הציבור ממשיך להזרים כספים: כמה גייסו החודש הקרנות המנייתיות?

בחודש פברואר גייסו הקרנות המסורתיות 4.5 מיליארד שקל, כאשר בקרנות הכספיות נרשמו פדיונות של מעל מיליארד שקלים
אמיר נהרי | (1)

חודש פברואר היה חיובי לכל המדדים באחד העם, כאשר מדד הביומד הוסיף 9.3% לערכו ומדד המעו"ף טיפס 3.93%. במקביל, הודיעה בשבוע שעבר נגידת בנק ישראל כי היא מורידה את הריבית במשק בכרבע אחוז לרמה של 0.75%, מה שהביא לפדיונות כבדים בקרנות הכספיות וגיוסים משמעותיים באפיקים המניבים, כאשר לראשונה מנהלות הקרנות המסורתיות מעל 180 מיליארד שקל.

עליות נאות אפיינו את מדדי המניות בארץ ובחו"ל, וכתוצאה מכך המשקיעים המשיכו להתמקד בקרנות אג"ח כללי עם חשיפה מנייתית, וקרנות מנייתיות בארץ ובחו"ל. על-פי הערכות מיטב-דש , הקרנות המסורתיות רשמו מתחילת השנה גיוסים של כ-9.3 מיליארד שקל - עלייה של כ-60% ביחס לתקופה המקבילה ב-2013.

ירידה של כ-33% בקצב הגיוסים לקרנות המנייתיות לעומת ינואר

למרות העלייה המרשימה במדדי המניות, חודש פברואר הסתכם בגיוסים של כ-600 מיליון שקל בלבד - ירידה של כ-33% בקצב הגיוסים לעומת ינואר. קרנות מניות חו"ל הובילו את הגיוסים עם כ-380 מיליון שקל, כאשר קרנות מניות בישראל וגמישות סיכמו את חודש פברואר עם גיוסים של כ-220 מיליון שקל. מתחילת השנה סך הגיוסים בקרנות המנייתיות מסתכמים ב-1.5 מיליארד שקל.

אגרות החוב הקונצרניות קיבלו החודש רוח גבית מעליות במדדי האג"ח בארץ ובעולם כאשר מדדי התל-בונד רשמו תשואה של בין 0.6% ל-0.8%, ובהמשך לכך נרשמה תשואה חיובית של 0.7% במדד קונצרני כללי. בעקבות התשואות החיוביות, קרנות אג"ח קונצרני גייסו החודש כ-300 מיליון שקל - עלייה של כ-10% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה גייסו קרנות אג"ח קונצרני כ-550 מיליון שקל, מתוכם כ-460 מיליון שקל נותבו לקרנות המחקות.

הנכסים המנוהלים בקרנות אג"ח כללי מהוות 30% מכלל הקרנות המסורתיות

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכד', גייסו החודש כ-2.6 מיליארד שקלים ומתחילת השנה גייסו כ-5.3 מיליארד שקל. זהו החודש ה-17 ברציפות בו קרנות אג"ח כללי רשמו גיוסים חיוביים העומדים באופן מצטבר על כ-30 מיליארד שקלים. הנכסים המנוהלים בקרנות אג"ח כללי יותר מהוכפלו בתקופה זו ומגיעים לכ-55.3 מיליארד שקלים - שהם כ-30% מסך כל הנכסים של הקרנות המסורתיות.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות עליות שערים: מדד ממשלתי כללי עלה החודש בכ-0.9% בהובלת השחרים הארוכים שזינקו בכ-2.1%. הרגיעה בתחום אגרות החוב הממשלתיות בארה"ב תרמה לכך. קרנות אג"ח מדינה גייסו החודש כ-1.15 מיליארד שקל - החודש החזק ביותר מאז יולי 2012 ועלייה של כ-50% לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה גייסו הקרנות הממשלתיות כ-1.9 מיליארד שקל.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ליום חמישי האחרון כ-242.2 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-181.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות מנהלות כ-61.1 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יעל 04/03/2014 08:45
    הגב לתגובה זו
    Test
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.