גיל אפשטיין
צילום: גיל אפשטיין
דעה

להצליח ולפרוח בתקופה המודרנית - למה אנחנו הולכים אל השוק?

מסחר והתמחות הינם אלמנטים בסיסיים להצלחה. התמחות מביאה ליעילות ולעליונות במסחר, ומסחר מאפשר לנו להשתמש בהתמחות והיעילות של האחר לטובתנו; אתרו את שחקני האלפא, סחרו איתם ובכך תיסלל דרככם להצלחה

פרופ' גיל אפשטיין |

רבות נכתב על מלחמות סחר בין מדינות שונות כדוגמת ארה"ב וסין, בין ארה"ב ומקסיקו וקנדה. הסחר חשוב לכל מדינה ואף מדינה לא תוותר עליו. ובנוסף, כל מדינה תלחם על מנת לשפר עמדות ובכדי לקבל מוצרים רבים יותר במחירים נמוכים יותר. בכתבה זו ברצוני להסביר את חשיבות הסחר ומדוע התמחות ומומחיות הן מרכיב בסיסי וחשוב בתהליך המסחר ובחיי היום יום של כולנו.

 

יתרונות המסחר

כדי להבין את יתרונות המסחר, ניזכר בסיפור על רובינזון קרוזו, ימאי בריטי שספינתו נטרפה והוא נקלע לאי בודד. תחילה, רובינזון קרוזו חי בכלכלה אוטרקית (משק סגור המספק את כל צרכיו). כדי להשיג מזון ולהתקיים הוא היה חייב לדוג, לצוד, ללקט, לשתול ולעבוד את האדמה. רובינזון קרוזו היה יעיל בגידולי ירקות אך לא בצייד שדורש מיומנויות מיוחדות שנרכשות על ידי התנסות ואימון רב שנים.

ביום שישי סגרירי אחד רובינזון פוגש את ששת וכך מגלה שהוא לא לבד על האי. מהר מאוד הוא מגלה שלששת יש יכולות צייד מצוינות אך יכולותיו בחקלאות חלשות. רובינזון קרוזו מבין שאם כל אחד מהם יתמחה בייצור מוצר מסוים ויהיה יעיל בייצורו (ששת בצייד ורובינזון קרוזו בחקלאות) הם יוכלו לסחור אחד עם השני ולמקסם את היצור והצריכה של שניהם, כך ששני הצדדים מרוויחים.

המקרה של רובינזון קרוזו וששת אינו זר לנו כלל וכלל. מדינות מתמחות בייצור בתחומים שבהם הן יעילות ובעלות יתרון, והן סוחרות עם מדינות בעלות יעילות בייצור מוצרים בתחומים אחרים. כ-30% מהיבוא של ארה"ב מסין הינו מכונות, מוצרי חשמל וטקסטיל, בעוד ש-24% מהיבוא של סין הינו מכונות חשמליות וציוד, וכ-17% הם דלקים ומינרלים. בישראל, רכיבים אלקטרוניים הם תחום ייצור חזק והם מהווים כמחצית מהיצוא.

 

מדוע מלחמות הסחר כה קשות?

המסחר מוריד עלויות ומשפר את מצבם של כל הצדדים. אם כך, היכן טמונים הקשיים? התשובה פשוטה: כאשר מדובר בסכומי עתק. ארה"ב מייבאת בסכום של כ-3 טריליון דולר בעוד שהיצוא שלה הינו כ-2.5 טריליון דולר. כל שינוי באחוז בתנאי הסחר ישנה בצורה משמעותית את עודף היצוא.

בנוסף לכך, במסחר יש אסימטריה באינפורמציה: כל צד יודע את עלות הייצור של מוצריו בעוד הוא אינו יודע עד כמה הצד השני יהיה מוכן לשלם עבור התוצרת. כמו בכל דבר, המוכר רוצה להרוויח כמה שיותר והקונה רוצה לשלם כמה שפחות. כל צד יכול להתבצר בעמדותיו במחשבה שהצד השני יתפשר. אך זה לא תמיד קורה. על אף שהסחר מיטיב עם הצדדים, יתכן והמדינות לא יגיעו להסכמות.

צד נוסף במסחר הינו קניין רוחני וריגול תעשייתי. אחת הטענות שעולה בהסכמי הסחר בין סין וארה"ב הינה נושא העתקת פטנטים. האמריקאים מודאגים שאם המוצרים שלהם יהיו בידיים זרות, יהיו הפרות של קניין רוחני והמוצרים ייוצרו ויוצעו במחירים זולים יותר בשוק. החשש מתחרות גורם לארה"ב להגביל את המסחר ולנסות לקבל התחייבות שזה לא יקרה. בהקשר לכך נכנס גם נושא הריגול התעשייתי והפוליטי. מדינות דואגות שבתוך המוצרים המיובאים יהיו סוסים טרויאניים שיאפשרו ריגול ברמות שונות. זו הסיבה שארה"ב לא מאפשרת שימוש בטלפונים של Huawei בארה"ב. כל אלה חייבים להיות מעוגנים בהסכמים שיגנו על התוצרת הנסחרת וזה לא פשוט להגיע להסכמות מסוג זה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

התמחות כמנוע למסחר

אדם סמית', אבי הכלכלה המודרנית שחי במאה ה-18, הציג לראשונה את נושא ההתמחות. הוא הציג דוגמא מתהליך ייצור סיכות. סמית' השווה בין ייצור סיכה על ידי פועל פשוט שעובד לבדו לבין ייצור סיכה בבית חרושת שבו ישנה חלוקת עבודה והתמחות בתת שלבי הייצור. הוא תאר את תהליך הייצור בבית החרושת כך שכל שלב מיוצר ע"י פועל אחר: פועל אחד מותח את התיל, פועל שני מיישרו, פועל שלישי חותך וכן הלאה. בעוד שכושר הייצור של פועל שעובד לבדו הוא בקושי סיכה אחת ביום, הרי שבשרשרת ייצור של כ-18 עובדים שכל אחד מהם מתמחה בפעולה מסוימת, ניתן לייצור עשרות אלפי סיכות ביום.

כלומר, כדי להצליח בייצור צריך התמחות! מכיוון שאנשים שונים יעילים וחזקים בתחומים מגוונים, זה מאפשר לכל אחד יתרון טבעי ונותן נקודת זינוק טובה יותר בתחרות. בסיפור של רובינזון קרוזו, יתכן שאם הוא היה משקיע את זמנו ומתאמן בצייד, אז לאחר תקופה ארוכה הוא היה נעשה יעיל בציד ולא זקוק לששת. אבל כאשר הוא רעב, נמאס לו לאכול רק מלפפונים והוא רוצה לאכול בשר, ועכשיו! - עדיף לו לגדל ירקות ולסחור עם ששת.

כדי לאפשר התמחות והתייעלות בייצור, מדינות מפעילות מדיניות כלכלית שמטרתה להגן על הייצור המקומי, וכן לאפשר למפעלים להתייעל כדי שיהיו תחרותיים מול המתחרים העולמיים. לשם כך מדינות משתמשות במדיניות פיסקאלית כדוגמת הטלת מכסים על היבוא וסובסידיות לייצור המקומי. הגנות אלה מאפשרות למפעלים המקומיים אוויר לנשימה כדי להתפתח ולהתמחות. ישראל הגנה שנים רבות על מפעלי הטקסטיל ובשנות ה-70-80 אף החלה בייצור (וביצוא) מטוס קרב (כפיר). בשלב מסוים הסיקו מסקנות והבינו שיש מדינות יעילות מאיתנו בתחום יצור מטוסים, והתועלת מהייצור, שמטרתה להקטין את התלות במדינות אחרות, לא שווה את ההשקעה.

 

מגמות בהתמחות במסחר בשוק ההון

כיצד זה מתקשר לשוק ההון? גם בשוק ההון ישנן התמחויות ותתי התמחויות מאוד ספציפיות. נהוג להשקיע במדד S&P500 כהשקעה פסיבית אבל מומלץ לבחון האם מספיק להשקיע במדד כללי או אולי להשתמש גם במדדים מתמחים שהם שילוב בין השקעה פאסיבית להשקעה אקטיבית. כדי לשפר את יכולות המסחר שלנו בשוק ההון כדאי להכיר קרנות עם התמחות או קרנות סקטוריאליות שדרכן אפשר להיחשף לתחום ספציפי שיש לו פוטנציאל גבוה יותר לצמוח. דוגמאות לכך הם מדדים שמתמחים בתתי תחומים בתוך מדד ה- S&P500 , כמו למשל בתחום המוליכים למחצה - SOXX, בתחום הפינטק שהינו תת תחום בתוך תחום הפיננסים והבנקאות ושם יש את מדד - FINX שהינו סוג של מדד היברידי שמשלב בין הפיננסים הוותיק לבין טכנולוגיה ובעצם בצורה זו מגלם את עתיד תחום הפיננסים, בתחום המסחר האלקטרוני יש את EBIZ, ובתחום המחשוב הקוונטי יש את QTUM. אלה היו מספר דוגמאות למדדים שמתמחים בתתי תחומים בתוך המדד הכללי. השקעות במדדי מסחר שמתמחים בתת תחום יכולות להניב תשואה עודפת כפי שפועלת קרן ההשקעות ARK.

 

כולנו סוחרים

חשבו לרגע על נגר שעובד מבוקר עד ערב ומתפרנס מכך. בסוף היום הוא לא יכול להביא לילדיו לאכול רהיטים בארוחת הערב... כדי להביא לילדיו לחם, גבינה, ירקות וכו' עליו ללכת לשוק, למכור את הארון שייצר ובתמורה לקנות מוצרים אחרים. עקרונית, הנגר יכול היה לגדל ירקות, לאפות לחם ולחלוב פרות, אבל הוא אינו יעיל בכך ולכן הוא מתמחה במה שהוא מאמין שהוא טוב ויעיל בו. הוא מוכר את תוצרתו בשוק ובתמורה קונה את יתר המצרכים הדרושים לו – הוא סוחר!

התמחות הינה מרכיב חשוב בחיינו ובהתנהלותנו, כי היא מאפשרת הקטנת עלויות ייצור. כולנו מתמחים בדברים שונים וסוחרים אחד עם השני. לפעמים דרך מתווכים ולפעמים ישירות. לדוגמא, כשאנחנו הולכים לרופא, אנחנו מבינים שהוא מומחה טוב מאיתנו. הוא השקיע שנים רבות ללמוד את המקצוע ולכן אנחנו פונים אליו לעזרה.

 

לסיכום

התמחות מביאה לפריחה ולשגשוג דרך מסחר. ביחד עם זאת חשוב להיות בעלי ידע כללי במגוון תחומים כי לרב גוניות בידע יש יתרון משמעותי במסחר. בסרט "הארי המזוהם" בכיכובו של קלינט איסטווד, אמר הארי: "כל אחד חייב לדעת את מגבלותיו". כלומר, עלינו להתמחות ולהכיר במגבלות היכולת והזמן שלנו, אך ביחד עם זאת חשוב להרחיב את האופקים כדי שנסחור באופן מושכל וששיקול הדעת שלנו יהיה מיטבי.

בתקופה המודרנית, עליכם להפוך למומחים בתחומכם, ללמוד להכיר את המומחים בתחומים אחרים, אותם שחקני אלפא שאיתם תסחרו, וכך תזמנו לעצמכם את מירב התועלת כדי להצליח ולפרוח.

הכותב הינו גיל אפשטיין, פרופסור לכלכלה, פרופ' לכלכלה, ודיקן הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת בר אילן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

מכרה
צילום: Paul Carmona, Unsplash

"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית

עידן אזולאי |

הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66%   שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.

                                                        גרף של תעודת הסל COPX

בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.

צוואר הבקבוק של העשור

כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב. 

הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים. 

לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.