עיריית תל אביב תא
צילום: תמר מצפי

פסיקה נגד עיריית תל אביב: עמותות לא ישלמו ארנונה של משרדים

בית המשפט המחוזי קבע: עמותה שפועלת ללא כוונת רווח לא תשלם ארנונה כמו משרד עסקי. ההחלטה עשויה להיות חלק משינוי בחיוב עמותות בשאר האזורים - ולפתוח פתח להחזירם ולתת הנחות בהתאם; וגם - למה הרשויות נותנות רק לחלק מהאוכלוסיות המוחלשות את ההנחה בארנונה?

הרצי אהרון | (1)

פסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בתל אביב עשוי לשנות את אופן החיוב של עמותות רבות ברחבי העיר - ואולי גם להשפיע על ערים נוספות. לפי ההכרעה, עמותה שמפעילה משרדים שאינם למטרות רווח, לא תחויב בארנונה לפי התעריף הגבוה של "משרדים, שירותים ומסחר", אלא תקבל סיווג מופחת שמיועד לגופים ציבוריים.

המשמעות עבור עמותות: חיסכון של עשרות ואף מאות אלפי שקלים בשנה. המשמעות עבור העירייה - אובדן הכנסות והתמודדות עם תקדים שככל הנראה, ילך ויתרחב.


אז מה בעצם הסיפור?

בית המשפט קיבל את עתירתן של עמותת "אמונה" והאגודה לבריאות הציבור, אשר ביקשו לקבל הנחה בארנונה עבור נכסים המוחזקים לצורך פעילות ללא כוונת רווח (מלכ"ר). עיריית תל אביב סיווגה את הנכסים כמשרדים רגילים וחייבה בהתאם, אולם בית המשפט קבע כי לא ניתן לראות בעמותה גוף עסקי, וכי יש להעניק לה את ההטבות שמוענקות למוסדות ציבוריים - כפי שנקבע בתקנות ההנחות והסיווגים של משרד הפנים.

השופטת עינת רביד קבעה כי השימוש בפועל בנכסים אינו מסחרי, אלא נועד למתן שירותים חברתיים, חינוכיים וציבוריים, ולכן אין הצדקה לגבות מהם את הארנונה הגבוהה הנהוגה בבנייני משרדים. מעבר לכך, הודגש כי לעירייה אין סמכות רחבה לשנות את הסיווג באופן שרירותי, אלא עליה להקפיד על הגינות ושוויון בחיוב.


ההבדל בסכומים הוא משמעותי

בתל אביב, תעריף הארנונה למשרדים נע בין כ-300 שקל ליותר מ־400 שקל למ"ר בשנה. מנגד, נכסים המסווגים כ"שימוש אחר" או כעמותה יכולים לזכות להנחות של עשרות אחוזים – או חיוב לפי תעריף דמוי מוסדות חינוך, קהילה או מגורים.


כך לדוגמה, עמותה שמחזיקה משרד של 150 מ"ר במרכז העיר עשויה לשלם כיום מעל ל־60 אלף שקל בשנה - סכום שיכול להצטמצם ב-40% ואף להגיע ל-70% הנחה, בהתאם לסיווג החדש.


לאן הולכים מכאן?

המשמעות העיקרית של הפסיקה היא לא רק עבור העמותות שהיו צד בהליך, אלא גם עבור עמותות נוספות שפעילותן מתקיימות בנכסים עירוניים או בשכירות פרטית. לפי גורמים משפטיים, מדובר בתקדים שעלול להוביל ל"גל" של פניות לעירייה בדרישה לשנות את הסיווג של הנכסים הללו.

ברקע, גם ברשויות אחרות נשמעות טענות דומות - שם עמותות נדרשות לשלם תעריפים מלאים, גם אם כל הפעילות שלהן מתקיימת בהתנדבות או במימון תרומות. אם הפסיקה תישאר על כנה, היא עשויה להשפיע גם על עיריות כמו ירושלים, חיפה, רמת גן ואפילו אשדוד, שבהן פועלות מאות עמותות בקנה מידה דומה.

למשל: בפתח תקווה מתקיימת פעילות שיקום לנפגעי משרד הביטחון בעקבות פעילויות מבצעיות - היא אכן נחשבת בחוק למלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח). אבל היא משלמת ארנונה של משרד. המשמעות היא שבמקום לעזור לאנשים המוחלשים בחברה - היא מעמיסה עליהם קשיים נוספים.


הפליה מצד הרשויות המקומיות

מרבית העיריות בישראל מציעות לעמותות הנחות - אבל, וזה אבל גדול: אך ורק במקרים מוגדרים: אם השימוש הוא חינוכי (כמו גן ילדים), דתי (בית כנסת) או ישיר לציבור (כגון: חלוקת מזון).

אבל כאשר מדובר במשרדים שמפעילים עמותה - במיוחד כאלה שנראים "רגילים", הרשויות נוטות לחייב לפי תעריף משרדים מלא. וכך נוצר עיוות: איך זה יכול להיות שעמותה עבור בני נוער בסיכון למשל - שפועלת כדי לשקם את דור העתיד של המדינה, תיסגר בעקבות הפסדים שנגרמו עקב ארנונה גבוהה שהוטלה על העמותה?

הפסיקה מהווה אמירה ברורה: אם מדובר בגוף שלא פועל למטרות רווח, והשימוש בנכס אינו מסחרי – אין סיבה לגבות ממנו תעריף כאילו היה סטארט אפ, משרד עורכי דין או קליניקה פרטית.

חשוב לציין - בשלב זה לא ברור האם עיריית תל אביב תערער. אך גם אם תבחר לעשות זאת - הפסיקה המדוברת יוצרת שינוי עמוק באופן תודעתי. עמותות רבות צפויות לדרוש בחינה מחדש של שומת הארנונה שלהן, ולא מן הנמנע שנראה שינוי נרחב במדיניות החיוב כלפי גופים מהסוג הזה.

 מבחינת המדינה - אולי זה הזמן לבדוק קווים מנחים חדשים והנחיות חדשות, שיתנו גם תמיכה לעמותות וגם וודאות לרשויות.


ומה לגבי העבר?

אחת ההשלכות האפשריות, שכרגע לא ברור מה ההיקף שלה - היא האפשרות שעמותות נוספות שייפנו לרשויות המקומיות בדרישה להחזר רטרואקטיבי של תשלומי ארנונה ששולמו בשנים האחרונות. במידה ויוכיחו שהשימוש שנעשה בנכס לא היה מסחרי אלא ציבורי, ובהתאם לרוח הפסיקה, ייתכן שיצליחו לקבל סיווג מחדש גם לשנים עברו, מה שיגרור דרישה להחזרי תשלומים שכבר שולמו.

נכון לעכשיו, לא ברור האם הרשויות יאפשרו תיקונים רטרואקטיביים או יגבילו את השפעת הפסיקה רק לעתיד. עם זאת, יש להניח שעורכי דין מייצגים ומשרדי ייעוץ לעמותות כבר בוחנים את האפשרות להגיש בקשות מסודרות, ואף פניות לבתי משפט במקרים שבהם תשלום היתר נמשך לאורך שנים.

כלומר, יכול להיות שבפועל יווצר מצב שבו עמותות יפנו בתקווה לקבל החזרים מהרשויות אשר לאורך השנים - הטילו עליהם מיסוי רב בהרבה ממה שהיה צריך להיות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 24/04/2025 02:01
    הגב לתגובה זו
    עיר אוכלת יושביה
דירה בהנחה (שלומי יוסף)דירה בהנחה (שלומי יוסף)

ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?

האטה בשוק המשכנתאות - 6.8 מיליארד שקל באוקטובר, לעומת 8.9 מיליארד שקל בספטמבר. באוקטובר היתה ירידה גם בגלל החגים; נובמבר-דצמבר יצביעו ככל הנראה על חזרה לעלייה בביצועים ויסגרו שנה חזקה במשכנתאות; וגם - מה קורה בהלוואות לכל מטרה, האם הם ימשכו וההוראה של בנק ישראל שתייקר לכם את הריבית על הלוואות? 

צלי אהרון |

אין בהכרח מתאם בין היקף מכירת הדירות לבין ביצועי המשכנתאות - יש רוכשים שצריכים לקחת משכנתא שנה אחרי הרכישה, שנתיים, ויש כאלו שצריכים תוך חודש. בשעה שהיקף המכירות ירד, הביצועי משכנתא דווקא עלו, אך המגמה של החודשים האחרונים היא שלילית בביצועים, ובאוקטובר היתה ירידה משמעותית. זה צפוי להשתנות בנובמבר ובדצמבר. במקביל ריבית המשכנתא בירידה במקביל לירידת התשואות בשוק האג"ח. מדובר על ירידה מצרפית בשלושה חודשים של כ-0.3%, כשבסוף החודש הנגיד ככל הנראה יוריד את הריבית ברבע אחוז וזה ישליך על ריבית המשכנתא, אבל מעט - חלק גדול מההורדה הצפויה מגולם בריבית משכנתא.   

השאלה היותר חשובה היא מה יקרה עוד שנה לריבית המשכנתא. בהתאם לתחזית בנק ישראל לגבי ריבית בנק ישראל ולתחזית של הכלכלנים הרי שהריבית תרד בכ-0.75%. ריבית המשכנתא שעומדת כיום על כ-5.2% תרד תחת ההנחות האלו לאזור 4.5%-4.8%. 

היקף המשכנתאות בירידה, אבל החודשים הבאים יהיו חזקים

שוק הדירות בישראל ממשיך להפגין סימני האטה, כאשר זה מחלחל בחודש שעבר לשוק המשכנתאות. עד כה, שוק המשכנתאות היה חזק וצומח וביטא עסקאות שנעשו בעבר שהמימון-משכנתא עליהן נסגרים חודשים אחרי. אבל אוקטובר היה חלש ואולי הוא מבטא את הירידה שהיתה לפני חודשים בשוק. כלומר, ירידה בעסקאות לפני 3-4 חודשים שמתגלגלת כעת לביצועי משכנתא נמוכים. 

לפי נתוני בנק ישראל, באוקטובר שיווקו הבנקים משכנתאות בהיקף של 6.8 מיליארד שקל - ירידה חדה של 23% לעומת חודש ספטמבר. חלק מהירידה ניתן לייחס להשפעת החגים, אך נראה כי מדובר במגמה נרחבת כי זהו החודש השלישי ברציפות שבו נרשמת ירידה בפעילות שוק המשכנתאות. שיא המשכנתאות היה בחודש דצמבר 2024 עם ביצועים של 10.7 מיליארד שקל.

גם בהשוואה לאוקטובר אשתקד, החודש הנוכחי מבטא ירידה של כ-2% וזאת למרות שב-2024 החגים חלו מוקדם יותר מה שמקטין עוד יותר את המשמעות של אפקט העונתיות בלבד.

אנבידיה
צילום: טוויטר

קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון

אנבידיה צפויה לבחור בטבעון להקמת הקמפוס הגדול שלה. מה זה יעשה לאזור?

צלי אהרון |


אחרי חודשים של השערות, מאבקי רשויות, פגישות בדרגים הגבוהים ולחצים מכל כיוון, נראה כי התמונה מתבהרת, אם כי עדיין אין הודעה רשמית. קריית טבעון היא היעד הנבחר להקמת מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בישראל. מדובר במהלך בקנה מידה היסטורי, הן עבור החברה והן עבור האזור, עם השפעות גדולות על האזור ועל הכלכלה המקומית בכלל. .

בישיבה מכרעת של הנהלת רשות מקרקעי ישראל אושרה הקצאת קרקע של כ־90 דונם לאנבידיה בקריית טבעון, בפטור ממכרז. מדובר בשטח באזור "קמפוס תעסוקה קריית טבעון", הסמוך לכביש 6, מחלף העמקים ומסילת רכבת העמק, מיקום אסטרטגי מבחינת נגישות. ההחלטה טעונה עדיין את אישור מועצת מקרקעי ישראל, אך כבר זכתה לברכת גורמי המקצוע ולגיבוי פוליטי ומוסדי רחב.

פרויקט בהיקף יוצא דופן - גם ביחס לאנבידיה העולמית

לפי התכנון שהוצג, בכוונת אנבידיה להקים בקריית טבעון קמפוס שיתפרש על כ־160 אלף מ"ר, מבנה יוצא דופן בהיקפו ובעיצובו, שישקף את המטה שלה בסנטה קלרה, קליפורניה. מדובר בפרויקט שעתיד לאכלס עד כ־8,000 עובדים בשלביו המתקדמים, וייתכן שבהמשך אף יותר. כיום, מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה, שממוקם בעיקר ביקנעם, כולל כ־5,000 עובדים, והוא השני בגודלו מחוץ לארה"ב.

היקף ההשקעה במיזם החדש מוערך בכשני מיליארד שקל, כולל רכישת קרקע, פיתוח תשתיות והקמת המתחם. מדובר בקמפוס טכנולוגי שצפוי לשלב פעילות מו"פ מתקדמת, פיתוח AI, מרכזי דאטה, מתקני בדיקה, משרדים ומסחר נלווה.

תחילה נראתה טבעון כמי שמתמודדת בעמדה נחותה לעומת מתחרות כבדות כמו חיפה, יקנעם, קריית אתא ומבוא כרמל, שם כבר פועלת חוות שרתים של אנבידיה. אך המועצה הצליחה לרתום לצידה את גורמי התכנון, את רמ"י, ואף חלק מבכירי אנבידיה עצמה, בהם כאלה שמתגוררים באזור.