליה הוא עשוי לספק לרוכש הנחה נוספת - כספית או מימונית. הוא לא ירצה להגיע לבית משפט או למצב שהרוכש לא יכול או לא ישלם לו את היתרה של ה-80%. במקרה כזה הלכה העסקה, וזה עלול להיות בעיה גדולה מול הבנק הממן-מלווה ובכלל - לא רק שאין מכירות יהיו ביטולים (מכירות שליליות).

נתנאל שכונת המשתלה
צילום: אסף פרץ

קניתם דירה ב-80/20 לפני שנתיים - האם תוכלו לבטל את העסקה?

גל של ביטולים צפוי להגיע למבצעי ה-90/10, 80/20, אבל במקרים רבים הרוכשים לא יוכלו לבטל - הנה התרחישים הצפויים

רן קידר |

הרוכשים במבצעים של 80/20 ו-90/10 מגלים שהעסקה שעשו פחות טובה ממה שהעריכו. בשלוש השנים האחרונות השוק היה מוצף בהצעות כאלו, ומסתבר שבמקרים רבים על רקע הירידה במחירי הדירות, העסקה כבר לא משתלמת. כלומר, ההנחה שמתבטאת במבצע המימוני נמוכה מהירידה במחיר הדירה בפועל. כלכלית - הרוכש אמור לקום וללכת. משפטית - הוא לא תמיד יכול.

הביטולים החלו השנה ומוערכים בקרוב ל-2,000 בעיקר בדרום - רוכשים שלא יכלו לעמוד בתנאים, ובעסקאות יוקרה בת"א בהם רוכשים הפסידו והעדיפו לצאת מהעסקה. אבל זה יכול להיות כדור שלג שיתעצם. אנחנו לפני גל של מסירות וביטולים משיקולים כלכליים. אבל לרוכשים יש כמה משוכות לעבור.

ראשית, הם צריכים להבין שהמקדמה ששמו כנראה הלכה "לפח".  האם שווה להפסיד את המקדמה של ה-10%, או 20% כקנס כדי להימנע מההפסד הכלכלי על הדירה שמסתכם כנראה בכמה אחוזים (ירידת מחירים של 5%-10% מול הנחת מימון של כ-5%)? השאלה מה ההסכם מול הקבלן. מבירורים שערכנו עולה כי ברוב המקרים הקנס מסתכם ל-10% מערך הדירה. כלומר במבצעים של 90/10  אתם אמורים להשאיר את ה-10% אצל הקבלן. בעסקאות של 80/20  (בהנחה שזה לפי המודל של קנס 10%) אתם אמורים לקבל החזר מהקבלן כי שילמתם כבר 20%. לכו תרדפו אחרי הקבלן וגם יהיו לכם משוכות משפטיות - סילוק המשכנתא שלקחתם במקביל לרכישה שהיתה בערבות של הקבלן שמימן אותה (עד למסירה). גם בעסקאות בשיעורי מבצעים אחרים יהיה כמובן צורך להסיר את המשכנתא. בסוף המשכנתא עליכם וכדי להסיר אותה צריך הסכמה של הקבלן ושל הבנק.

עורכי דין בתחום הנדל"ן מספרים שיש צורות שונות של הסכמי רכישה בעסקאות כאלו. יש הסכמים עם הגנות על הרוכשים ויש שחשופים לחלוטין לחסדי הקבלן. כלומר, יכול להיות שלמרות שצפוי גל של ביטולים בגלל הפסדים, התוצאה תהיה אחרת כי הקבלנים לא יוותרו לרוכשים ואלו יצטרכו לשלם את ה-80%-90% או להגיע למאבק משפטי מול הקבלן.  

מאבק משפטי זה לרוב נזק לשני הצדדים. יכול להיות שלפני השלב הזה, הצדדים ינסו להידבר. השלב הזה של המו"מ - השלב המסחרי עשוי להיות חבל הצלה לשני הצדדים. הקבלן רואה כעת שוק קשה. שוק של קונים. היקף העסקאות יורד, המחירים יורדים. הדבר האחרון שהוא צריך זה ביטולי עסקאות. הוא ינסה לשמור על העסקה וכדי לשמור עליה הוא עשוי לספק לרוכש הנחה נוספת - כספית או מימונית. הוא לא ירצה להגיע לבית משפט או למצב שהרוכש לא יכול או לא ישלם לו את היתרה של ה-80%. במקרה כזה הלכה העסקה, וזה עלול להיות בעיה גדולה מול הבנק הממן-מלווה ובכלל - לא רק שאין מכירות יהיו ביטולים (מכירות שליליות).