עיריית תל אביב תא
צילום: תמר מצפי

פסיקה נגד עיריית תל אביב: עמותות לא ישלמו ארנונה של משרדים

בית המשפט המחוזי קבע: עמותה שפועלת ללא כוונת רווח לא תשלם ארנונה כמו משרד עסקי. ההחלטה עשויה להיות חלק משינוי בחיוב עמותות בשאר האזורים - ולפתוח פתח להחזירם ולתת הנחות בהתאם; וגם - למה הרשויות נותנות רק לחלק מהאוכלוסיות המוחלשות את ההנחה בארנונה?

הרצי אהרון | (1)

פסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בתל אביב עשוי לשנות את אופן החיוב של עמותות רבות ברחבי העיר - ואולי גם להשפיע על ערים נוספות. לפי ההכרעה, עמותה שמפעילה משרדים שאינם למטרות רווח, לא תחויב בארנונה לפי התעריף הגבוה של "משרדים, שירותים ומסחר", אלא תקבל סיווג מופחת שמיועד לגופים ציבוריים.

המשמעות עבור עמותות: חיסכון של עשרות ואף מאות אלפי שקלים בשנה. המשמעות עבור העירייה - אובדן הכנסות והתמודדות עם תקדים שככל הנראה, ילך ויתרחב.


אז מה בעצם הסיפור?

בית המשפט קיבל את עתירתן של עמותת "אמונה" והאגודה לבריאות הציבור, אשר ביקשו לקבל הנחה בארנונה עבור נכסים המוחזקים לצורך פעילות ללא כוונת רווח (מלכ"ר). עיריית תל אביב סיווגה את הנכסים כמשרדים רגילים וחייבה בהתאם, אולם בית המשפט קבע כי לא ניתן לראות בעמותה גוף עסקי, וכי יש להעניק לה את ההטבות שמוענקות למוסדות ציבוריים - כפי שנקבע בתקנות ההנחות והסיווגים של משרד הפנים.

השופטת עינת רביד קבעה כי השימוש בפועל בנכסים אינו מסחרי, אלא נועד למתן שירותים חברתיים, חינוכיים וציבוריים, ולכן אין הצדקה לגבות מהם את הארנונה הגבוהה הנהוגה בבנייני משרדים. מעבר לכך, הודגש כי לעירייה אין סמכות רחבה לשנות את הסיווג באופן שרירותי, אלא עליה להקפיד על הגינות ושוויון בחיוב.


ההבדל בסכומים הוא משמעותי

בתל אביב, תעריף הארנונה למשרדים נע בין כ-300 שקל ליותר מ־400 שקל למ"ר בשנה. מנגד, נכסים המסווגים כ"שימוש אחר" או כעמותה יכולים לזכות להנחות של עשרות אחוזים – או חיוב לפי תעריף דמוי מוסדות חינוך, קהילה או מגורים.


כך לדוגמה, עמותה שמחזיקה משרד של 150 מ"ר במרכז העיר עשויה לשלם כיום מעל ל־60 אלף שקל בשנה - סכום שיכול להצטמצם ב-40% ואף להגיע ל-70% הנחה, בהתאם לסיווג החדש.


לאן הולכים מכאן?

המשמעות העיקרית של הפסיקה היא לא רק עבור העמותות שהיו צד בהליך, אלא גם עבור עמותות נוספות שפעילותן מתקיימות בנכסים עירוניים או בשכירות פרטית. לפי גורמים משפטיים, מדובר בתקדים שעלול להוביל ל"גל" של פניות לעירייה בדרישה לשנות את הסיווג של הנכסים הללו.

ברקע, גם ברשויות אחרות נשמעות טענות דומות - שם עמותות נדרשות לשלם תעריפים מלאים, גם אם כל הפעילות שלהן מתקיימת בהתנדבות או במימון תרומות. אם הפסיקה תישאר על כנה, היא עשויה להשפיע גם על עיריות כמו ירושלים, חיפה, רמת גן ואפילו אשדוד, שבהן פועלות מאות עמותות בקנה מידה דומה.

למשל: בפתח תקווה מתקיימת פעילות שיקום לנפגעי משרד הביטחון בעקבות פעילויות מבצעיות - היא אכן נחשבת בחוק למלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח). אבל היא משלמת ארנונה של משרד. המשמעות היא שבמקום לעזור לאנשים המוחלשים בחברה - היא מעמיסה עליהם קשיים נוספים.


הפליה מצד הרשויות המקומיות

מרבית העיריות בישראל מציעות לעמותות הנחות - אבל, וזה אבל גדול: אך ורק במקרים מוגדרים: אם השימוש הוא חינוכי (כמו גן ילדים), דתי (בית כנסת) או ישיר לציבור (כגון: חלוקת מזון).

אבל כאשר מדובר במשרדים שמפעילים עמותה - במיוחד כאלה שנראים "רגילים", הרשויות נוטות לחייב לפי תעריף משרדים מלא. וכך נוצר עיוות: איך זה יכול להיות שעמותה עבור בני נוער בסיכון למשל - שפועלת כדי לשקם את דור העתיד של המדינה, תיסגר בעקבות הפסדים שנגרמו עקב ארנונה גבוהה שהוטלה על העמותה?

הפסיקה מהווה אמירה ברורה: אם מדובר בגוף שלא פועל למטרות רווח, והשימוש בנכס אינו מסחרי – אין סיבה לגבות ממנו תעריף כאילו היה סטארט אפ, משרד עורכי דין או קליניקה פרטית.

חשוב לציין - בשלב זה לא ברור האם עיריית תל אביב תערער. אך גם אם תבחר לעשות זאת - הפסיקה המדוברת יוצרת שינוי עמוק באופן תודעתי. עמותות רבות צפויות לדרוש בחינה מחדש של שומת הארנונה שלהן, ולא מן הנמנע שנראה שינוי נרחב במדיניות החיוב כלפי גופים מהסוג הזה.

 מבחינת המדינה - אולי זה הזמן לבדוק קווים מנחים חדשים והנחיות חדשות, שיתנו גם תמיכה לעמותות וגם וודאות לרשויות.


ומה לגבי העבר?

אחת ההשלכות האפשריות, שכרגע לא ברור מה ההיקף שלה - היא האפשרות שעמותות נוספות שייפנו לרשויות המקומיות בדרישה להחזר רטרואקטיבי של תשלומי ארנונה ששולמו בשנים האחרונות. במידה ויוכיחו שהשימוש שנעשה בנכס לא היה מסחרי אלא ציבורי, ובהתאם לרוח הפסיקה, ייתכן שיצליחו לקבל סיווג מחדש גם לשנים עברו, מה שיגרור דרישה להחזרי תשלומים שכבר שולמו.

נכון לעכשיו, לא ברור האם הרשויות יאפשרו תיקונים רטרואקטיביים או יגבילו את השפעת הפסיקה רק לעתיד. עם זאת, יש להניח שעורכי דין מייצגים ומשרדי ייעוץ לעמותות כבר בוחנים את האפשרות להגיש בקשות מסודרות, ואף פניות לבתי משפט במקרים שבהם תשלום היתר נמשך לאורך שנים.

כלומר, יכול להיות שבפועל יווצר מצב שבו עמותות יפנו בתקווה לקבל החזרים מהרשויות אשר לאורך השנים - הטילו עליהם מיסוי רב בהרבה ממה שהיה צריך להיות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 24/04/2025 02:01
    הגב לתגובה זו
    עיר אוכלת יושביה
נתניה קריית נורדאו שניאור
צילום: Evolve media

כמה עולה דירת 4 חדרים בפתח תקווה?

על מחירי הדירות בנתניה, בת ים ופתח תקווה

רן קידר |


מחירי הדירות בתל אביב בקצב ירידה שנתי של כ-9% - מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר, בערים הסובבות הירידה קצת נמוכה. מרגישים את זה גם במעגלים קצת מרוחקים יותר. בדקנו הפעם עסקאות אחרונות בפתח תקווה, נתניה ובת ים.  

פתח תקווה

ברחוב ברוריה 8, דירת 4.5 חדרים, 111.9 מ"ר, קומה שישית, נמכרה ב־3.15 מיליון שקל
(28.2 אלף ש"ח למ"ר).

ברחוב בייליס 20, דירת 4 חדרים, 86 מ"ר, קומה שישית, נמכרה ב־2.76 מיליון שקל
(32.1 אלף ש"ח למ"ר).

ברחוב הרב צבי יהודה 7, דירת 5 חדרים, 115.1 מ"ר, קומה רביעית, נמכרה ב־3.37 מיליון שקל
(29.3 אלף ש"ח למ"ר).

ברחוב י"ז הבנים 7, דירת 3.5 חדרים, 74.8 מ"ר, קומה שלישית, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל
(29.1 אלף ש"ח למ"ר).

הדמיית קרית גת. קרדיט: סנפשוטהדמיית קרית גת. קרדיט: סנפשוט

פרשקובסקי קרית גת יגדל ב-50%, לאחר אישור הוועדה המקומית

עם אישור התוכנית, ניתן יהיה להקים במתחם כולו 117 יחידות דיור, בהיקף כולל של כ-11 אלף מ"ר שטח עיקרי, בשלושה מבני מגורים בני 9 קומות כל אחד

רן קידר |
נושאים בכתבה פרשקובסקי

חברת הנדל"ן 'אריה פרשקובסקי גרופ', פרשקובסקי -1.31%   היוזמת ומפתחת פרויקטים בתחום המגורים, המשרדים, המסחר והלוגיסטיקה, דיווחה כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קרית גת אישרה את בקשת החברה להגדלת זכויות הבנייה בפרויקט פרשקובסקי קרית גת (שלב ב') בשכונת שער העיר, הכוללת תוספת של כ-3,500 מ"ר ו-39 יחידות דיור חדשות, ב תוספת של 50% במספר יחידות הדיור בפרויקט.

הפרויקט, הממוקם ברחוב נתן אלבז בקרית גת, בסמוך לשכונת כרמי גת, מוחזק ע"י החברה באמצעות חברת בת, בשותפות שווה (50%-50%) עם שותף נוסף.

בהתאם לאישור החדש, יוקם בניין מגורים נפרד כשלב נוסף בפרויקט (שלב ב'). כעת, עם אישור התוכנית המעודכנת, ניתן יהיה להקים במתחם כולו 117 יחידות דיור, בהיקף כולל של כ-11 אלף מ"ר שטח עיקרי, בשלושה מבני מגורים בני 9 קומות כל אחד.

נכון להיום, החברה מצויה בעיצומו של הליך קבלת היתר הבנייה להקמת שלב א' של הפרויקט, הכולל שני מבני מגורים ובהם 78 יחידות דיור. כעת, עם אישור התוכנית להגדלת הזכויות, בכוונת החברה לפעול לקבלת היתר בנייה גם לשלב ב' של הפרויקט.

מנכ"ל פרשקובסקי גרופ, עדי בורקין, מציין: "אישור הגדלת זכויות הבנייה בפרויקט מהווה השבחה משמעותית של הפרויקט, כדאיותו ופוטנציאל הפיתוח שלו, ומשקף את המשך תנופת הפיתוח בקריית גת. מדובר באבן דרך חשובה בקידום הפרויקט, המעידה על האמון של מוסדות התכנון בתכנון שהצגנו. הפרויקט נושא תרומה עירונית ברורה - הן בהרחבת היצע יחידות הדיור והן כחלק מתהליך הפיתוח של העיר. במקביל לקידום שלב א', אנו נערכים גם לשלב ב', מתוך ראייה ארוכת טווח של איכות תכנון, ביצוע ואכלוס."

האם אנחנו לקראת התעוררות בשוק הדיור? 

ולמרות שהחדשות של פרשקובקסקי עוסקות בהגדלת פרויקט, חשוב לתת זווית לגבי נושא המכירות: בתשעת החודשים הראשונים של 2025 מכרה הקבוצה 330 דירות ועוד כ-6,400 מ"ר שטחי משרדים ומסחר, בהיקף כספי של כ-649 מיליון שקל, כמעט כפליים מהיקף המכירות בתקופה המקבילה אשתקד (כ-325 מיליון שקל). אבל כשמפרקים את הנתונים, מתברר שחלק גדול מהקפיצה נובע מפרויקט "מורדות לינקולן, מחיר למשתכן" בחיפה: 238 מתוך 330 הדירות שנמכרו בתקופת הדוח הן דירות מסובסדות, המהוות מעל 70% מהיקף היחידות שנמכרו בתקופה. במילים אחרות, רוב העסקאות מגיעות ממכרז ממשלתי, לא משוק חופשי. אחרי מועד המאזן, באוקטובר, החברה דיווחה על מכירת ארבע דירות בלבד בשוק החופשי, חודש שבו, לכאורה, כבר אמורה הייתה להירשם חזרה לשגרה.

בנובמבר דיווחה החברה על מכירה של 23 דירות, מתוכן 15 במסגרת "מחיר למשתכן", כך שהמגמה ממשיכה.