השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם היום (ג') את דו"ח מבקר המדינה אשר במסגרתו הטיח ביקורת חריפה על התנהלות משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל, במיוחד בתחום הדיור הציבורי.

על פי נתוני משרד השיכון, כ-2,500 משפחות ויחידים שהוגדרו כזכאים ממתינים כיום לדיור ציבורי. רבים מהם כבר ממתינים שנים רבות למימוש זכאותם. אולם מתברר כי כ-2,300 דירות מתוך כ-63,500 הדירות במאגר הדיור הציבורי אינן מושכרות לזכאי דיור ציבורי אלא לגופים ציבוריים, כמו רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, מוסדות לימוד, עמותות ואגודות וקיבוצים עירוניים, המשתמשים בהם ליעדים ציבוריים.

"רוב הדירות יכולות לשמש למגורי זכאים"

לפי הדו"ח, "רוב הדירות יכולות לשמש למגורי זכאים, אך משמשות בפועל למגורים של דיירים מטעם השוכרים, שאינם מוכרים כזכאים - סטודנטים, אברכים, חוסים של משרד הרווחה ומורים חיילים. הדירות האחרות משמשות לצרכים קהילתיים כמו בתי כנסת, גני ילדים, מועדונים וישיבות. יתרה מכך, 240 דירות (כ-10%) מושכרות לשימושים החורגים מנוהלי המשרד למשל מגורי עובדי בית מלון ולשימושים שאינם מוגדרים "יעדים ציבוריים" למשל משרדים. מדובר בחריגה מהותית של המשרד ושל חברות האכלוס, שהתירו במשך שנים ארוכות את השכרתן של הדירות בניגוד לכללים."

בביקורת נבדקו יותר מ-200 תיקי הקצאה של דירות המושכרות שלא לזכאים, שנמצאו בטיפול חברות האכלוס. בדו"ח מודגש ש"ברוב המקרים מדובר בתקופות שכירות ארוכות מאוד המחייבות את השוכרים להגיש בקשה להארכת השכירות. מהביקורת עלה כי אין המעקב אחר תוקף החוזים מספק ולמשרד אין מנגנון שיטתי המתריע על סיום חוזי השכירות עם הגופים השוכרים. המשרד גם לא דרש מחברות האכלוס לעקוב אחר סיום תקופות השכירות ולא עמד על כך שהארכתן תיעשה רק לאחר שייתן את אישורו לכך. בפועל ברוב המקרים לא נחתמו חוזי שכירות בני תוקף בין חברות האכלוס לשוכרים. קיומו של חוזה כזה מחויב בשל חובת המשרד לנהל את הרכוש הציבורי שבידיו באופן מיטבי, כנאמן הציבור, ובשל חובתו להקפיד על סדרי מינהל תקין. "

עוד נמצא שבעבור מאות דירות שהושכרו לגופים ציבוריים לא שולם שכר דירה במשך זמן רב. אחת הסיבות לכך היא מחלוקות של המשרד עם השוכרים הנוגעות לנוסח חוזה השכירות ולגובה שכר הדירה. לפי הדו"ח, המשרד לא פעל ליישוב המחלוקות עם שוכרים ציבוריים שאינם עומדים בתנאי השכירות ואף לא וידא שתיגבה התמורה ההולמת בגין השכרת הדירות.

723 דירות המושכרות ליעדים ציבוריים מיועדות למגורים

תוך כך, לפי הדו"ח 723 דירות מכלל הדירות המושכרות ליעדים ציבוריים אינן משמשות למגורים, אף שיועדו לכך מלכתחילה "משרד מבקר המדינה בדק כ-70 מתיקי נכסים אלו. התברר כי לאף לא אחד מהנכסים נתנה הוועדה המקומית היתר לשימוש חורג, לכן מדובר בשימוש שאינו בהתאם לדיני התכנון והבנייה. השוכרים, ביניהם רשויות מקומיות, בתי כנסת, קופות חולים, מוסדות חינוך וחברות אכלוס, לא פנו לוועדה המקומית כדי לקבל היתר לשינוי ייעודם של הנכסים ששכרו. יתרה מכך, חברות האכלוס לא עמדו על הצורך להסדיר את השימוש בדירות כדין; המשרד, שהקצה את הדירות שלא למגורים, לא דרש מהשוכרים להציג היתר לשימוש חורג והעלים עין מהעובדה שנעשה בנכסים שימוש שאינו על פי דין."

הדו"ח מגלה כי משנת 1990 השכירה עמידר לעיריית דימונה, באישורו של המשרד, דירת קרקע בת ארבעה חדרים למגורי עובד בכיר של העירייה - יעד שאינו מותר על פי נוהל המשרד. "במהלך השנים האריכה עמידר את תקופת השכירות של הדירה בלי שקיבלה את אישורו של המשרד ובלי שנדרשה לעניין מלאי הדירות בעיר ולשאלה אם יש זכאים שהדירה יכולה להתאים להם. רק בשנת 2010 דרשה עמידר מעיריית דימונה להשיב את הדירה לידיה כדי להקצותה למשפחה שהוכרה זכאית דיור ציבורי. אף על פי כן, לא פינתה העירייה את הנכס אלא בסוף דצמבר 2011, במהלך הביקורת."

233 דירות משמשות כבתי כנסת

על פי נהלי משרד השיכון משנת 1988 ומשנת 2003 ניתן להשכיר דירות של הדיור הציבורי להפעלת בתי כנסת. בנוהל מעודכן משנת 2012 נגרעה אפשרות זו. "בביקורת עלה כי 233 דירות מגורים של הדיור הציבורי משמשות בתי כנסת. מבדיקת 14 תיקי נכסים המשמשים בתי כנסת עלה כי בכולם לא נמצא חוזה בר-תוקף בשל סירובם של השוכרים לחתום על חוזה שכירות. עוד עלה כי רוב בתי הכנסת מאחרים בתשלומי שכר הדירה או שאין הם משלמים כלל. בשנת 2012 עמדו החובות המצטברים שלהם על יותר מ-10 מיליון שקל; המשרד וחברות האכלוס לא נקטו צעדים נחרצים לגבייתם, למעט משלוח דרישות תשלום לשוכרים כדי שיסלקו את חובותיהם."

"לדעת משרד מבקר המדינה, אין מקום ששוכרים, כמו רשויות מקומיות, בתי חולים וגרעיני התיישבות, ישלמו שכר דירה מופחת בעבור דירות המשמשות לצורכיהם הישירים ולא לצרכים סוציאליים - מדובר בסבסוד בדמות הנחה בשכר הדירה. ראוי שהמשרד יסדיר את המנגנון לקביעת גובה שכר דירה הולם וראוי לשוכרים שאינם זכאים, ויתחשב הן בשימוש הישיר שנעשה בדירות והן במידת הצורך בדירה בעבור זכאי דיור ציבורי".

להלן תגובת משרד הבינוי והשיכון:

"שר הבינוי והשיכון הורה לרשויות באזורי הביקוש לדאוג לפינוי המוסדות מן הדירות. במקומות שאינם אזורי ביקוש הרשויות התבקשו לרכוש את הדירות או לשלם שכר דירה ריאלי. רשות שלא תפעל על פי ההנחיות תוכרז כפולשת ויופעלו נגדה הליכים משפטיים. המשרד נקט וימשיך לנקוט במספר אפיקים כדי לשפר את הטיפול בדירות שהוקצו ליעדים ציבוריים ואף פועל להשבת הדירות לייעודם המקורי לטובת זכאי הדיור הציבורי. למשרד הושבו כבר כ-150 דירות שהוקצו בעבר שלא כדין והן הוקצו מחדש לטובת דיירי הדיור הציבורי."

במשרד השיכון ממשיכים: "חשוב מאוד לציין כי כאלף דירות מתוך הדירות (2,300) שהמבקר מנה כדירות הדיור הציבורי המושכרות שלא לזכאים ולגופים ציבוריים שונים - אינן פוטנציאל ומעולם לא היו משויכות למלאי הדיור הציבורי. מדובר בכ-500 דירות שנבנו מלכתחילה כמוסדות ציבור על ידי המדינה בשכונות חדשות (עד לפני כשלושים שנה), כ-350 דירות כדירות סמך הצמודות לבתי חולים עבור הצוות הרפואי ולמעלה ממאה דירות שהוקמו על ידי המדינה בקיבוצים. כלומר, אלף מהדירות המתוארות בדוח כשייכות לדיור הציבורי, הוקמו מלכתחילה למטרות אחרות, ונמנות רק בטעות במחשבים כמלאי הדיור הציבורי, לשם רישומן כדירות בבעלות המדינה."

"אכן, בעבר היו עודפי דירות ומנגד היה מחסור בצרכים ציבוריים, ועל פי הנהלים הושכרו הדירות לרשויות מקומיות ולגופים אחרים עבור מטרות כמו "חוסים, מורים חיילים, צוות בית חולים, חברים בקיבוצים עירוניים ובגרעיני התיישבות". במשך עשרות שנים, מפעם לפעם חרגו מהנהלים והשתמשו בדירות לא בהתאם לנהלים. בשנים האחרונות, לאור הביקוש במרכז הארץ לדירות הדיור הציבורי, נעשה מאמץ להשיב את הדירות למלאי, ברם, בהצלחה חלקית בלבד מאחר והרשויות המקומיות סירבו להשיב את הדירות למשרד הבינוי והשיכון."

כתבות מעניינות נוספות:

יחימוביץ': "הנתון שפורסם השבוע על מחיר הדירות - מחריד, ולפיד - הוא מקים חברה בעניין - בשביל ג'וב למקורב"