הדולר איבד גובה: השער היציג נקבע בירידה של 0.9% לרמה של 4.188 שקלים
הדולר נחלש בחדות מול השקל היום, במקביל להחלשותו מול האירו במסחר בעולם. מחברת פינוטק נמסר כי המטבע הישראלי לראשונה מזה חמישה ימי מסחר רצופים של ירידות, סגר את יום שני בהתחזקות של שתי עשיריות האחוז אל מול הדולר. ראש הממשלה הנכנס, נתניהו, במפתיע מינה את יובל שטייניץ כשר האוצר החדש בממשלתו כשההשבעה תתקיים היום. נתניהו אמר כי תוכניתו לקצץ במיסים והגביל את ההשפעה של המשבר הפיננסי העולמי על המשק המקומי.
נראה, אומרים בפינוטק, "כי השטר הישראלי נהנה מהמומנטום החיובי. כמובן יותר מכל יש לשים לב, כי אנו בסוף חודש קלנדרי ולקראת החגים, לכן אם זה המרות של מט"ח לצורך תשלום משכורות ו/או ביקושים למזומן להכנות לקראת החגים, השקל עשוי להגדיל רווחים כאשר רמת התמיכה המהותית עומדת על 4.1650 לדולר".
לקראת השבעת הממשלה היום אומר שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, כי "בסך הכל ההסכמים הקואליציוניים סבירים ואף יועילו למשק, אולי פרט להקצבות המוגדלות לישיבות שתרומתם הכלכלית שלילית. מה שמדאיג הוא ששום מפלגה לא העלתה הדרישה להגדיל ההשקעה בתשתיות מפתח לפעילות כלכלית כדאית ותעסוקה".
השער היציג של הדולר נקבע בירידה של 0.9% לרמה של 4.188 שקלים והאירו היציג נקבע בעליה של 0.11% ל-5.57 שקלים. בסיכום חודשי רשם הדולר עליה של 0.43%. בעולם מתחזק הדולר ב-1.3% לרמה של 98.54 יין ונחלש מול האירו ב-1% לרמה של 1.333 דולר לאירו.
כלכלני בנק לאומי מעריכים, בסקירה שפרסמו, כי "בטווח הקצר הדולר ייסחר בנטייה להתחזקות, בכפוף לדו"ח התעסוקה החדש, לחודש מרץ, שיפורסם ביום המסחר השבועי האחרון השבוע. באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי מגמת התחזקות הדולר, שהחלה בחודש אפריל 2008, תימשך".
למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות
המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות
בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.
אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:
מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.
עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.
- היורשים יקבלו 6 מיליון שקל אחרי חשיפת ההונאה
- משכירים לטווח קצר? אתם בתקלת מס; שאלות ותשובות על פס"ד החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה
