פרויקט אלעד בית וגן ירושלים אלעד מגורים החדשה
צילום: 3division

בדרך לבורסה: אלעד ישראל החדשה רוצה לגייס 100 מיליון שקל באג"ח

החברה פרסמה תשקיף לפני הנפקה ראשונה; היקף פעילות החברה כולל, בין היתר, כ-2,000 יחידות דיור למגורים בעיקר בגוש דן. לחברה הכנסות בקצב שנתי של כ-395 מיליון שקל ורווח נקי של כ-60 מיליון שקל

מורן ישעיהו | (2)
נושאים בכתבה אלעד ישראל

בדרך לבורסה: חברת אלעד ישראל מגורים החדשה פרסמה הבוקר תשקיף לקראת הנפקה ראשונה לציבור של אגרות חוב, מתוך כוונה לגייס כ-100 מיליון שקל.

החברה, בניהולו של רונן יפו, הוקמה בדצמבר 2019, לאחר שהועברה לה פעילות מהחברה האחות - אלעד ישראל מגורים בע"מ שאכלסה עד היום כ-25 אלף יח"ד. החברה פועלת בתחום היזום, פיתוח, תכנון, בניה ושיווק של מתחמי מגורים ושימושים מעורבים עם מיקוד באזורי ביקוש, בעיקר בגוש דן. עוד היא עוסקת באיתור קרקעות אטרקטיביות בעלות פוטנציאל השבחה.

היקף פעילות החברה כולל כ-2,000 יחידות דיור למגורים, מהן כ-525 בהקמה, כ-47 אלף מ"ר לשימוש למשרדים ומסחר, מהם כ-31 אלף מ"ר בהקמה, נוסף על כ-39 אלף מ"ר קרקע ביעוד חקלאי.

החברה מדווחת על הכנסות של כ-395 מיליון שקל בשנים עשר החודשים שקדמו ל-30 לספטמבר 2019 ורווח גולמי של כ-92 מיליון לאותה התקופה, המהווה כ-30% מעלות המכר. לחברה הון עצמי של 236 מיליון שקל נכון לסוף ספטמבר 2019.

בין הפרויקטים שמקדמת החברה נמנים פארק תל אביב הכולל 567 יחידות דיור (מהן 435 נמכרו); אורבן פארק ראשונים בראשון לציון - 332 יחידות דיור בשישה בניינים (מהן 132 אוכלסו, 92 נמכרו והיתר בשלבי שיווק או תכנון מתקדמים); אלעד בית וגן בירושלים הכולל מבנה מסחרי ו-135 יח"ד בשני בניינים (67 אוכלסו, 7 נמכרו והיתר נותרו לשיווק); מגדל משרדים Via Tower בכפר סבא הכולל כ-24,950 מ"ר (מתוכם 51% חלק החברה) הנמצא בשלבי ביצוע. 

בנוסף, תחזיק החברה בעתודות קרקע נוספות בתל אביב (חלקן במסלול "מחיר למשתכן"), הוד השרון ואור יהודה. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דירה=קורת גג 17/03/2020 19:00
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 1.
    זאת החברה 27/02/2020 11:53
    הגב לתגובה זו
    הקשורה לספר ...
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.