מרגיז: עיריית הרצליה תקעה תכנית בנייה עשור - וננזפה קשות

הוועדה המקומית הרצליה התנגדה בכל דרך אפשרית לבנייה בלב העיר - הוועדה המחוזית הפכה את ההחלטה 
לירן סהר | (7)
נושאים בכתבה הרצליה

המשכות הליכי התכנון היא אחד הגורמים העיקריים למצוקת הדיור בישראל. במקרים בהם הוועדה המקומית היא זו שמתנגדת לתוכנית, היזמים מתמודדים עם ניסיונות של הוועדה לעצור את הבניה בכל מחיר ולעיתים בניגוד לחוק.

דוגמא לתוכנית כזו היא תוכנית לבניית 2 בניינים על שטח של פחות מדונם במרכז העיר הרצליה שאישורה במוסדות התכנון נמשך כעשור.

מדובר במגרש צר וארוך בייעוד מגורים במרכזה של העיר הרצליה ברחובות העצמאות 21 וחברון 8. בשל נתוניו הפיזיים המיוחדים נדרשה תכנית בסמכות ועדה מקומית על מנת לאפשר את ניצול זכויות הבניה המוקנות למגרש מכוח תכניות תקפות ובנייה סבירה ואיכותית למגורים.

כבר בשנת 2005 ביקשו בעלי המגרש הקודמים להקים על המגרש בניין מגורים. הוועדה המקומית דחתה את התוכנית שהם קידמו אולם היא אושרה על-ידי ועדת הערר המחוזית ולאחר מכן על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה למרות ערר שהגישה הועדה המקומית.

במסגרת הליכים אלו ניסתה הוועדה המקומית להעלות מן האוב תכנית ישנה שהופקדה ולא קודמה, שמטרתה הייתה לשנות חלק משטח המגרש לבנייני ציבור והרחבת דרך. הוועדה המחוזית ביטלה את הפקדת תכנית זו. על החלטת הועדה המחוזית לביטול הפקדת תכנית זו ערערה הוועדה המקומית לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית וגם זו דחתה את הערר תוך שהיא לא חוסכת שבטה מהתנהלות הוועדה המקומית בהליכי קידום התכנית למגרש.

 

החברות יעקב רוזן ורובין חברה קבלנית לבנין רכשו  את המגרש בשנת 2009 בהסתמך על החלטות מוסדות התכנון ב"סיבוב הראשון". אך כשהם שניגשו לביצוע תכנון למגרש עלה הצורך לערוך שני שינויים עיקריים מעקרונות התכנון שקבעה הוועדה המחוזית.

הוועדה המקומית קפצה על ההזדמנות להתנגד שוב לתוכנית ולא הסכימה להפקיד אותה. היזמים הגישו ערר לוועדת הערר שהחליטה שלא מסמכותה להתערב בעקרונות התכנון שנקבעו על-ידי המחוזית בסיבוב הראשון. לכן התכנית הגיעה שוב למחוזית שקיבלה את מרבית השינויים המבוקשים על-ידי העוררים. בהתאם לכך התכנית הופקדה על-ידי הוועדה המקומית, אולם בעקבות התנגדויות הוגשו על-ידי שכנים למגרש הוועדה המקומית קיימה דיון בתכנית שבסופו החליטה לדחות את התכנית.

על ההחלטה לדחות את התוכנית הגישו היזמים באמצעות עוה"ד ענת בירן ואסף עירוני ערר לועדת הערר המחוזית שקיבלה את הערר ובכך למעשה אישרה את התוכנית תוך שהיא מבקרת את ההתנהלות של הועדה המקומית שבחרה להתעלם מההחלטה של הועדה המחוזית .

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כך נקבע בוועדה המחוזית: "בהתאם לחוק התכנון והבניה המשטר התכנוני שנקבע על ידי הועדה המחוזית בהחלטתה להפקיד את התוכנית הוא המשטר התקף. משעה שהיא דנה בערר על החלטת הועדה המקומית והחליטה לקבלו ולהורות על הפקדת התוכנית, הועדה המקומית אינה רשאית להמשיך ולאחוז בעמדותיה התכנוניות המקוריות שהביאו להגשת הערר כאילו לא ארע דבר והיא צריכה לקבל שעמדותיה לא נכונות / מקובלות או תקפות ולכן עליה לאמץ בנפש חפצה את עמדתה התכנונית של הועדה המחוזית כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטה על הפקדת התוכנית."

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איל 28/11/2015 11:33
    הגב לתגובה זו
    לצערי, הפכנו למדינת עולם שלישי. לא סתם אנחנו אחרונים במדד השחיתות ב -OECD וממשיכים בהדרדרות. הייתי ממליץ למשטרת ישראל לקחת 2-3 דוגמאות של פרויקטים שתקועים כבר עשור בעיריית הרצליה... לעומת 2-3 פרויקטים שבאופן מפתיע קודמו במהירות על ידי אותו מהנדס עירייה ולמצוא את ״שביל המעטפות החסר״ ולבוא בדין עם האחראיים . אולי תתגלה גם האמת המרה והשפעתה על יוקר המחייה במדינה.
  • 6.
    אבי 15/11/2015 18:44
    הגב לתגובה זו
    כל הגורמים שנה בכלא.....וניראה את הבא ששם רגליים ללא סיבה...
  • 5.
    גרשון 04/09/2015 07:08
    הגב לתגובה זו
    עיריית הרצלייה- מחלקת הנדסה מהגיהנום עבור יזמים. הסיפור של קפקא מלווה כל התנהלות מולם. אני מקבל גם את התגובה של 3...אין ספק שזה מה שהם רוצים.
  • 4.
    אחד שיודע 04/09/2015 06:42
    הגב לתגובה זו
    לקחתי חלק בקידום פרוייקט במרכז העיר שבו התעמרה העירייה קשות ביזם מעבר לכל סיבה סבירה, תוך הנחיות על שינויים אין סופיים כך שאחרי יישום ההערות, עלו מן האוב הנחיות חדשות תוך התנהלות שערוריתית ולא הגיונית. קצרה היריעה מלתאר את הסאגה....ובקשר לתגובה של 3, אכן התקבל הרושם....
  • 3.
    הכל שאלה של כמה שמים במעטפות ככה פועלים במדינה (ל"ת)
    תום 31/08/2015 08:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלמה 30/08/2015 15:16
    הגב לתגובה זו
    חלם.
  • 1.
    בכל הארץ יש אלפי יחידות דיור תקועות בגלל העירייה!!! (ל"ת)
    shafik 30/08/2015 14:14
    הגב לתגובה זו
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.