צילום: תמר מצפי

היכן אפשר להשקיע את הכסף כשהריבית עולה?

הריבית עולה והררי המזומנים של הציבור "מאבדים" תשואה אלטרנטיבית

עמית והגר דרור | 06/06/2022 15:02 (4)

נושאים בכתבה בנק ישראל מחירי הדירות

אינפלציה, מלחמה באוקראינה ושיבושי האספקה בעקבות קורונה, לא הותירו ברירה לבנקים המרכזיים. הנה מאז 2008 שבה התחיל עידן הריבית האפסית, חזרנו למציאות של ריבית עולה ומהר. גם בנק ישראל הצטרף למגמה והעלה את הריבית ב-0.4%, כך שתעמוד על 0.75% והעלאות נוספות עד סוף השנה נראות כמו עובדה מוגמרת.

על פי התחזיות של הבנקים המרכזיים, הריביות צפויות להמשיך ולעלות לפחות בשנה הקרובה בשיעור של 1% לפחות. המשמעות היא שהריבית על ההלוואות צמודות פריים מתייקרת. מצד שני, כשאנחנו הופכים למשקיעים במכשירים שנהנים מהעלאת הריבית, יש לנו הזדמנות להרוויח מהמגמה, במיוחד במצב שבו היא נמשכת לשנים ארוכות.

בזמן שהריבית עולה, אובדן תשואה אלטרנטיבית בסיכון נמוך, הולך וגדל. אם בעשור האחרון, רבים אמרו שהם לא רוצים לקחת סיכונים בריבית אפסית ומעדיפים שהכסף יישב בחשבונות הבנק, כעת להחלטה הפסיבית הזו יש מחיר יותר גבוה.

כשאנחנו מדברים על נקיטת עמדה אקטיבית בגלל עליית הריבית, לא מדובר עכשיו על שינוי כל מסלולי ההשקעה של הציבור מהיסוד, לא כל אירוע מצריך שינוי קיצוני של כל האסטרטגיה שבנינו עד היום. אלא התאמה של תיק ההשקעות שלנו, בצורה שנוכל ליהנות מריבית עולה ומתעדכנת.

הררי המזומן שבידי הציבור הולכים ועולים משנה לשנה - למה רבים לא משקיעים את הכסף?

עוד לפני העלאות הריבית ולמרות התשואות בשוקי ההון ועליות מחירי הנדל"ן והנכסים בעולם, יתרות המזומן שבחשבונות הבנק של הציבור רושמות עלייה עקבית חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה. כלומר העובדה שברירת המחדל היא החזקת מזומן, במקרים רבים מביאה לאובדן של תשואה משמעותית ואפילו הפסד. אם, נניח, משקללים את שנת 2022 כדוגמה, הרי ששחיקת הכסף עם אינפלציה של 4% היא הפסד של ממש במונחי כוח קנייה.

על פי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף פברואר 2022, יתרות המזון שבחשבונות העו"ש של הישראלים הגיעו לשיא של 591 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של כמעט 30% לעומת נתוני סוף 2020, ושל 85%, לעומת הנתונים בסוף 2018.

הציבור הרחב ברובו לא מקבל החלטות אקטיביות בכל מה שקשור להשקעות. איך שלא מנתחים את זה, ברור שאחוז הגידול ביתרות המזומן, לעומת הצורך של הציבור בנזילות מיידית הוא חסר פרופורציה. בתוך שלוש שנים יתרות המזומן זינקו הרבה מעבר לשיעור הגידול בהכנסה, מה שמלמד כי הציבור לא משקיע את הכסף שלו, אלא מעדיף להשאיר אותו כמזומן בחשבון הבנק. ככל הנראה בין הררי המזומנים הללו, מסתתרים סכומים שלא הושקעו כלל והם לא נדרשים לשנים הקרובות. הסיבה היחידה שלא הושקעו היא היעדר מודעות והיעדר הנכונות לקבל החלטות אקטיביות. ככל שהריבית עולה ותעלה, הציבור הרחב מפסיד תשואה אלטרנטיבית גבוהה יותר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

איזה אלטרנטיבות השקעה מתגמלות על שינויים בריבית?

נדל"ן מניב - בעת רכישת נדל"ן מניב, ישנו מנגנון פיצוי מפני עליית ריבית בכמה אפיקים. הראשון הוא שכאשר הריבית עולה, עלויות המימון לרכישת נכסים עולות. במצבים כאלה גדל הביקוש לשכירות על פני רכישה. מחד, מחירי הנכסים עלולים להיפגע, אבל ההכנסה השוטפת מהנכסים הופכת יציבה יותר ורמת הוודאות שלה עולה, כך שהביקושים לשכירות עולים, מחירי השכירות עולים ואז מתרחש מנגנון הפיצוי בגין עליית הריבית. כלומר התשואה השוטפת של הנכסים המניבים עולה בגלל עליית ריבית חסרת הסיכון.

קרנות אשראי לעסקים - השקעה בקרנות אשראי לעסקים הן במנגנון הלוואות מתעדכנות. בדרך כלל בכל רגע נתון, ישנם כספים שניתנים כהלוואות הבאות. הלוואות שנפרעות חוזרות כמזומן שמושקע מחדש לטובת המשקיעים בקרן.

מכשירי הלוואה של עמית לעמית (P2P) - בעולם ה-P2P חלק גדול מההלוואות נושא מנגנון התאמה לגובה הריבית, כך שחלק גדול מהן ניתן במסלול פריים. לכן כשריבית הפריים עולה, נדרשים הלווים, בהתאם למסלול ההלוואה לריבית גבוהה יותר. גם אם לא כל ההלוואות בריבית מתעדכנת, מנגנון ההשקעה מחדש של הכספים, מנתב אותם מחדש אל הלוואות חדשות בריביות מתעדכנות. ככה שכל הזמן הכספים מושקעים מחדש בריבית העדכנית.

הכותבים מלווים יחידים, זוגות ומשפחות לעצמאות כלכלית באמצעות יצירת הכנסות פסיביות. הם החליטו לוותר על רכישת דירה כדי להשקיע את הכסף שלהם ולצבור את אפקט הריבית דריבית. הם הורים ל-5 ילדים, מלווים יחידים, זוגות ומשפחות ליצירת הכנסות פסיביות ועצמאות כלכלית. אין לראות באמור לעיל משום המלצה להשקעה באפיק כזה או אחר.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
צריך לבטל את המס ההזוי 15% לחיסכון בפקמ (ל"ת)
ירון,, 08/06/2022 07:48
הגב לתגובה זו
2.
זהירות 07/06/2022 06:10
הגב לתגובה זו
אם המשבר יתממש. ושלא יספרו לכם ש 14% ירידה במדד האס אנד פי זה משבר. הנדלן יפול, וחברות יתקשו להחזיר חובות (ולכם אין את הכלים של הבנקים). בקיצור הפינות שהוזכרו בכתבה ממש אבל ממש לא חסינות.
1.
יובלי 06/06/2022 17:59
הגב לתגובה זו
עכשיו אלמד אותך איך חושבים באוצר כשאתה אומר הררי הכסף שבידי הציבור ממלאים את חשבונות העו"ש שלהם זה סימן שהכסף מאיים על האוצר וצריך לחלט אותו מהם ב 1983 היה אותו הדבר אבל במניות הבנקים והממשלה הלאימה אותם והורידה את ערכם ב80% וגילחה את הציבור כלומר עשתה להם תיספורת קרחת ועכשיו אני מצפה מימך כידען כפי שאתה מברבר לאמר לנו מה יעשו האוצר והממשלה כדי לעשות שוב תיספורת לציבור
אחד העם 06/06/2022 20:03
הגב לתגובה זו
לא נגעו בחשבונות עוש.אל תפחיד אנשים סתם.

צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים?

אדיר בן עמי | 19/12/2025 01:20

נושאים בכתבה שכר דירה מס על שכר דירה

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור - 5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים.

העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.

ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות.

שוק השכירות מגלגל מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס. במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"

להמשך הכתבה לחץ כאן

דיור ציבורי (פורום הדיור הציבורי)

דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה

מדיניות של הפקרה? בעוד שהדיור הציבורי בישראל כמעט ולא קיים, בעולם הוא רשת ביטחון חברתית

ענת גלעד | 15/12/2025 13:05

נושאים בכתבה דיור ציבורי

אלפי משפחות בישראל רק חולמות על קורת גג - במציאות שבה מחירי הדיור מאמירים לשחקים, וכמעט שליש מההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת מושקע בהוצאות מגורים, הדיור הציבורי אמור להיות רשת הביטחון האחרונה עבור האוכלוסיות החלשות ביותר. אולם, עבור אלפי משפחות ישראליות, קורת גג ציבורית נותרה בגדר חלום רחוק.

בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי הדיור הציבורי מהווה מרכיב דומיננטי בשוק הדיור הכולל, בישראל התמונה עגומה למדי. לאורך העשורים האחרונים, מדינת ישראל נקטה במדיניות עקבית של הזנחה והפרטה, שהובילה לצמצום דרמטי של המלאי הקיים ולהחמרת תנאי הזכאות. הפער בין ישראל לעולם בנושא זה מעולם לא היה גדול יותר, והוא מדיר אלפי משפחות נזקקות מהגשמת הזכות הבסיסית לבית.

נכון לסוף שנת 2024, מלאי הדיור הציבורי בישראל עמד על כ-47,143 יחידות דיור בלבד. מספר זה מהווה כ-1.7% מכלל הדירות במדינה. הנתון משקף צניחה של כ-22% בעשור האחרון, מגמה שנמשכת בשל מכירה מואצת של דירות לדיירים הזכאים אל מול רכישה זעומה של דירות חדשות. אל מול המלאי המצומצם, ממתינות בתור הארוך כ-30 אלף משפחות, קשישים ועולים חדשים.

קריטריוני הזכאות מחמירים

בשל המחסור החמור בדירות, הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי בישראל הפכו לנוקשים ביותר, והם אינם מעודכנים מזה שנים רבות. זוגות ללא ילדים, למשל, עשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה, אך לא לדירה ציבורית בפועל.

תנאי הזכאות המרכזיים כוללים:

היעדר בעלות על נכס: המבקשים לא היו מעולם בעלי דירה או חלק מדירה.

מבחני הכנסה ורכוש: יש לעמוד בתקרות הכנסה נמוכות מאוד ובמבחני רכוש מחמירים.

מצב משפחתי ובריאותי: הזכאות ניתנת לרוב רק לאוכלוסיות ספציפיות:

משפחות מרובות ילדים: משפחות עם שלושה ילדים ומעלה.

הורים עצמאיים (חד הוריים): עם שלושה ילדים ומעלה.

קשישים: מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה שאין בבעלותם דירה.

נכים רתוקים לכיסא גלגלים או מקבלי קצבת נכות כללית.

עולים חדשים: זכאות מטופלת דרך משרד העלייה והקליטה ב-15 השנים הראשונות לעלייה.

קריטריונים אלו יוצרים "מלכודת עוני", שכן עלייה קטנה בהכנסה עלולה לשלול זכאות לדירה.

להמשך הכתבה לחץ כאן