הדולר היציג מתקרב ל-4: הסוחרים ממתינים לנתוני דוח התעסוקה בארה"ב מחר

פישר נותן עבודה: הדולר היציג נקבע בעליה של 1.08% לרמה של 3.93 שקלים וזאת בזמן שמול האירו נסחר הדולר ללא שינוי
אריאל אטיאס |

הדולר האמריקני המשיך להתחזק בחדות, זה יום שלישי ברציפות ושערו היציג נקבע בשיא של שלושה שבועות. את יום המסחר פתח הדולר בהססנות אך לאחר מכן טיפס בשיעור של למעלה מ-1%, זאת בזמן שבעולם נסחר הדולר ללא שינוי משמעותי.

בנק ישראל והדולר

המסחר במט"ח המשיך להיות ברקע להודעת נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, ביום שני, על שינוי מדיניות ההתערבות בשוק המט"ח המקומי.

בנק ישראל שהיה רגיל לרכוש 100 מיליון דולר ביום הודיע כי בנוסף לכך יתערב בשוק בכל פעם שיראה לנכון. הודעתו אשררה את הערכות הסוחרים כי פישר יצטרך להפסיק בקרוב לרכוש מידי יום דולרים אך באותו הזמן פגעה בספקולציה כי הדולר ימשיך להיחלש בחוזקה בארץ מאחר והבנק החל רוכש כמויות גדולות של דולרים בהפתעה.

הערכות בשוק כי מדובר באסטרטגיה היציאה של הבנק מרכישות המט"ח קיבלו אתמול אישוש מדברי הנגיד בדיון מיוחד בוועדת הכספים בנוגע למצב בשוק המט"ח. הנגיד אמר, כי "הבנק המרכזי לא יכול לעמוד מול כוחות השוק" וכמו כן, "לא יכול לרכוש מטבע חוץ לעד".

אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, רפי גוזלן, פרש בראיון מצולם ל-BizportalTV את הערכותיו כי שינוי מדיניות הרכישות היא חלק מתוכנית ליציאתו של הבנק משוק המט"ח. גוזלן אמר, כי בשלב הבא בנק ישראל יודיע על הפסקת הרכישות היומיות אותן הוא מבצע בשוק זאת במקביל להתחזקות הסימנים להתאוששות בכלכלה העולמית בכלל ובייצוא הישראלי בפרט.

הדולר היציג נקבע בעליה של 1.08% לרמה של 3.93 שקלים. האירו נקבע בעליה של 0.72% לשער של 5.65 שקלים.

החלטות ריבית בעולם

בעולם הדולר ממשיך להיסחר ברמתו הנמוכה ביותר מול האירו אחרי שנתוני סקר ה-ADP למצב התעסוקה בארה"ב העידו על איבוד מספר משרות גדול יותר מהצפוי.

הבנק המרכזי בבריטניה הודיע על הותרת שיעור הריבית על כנה בשיעור של 0.5% . גם הבנק המרכזי באירופה הותיר את הריבית ללא שינוי על 1%. שתי ההחלטות היו בהתאם לציפיות אולם ה-BOE החליט להרחיב את התוכנית לרכישת אגרות חוב, דבר הגורר היחלשות בליש"ט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.