רמי רוזן
רמי רוזן

הדוח הרבעוני טוב, התחזית חלשה - מה יקרה למניה? והאם זה מוצדק?

איך זה שדלתא אירליינס הגדילה רווחים והמניה ירדה, מה המשקיעים מצפים לראות בדוחות הכספיים, והאם זה הגיוני שחברה תעמוד כל הזמן בתחזיות?
רמי רוזן | (4)
נושאים בכתבה מניות מומלצות

עונת הדו"חות בארה"ב נמצאת ממש בתחילתה (לאמריקאים יש "הרגל מוזר" לדווח על התוצאות העסקיות מיד עם סיום הרבעון) ואת עיני צדה כותרת ממגזין הבארונ'ס שדיווח בזו הלשון "הרווחים של חברת דלתא איירליינס עלו. זאת הסיבה שהמניה נופלת".

 

תודו שזו כותרת מעניינת. נכנסתי לכתבה ושם מצאתי כי הרווח לרבעון הנוכחי אמנם עלה ואפילו עבר את ציפיות האנליסטים, אבל התחזית לרבעון הבא צפויה להיות משמעותית נמוכה יותר מן הרווח הצפי על פי אותם אנליסטים. הרווח הגבוה ברבעון הוא כנראה הסיבה לפעילות ורווח נמוכים יותר ברבעון הבא. הירידה במחיר המניה לא היתה דרמטית - לאחר ירידה של כ-4% בפתיחת המסחר סיימה המניה את היום בירידה של 1.5%; ובכל זאת מדובר, מבחינת שוק ההון, בדיווח רבעוני לא מוצלח של חברת דלתא וזאת למרות שמבחינת החברה עצמה מדובר ככל הנראה ברבעון טוב.

מה המשקיעים אוהבים?

כאמור קיים הבדל ניכר בין תפישת החברה את תוצאותיה העסקיות לבין התפישה של המשקיעים. בעיני המשקיעים, הדבר המשמעותי ביותר מבחינת האינפורמציה המצויה בדו"ח הרבעוני, אינו הרווח לרבעון הנוכחי אלא התחזית שהחברה מפרסמת לרבעון הבא. זה "משחק" שאיננו מסתיים לעולם והנהלות של חברות צריכות לקחת זאת בחשבון כאשר הן מדווחות על תוצאות "פנטסטיות" לרבעון הנוכחי, ומתאכזבות כשהשוק מוריד את מחיר המניה בגלל תחזית פושרת קדימה.

המשקיעים האמריקאים אוהבים לראות שמאחורי המניות שבהם הם מושקעים עומדת הנהלה שמקיימת בדיוק את מה שהבטיחה ועוד קצת. זה מגביר את תחושת הוודאות ומשפר עבורם את מצב הרוח הפיננסי. המשקיעים האמריקאים מאוד אוהבים הנהלות שמבטיחות רמה מסויימת של תוצאות (כמובן, טובות יותר משל הרבעון הקודם והמקביל) ומצליחות לעקוף אותן בדיווח עצמו, אפילו בקצת. קוראים לזה באנגלית, under promise and over deliver.

אי אפשר להכות תמיד את התחזית!

אבל חשוב להבין ולכן אני חוזר על הנקודה הזאת - דיווחים רבעוניים הם אירועים ברצף הזמן, במשך חייה של החברה. הקצב האידיאלי מבחינת הנהלות הוא לעמוד בתחזיות שהן נתנו (הguidance המפורסם) ולהעלות במעט את התחזית לרבעון הבא. זה מאפשר לאנליסטים מה-sell side להוציא עדכונים לאחר שיחת הועידה שהכותרת שלהם תהיה another beat and raise quarter... אין אירוע רבעוני משעמם וחיובי יותר מעדכונים שכאלה.

לכל חברה יש את הסיפור שלה, אבל באופן כללי ניתן לחלק אותן לחברות צמיחה, אותו שלב שבו "מותר" לחברה לשלם עבור צמיחה מהירה במחירים של רווחים נמוכים ואפילו הפסד, או חברות ערך, שזהו השלב שבו החברה כבר מבוססת, נתח השוק שלה מוגדר פחות או יותר וכך גם הצמיחה התקופתית בהכנסות. או אז מה שחשוב יותר זה פרמטרים "משעממים" כמו תזרים מזומנים, שיעורי רווחיות וכיו"ב. כאשר התוצאות העסקיות אינן עומדות בקריטריונים הרלבנטים, הירידה במחיר המניה תהיה בהתאם.  

גם כאשר מדובר ברבעונים פושרים, או הפסדיים, אם ההנהלה צופה הרעה בעסקים ומדווחת על כך בזמן, וול סטריט תעניש, אין בכך ספק, אבל המשקיעים יתנו להנהלה "נקודות זכות" על דיווח מוקדם (כאשר מדובר באירוע חד פעמי במהותו, ולא כזה שחוזר על עצמו אחת לשנה).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

וחשוב להזכיר למשקיעים - אירועים כאלה קורים בכל חברה מדי פעם. אי אפשר תמיד לעמוד בתחזיות.

 

אז שתהיה לנו עונת דו"חות טובה עם כמה שיותר עמידה בתחזיות בהווה והעלאת התחזיות לעתיד. במאמרים הבאים אתייחס לתוצאות העסקיות של חברות טכנולוגיה מובילות ועל מה שהן מבשרות לגבי העתיד לבוא.

רמי רוזן, אנליסט בכיר ומומחה לקשרי משקיעים. חבר בפורום הישראלי לקשרי משקיעים IIRF.

המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי בנוגע לפעילות החברה הנסקרת והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ניתוח מעמיק ומעניין (ל"ת)
    דור 16/10/2019 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דורון 16/10/2019 13:58
    הגב לתגובה זו
    אשמח לדעת איך ניתן לזהות בדוחות חברות שמנהלות את ציפיות השוק.דחיית הכנסות וכו
  • 2.
    אירנה 16/10/2019 13:10
    הגב לתגובה זו
    נשמח לראות ניתוחים נוספים
  • 1.
    לרון 16/10/2019 12:14
    הגב לתגובה זו
    על הנפט.חברות תעופה מושפעות מהנפט,דו"ח טוב מוליד חשש להמשך גרוע יותר ולכן מימושים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.