מרגיז: עיריית הרצליה תקעה תכנית בנייה עשור - וננזפה קשות

הוועדה המקומית הרצליה התנגדה בכל דרך אפשרית לבנייה בלב העיר - הוועדה המחוזית הפכה את ההחלטה 
לירן סהר | (7)
נושאים בכתבה הרצליה

המשכות הליכי התכנון היא אחד הגורמים העיקריים למצוקת הדיור בישראל. במקרים בהם הוועדה המקומית היא זו שמתנגדת לתוכנית, היזמים מתמודדים עם ניסיונות של הוועדה לעצור את הבניה בכל מחיר ולעיתים בניגוד לחוק.

דוגמא לתוכנית כזו היא תוכנית לבניית 2 בניינים על שטח של פחות מדונם במרכז העיר הרצליה שאישורה במוסדות התכנון נמשך כעשור.

מדובר במגרש צר וארוך בייעוד מגורים במרכזה של העיר הרצליה ברחובות העצמאות 21 וחברון 8. בשל נתוניו הפיזיים המיוחדים נדרשה תכנית בסמכות ועדה מקומית על מנת לאפשר את ניצול זכויות הבניה המוקנות למגרש מכוח תכניות תקפות ובנייה סבירה ואיכותית למגורים.

כבר בשנת 2005 ביקשו בעלי המגרש הקודמים להקים על המגרש בניין מגורים. הוועדה המקומית דחתה את התוכנית שהם קידמו אולם היא אושרה על-ידי ועדת הערר המחוזית ולאחר מכן על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה למרות ערר שהגישה הועדה המקומית.

במסגרת הליכים אלו ניסתה הוועדה המקומית להעלות מן האוב תכנית ישנה שהופקדה ולא קודמה, שמטרתה הייתה לשנות חלק משטח המגרש לבנייני ציבור והרחבת דרך. הוועדה המחוזית ביטלה את הפקדת תכנית זו. על החלטת הועדה המחוזית לביטול הפקדת תכנית זו ערערה הוועדה המקומית לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית וגם זו דחתה את הערר תוך שהיא לא חוסכת שבטה מהתנהלות הוועדה המקומית בהליכי קידום התכנית למגרש.

 

החברות יעקב רוזן ורובין חברה קבלנית לבנין רכשו  את המגרש בשנת 2009 בהסתמך על החלטות מוסדות התכנון ב"סיבוב הראשון". אך כשהם שניגשו לביצוע תכנון למגרש עלה הצורך לערוך שני שינויים עיקריים מעקרונות התכנון שקבעה הוועדה המחוזית.

הוועדה המקומית קפצה על ההזדמנות להתנגד שוב לתוכנית ולא הסכימה להפקיד אותה. היזמים הגישו ערר לוועדת הערר שהחליטה שלא מסמכותה להתערב בעקרונות התכנון שנקבעו על-ידי המחוזית בסיבוב הראשון. לכן התכנית הגיעה שוב למחוזית שקיבלה את מרבית השינויים המבוקשים על-ידי העוררים. בהתאם לכך התכנית הופקדה על-ידי הוועדה המקומית, אולם בעקבות התנגדויות הוגשו על-ידי שכנים למגרש הוועדה המקומית קיימה דיון בתכנית שבסופו החליטה לדחות את התכנית.

על ההחלטה לדחות את התוכנית הגישו היזמים באמצעות עוה"ד ענת בירן ואסף עירוני ערר לועדת הערר המחוזית שקיבלה את הערר ובכך למעשה אישרה את התוכנית תוך שהיא מבקרת את ההתנהלות של הועדה המקומית שבחרה להתעלם מההחלטה של הועדה המחוזית .

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כך נקבע בוועדה המחוזית: "בהתאם לחוק התכנון והבניה המשטר התכנוני שנקבע על ידי הועדה המחוזית בהחלטתה להפקיד את התוכנית הוא המשטר התקף. משעה שהיא דנה בערר על החלטת הועדה המקומית והחליטה לקבלו ולהורות על הפקדת התוכנית, הועדה המקומית אינה רשאית להמשיך ולאחוז בעמדותיה התכנוניות המקוריות שהביאו להגשת הערר כאילו לא ארע דבר והיא צריכה לקבל שעמדותיה לא נכונות / מקובלות או תקפות ולכן עליה לאמץ בנפש חפצה את עמדתה התכנונית של הועדה המחוזית כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטה על הפקדת התוכנית."

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איל 28/11/2015 11:33
    הגב לתגובה זו
    לצערי, הפכנו למדינת עולם שלישי. לא סתם אנחנו אחרונים במדד השחיתות ב -OECD וממשיכים בהדרדרות. הייתי ממליץ למשטרת ישראל לקחת 2-3 דוגמאות של פרויקטים שתקועים כבר עשור בעיריית הרצליה... לעומת 2-3 פרויקטים שבאופן מפתיע קודמו במהירות על ידי אותו מהנדס עירייה ולמצוא את ״שביל המעטפות החסר״ ולבוא בדין עם האחראיים . אולי תתגלה גם האמת המרה והשפעתה על יוקר המחייה במדינה.
  • 6.
    אבי 15/11/2015 18:44
    הגב לתגובה זו
    כל הגורמים שנה בכלא.....וניראה את הבא ששם רגליים ללא סיבה...
  • 5.
    גרשון 04/09/2015 07:08
    הגב לתגובה זו
    עיריית הרצלייה- מחלקת הנדסה מהגיהנום עבור יזמים. הסיפור של קפקא מלווה כל התנהלות מולם. אני מקבל גם את התגובה של 3...אין ספק שזה מה שהם רוצים.
  • 4.
    אחד שיודע 04/09/2015 06:42
    הגב לתגובה זו
    לקחתי חלק בקידום פרוייקט במרכז העיר שבו התעמרה העירייה קשות ביזם מעבר לכל סיבה סבירה, תוך הנחיות על שינויים אין סופיים כך שאחרי יישום ההערות, עלו מן האוב הנחיות חדשות תוך התנהלות שערוריתית ולא הגיונית. קצרה היריעה מלתאר את הסאגה....ובקשר לתגובה של 3, אכן התקבל הרושם....
  • 3.
    הכל שאלה של כמה שמים במעטפות ככה פועלים במדינה (ל"ת)
    תום 31/08/2015 08:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלמה 30/08/2015 15:16
    הגב לתגובה זו
    חלם.
  • 1.
    בכל הארץ יש אלפי יחידות דיור תקועות בגלל העירייה!!! (ל"ת)
    shafik 30/08/2015 14:14
    הגב לתגובה זו
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?