דירוג קרנות הנאמנות הסקטוריאליות - העולות והיורדות הגדולות השנה
אחת מקטגוריית הקרנות נאמנות הקטנות אך בעלות הפוטנציאל לתשואה גבוהה במקרה של בחירת הפוזיציה הנכונה, הן קרנות הנאמנות הסקטוריאליות - הן משקיעות בעיקר במניות עם חשיפה לסקטור מסוים. זה אפיק השקעה טוב אם אתם מאמינים או מעוניינים בהשקעה שמעניקה חשיפה בולטת לסקטור. קרנות שמנוהלות באופן אקטיבי וגם לרוב מפזרות את ההשקעה במינונים נמוכים באפיקי השקעה נוספים - כמו אג"ח, פיקדונות, אופציות ואף השקעה במניות מסקטורים נוספים. סך כל הנכסים בקטגוריות השונות מהוות כמיליארד שקל שהם כחצי אחוז מסך הנכסים המנוהלים בקרנות הנאמנות בישראל. יש לציין שאלו קרנות שמשקיעות בעיקר בשוק ההון הישראלי ויש להבדילן מקרנות שמשקיעות בוול סטריט (הרחבה כאן). למרות שבקטגוריה זאת, קיימות גם קרנות בודדות שמשקיעות בוול סטריט אך בהיקף יחסית קטן.
בשונה מהשקעה בקטגוריות מובילות כמו 80/20 או 90/10 בהן יש אפשרות לבחור בין עשרות קרנות נאמנות, כאשר לעיתים רבות לבית השקעות אחד יש מספר קרנות באותה קטגוריה, מה שיוצר בלבול בין הקרנות. במקרה של השקעה לפי סקטורים, המבחר יחסית מצומצם ולעיתים יש אפשרות אחת בלבד להשקעה מנוהלת בסקטור מסוים. מה שלא מאפשר השוואה בין ביצועי מנהלי קרנות ובתי השקעות שונים. עם זאת הדגש המרכזי בקטגוריה הנוכחית הינו ההחלטה לאיזה סקטור מעוניינים להיחשף ומכאן נגזרת עיקר הבחירה. עם זאת, חשוב לברר מהי מדיניות ההשקעה של הקרן, שכן לעיתים החשיפה לסקטור המרכזי היא של 50% ולא מלאה. ברוב הקרנות הסקטוריאליות דמי הניהול מעט גבוהים יותר ונעים בין 1%-2.5%. יקר יחסית, אך לא נורא אם קיימת תשואה משמעותית עודפת.
הסקטורים הבולטים - בנקים ונדל"ן
לקרנות שמשקיעות במניות בנקים וביטוח מרחב האפשרויות יחסית מוגבל בשוק ההון הישראלי לאור המספר המצומצם של בנקים וחברות ביטוח. עם זאת על אף שם הקרן, היא לא מחויבת להשקיע רק בבנקים וביטוח אלא מחויבת לשיעור מסוים. למשל 50% מהשקעת הקרן בבנקים וחברות ביטוח והשאר יכול להיות מושקע במניות אחרות כיד הדימיון של מנהל ההשקעות. חשוב לדעת שמנהל הקרן יכול להשקיע את יתרת הכסף גם באג"ח מגוונות, פיקדונות ונכסים פיננסיים שונים. לכל מנהל פועל בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן ויש לבדוק זאת מראש. בתחום זה יש 2 קרנות שונות - של הראל ואיילון עם תשואה שלילית של 6%- ו-21%- בהתאמה.
השקעה בנדל"ן
שזאת הקטגוריה הגדולה בין הענפים - עם 5 בתי השקעות שמאפשרים להשקיע בסקטור הנדל"ן באופן מנוהל. בסקטור הנדל"ן יש למנהל ההשקעות אפשרות בחירה בין מספר גדול יחסית של חברות ציבוריות, מה שמאפשר יכולת ביטוי גבוהה למנהל ההשקעות. אז למה לא לקנות תעודת סל מחקה את מדד הנדל"ן?
אם נבחן את הסקטור החם של התקופה האחרונה, נראה כי מדד הנדל"ן ירד כ-8% מתחילת שנה. ואילו תעודות הסל המחקות ירדו קצת מעבר - כ-8.5%, בעקבות פערי עקיבה ועלויות נוספות. מנגד אם נבחר בקרנות נאמנות עם חשיפה לנדל"ן נראה שיש 5 קרנות שונות. מתוך הקרנות הקיימות הפרשי התשואות היו משמעותיים. התעודה הטובה ביותר של מור נדל"ן הניבה תשואה חיובית של 1.75% שזה פער של כ-10% מתעודות הסל העוקבות. קרן הנאמנות של מגדל נמצאת במקום השני עם תשואה שלילית של 1.5% שזאת תשואה שלילית אך עודפת ביחס למדד הייחוס. עם זאת הקרנות במקום הרביעי והחמישי של אנליסט ואיביאי עם תשואה שלילית של 10% ו-19% בהתאמה. כך שקיימים פערים גדולים בין הקרנות וגם פער גדול ביחס למדד הייחוס.
קרנות נאמנות בקטגוריה נדל"ן
הסקטור הכושל של שנת 2020 - סקטור האנרגיה - האם 2021 תהיה מפנה?
אחרי שראינו את מחיר הנפט צונח למחיר שלילי במהלך שיא משבר הקורונה, הרבה נחת לא היה בסקטור האנרגיה והגז. המניות נחתכו בעשרות אחוזים ורק ברבעון האחרון עת נראה שהעולם מתחיל לראות את סוף המשבר, החלה התאוששות מסוימת. ואולי שנת 2021 תאיר פנים לסקטור החבוט.
במקרה הנוכחי יש 3 בתי השקעות שמתחרים ביניהם על התשואה הגרועה ל-2020 בתחום הסקטורים. קסם אקסלנס עם תשואה של 24%-, מיטב גז ונפט עם תשואה שלילית של 32%-, את המקום האחרון ברשימה תופסת הראל עם תשואה שלילית כואבת של 42%-. רוב ההשקעות הן במניות האנרגיה והגז. עם זאת בקסם יש החזקה משמעותית בחברות האנרגיה הירוקה עם השקעה במניות אלקטריאון, אוגווינד, סולגרין, אנלייט אנרגיה ועוד. מה שמעט מיתן את הירידות החדות ביחס למניות הגז והנפט.
קרנות נאמנות - קטגוריה אנרגיה
הזוכים של 2020 - "הקטגוריות המיוחדות" - תעשייה, קנאביס ומימון חוץ בנקאי
התחום של קרנות נאמנות סקטוריאליות לא מפותח מספיק בבורסה הישראלית ויש סקטורים בהם קיים בית השקעות או שניים שנכנס להשקעה בסקטור מסוים. המבחר אמנם לא מאפשר השוואה בין בתי השקעות. עם זאת משקיע המעוניין בחשיפה לסקטור מסוים באופן מנוהל יכול לבחור מבין האפשרויות הקיימות.
באופן מפתיע שלושת הסקטורים להם יש קרן נאמנות אחת בלבד שמשקיעה בקטגוריה תופסים את שלושת המקומות הראשונים. הקרן מצטיינת בתחום שייכת לאנליסט בסקטור התעשייה עם 16% תשואה מתחילת שנה. במקרה הזה לפחות 50% מהשקעות הקרן הן בתעשייה. עם זאת הקטגוריה יחסית רחבה ומאפשרת השקעה מגוונת למנהל ההשקעות. במקרה הנוכחי המניות המרכזיות של אנליסט שהניבו תשואה גבוהה ב-2020 היו מיטרוניקס, נובה, טלסיס, וואן טכנולוגיות.
שני סקטורים נוספים שזכו לעדנה יחסית והניבו תשואה חיובית מתחילת שנה - סקטור הקנאביס הרפואי וסקטור המימון החוץ בנקאי. במקרה הזה יש בית השקעות אחד לכל קטגוריה. איביאי זיקה לקנאביס ישראל עם תשואה מרשימה של 14.3% ואילו איילון מימון ואשראי חוץ בנקאי עם תשואה חיובית של 5.7%.
קרנות נאמנות - ענפים אחרים
- 2.חכו עוד שבוע נראה לי מימושי סוף שנה כבדים וגם המוטציה.. (ל"ת)פוקסי 21/12/2020 17:04הגב לתגובה זו
- 1.בעת הזאת 21/12/2020 16:38הגב לתגובה זואנרגיה ירוקה / סייבר/וטכנולוגיות.

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
