הדוח הרבעוני טוב, התחזית חלשה - מה יקרה למניה? והאם זה מוצדק?
מניות מומלצות עונת הדו"חות בארה"ב נמצאת ממש בתחילתה (לאמריקאים יש "הרגל מוזר" לדווח על התוצאות העסקיות מיד עם סיום הרבעון) ואת עיני צדה כותרת ממגזין הבארונ'ס שדיווח בזו הלשון "הרווחים של חברת דלתא איירליינס עלו. זאת הסיבה שהמניה נופלת".
תודו שזו כותרת מעניינת. נכנסתי לכתבה ושם מצאתי כי הרווח לרבעון הנוכחי אמנם עלה ואפילו עבר את ציפיות האנליסטים, אבל התחזית לרבעון הבא צפויה להיות משמעותית נמוכה יותר מן הרווח הצפי על פי אותם אנליסטים. הרווח הגבוה ברבעון הוא כנראה הסיבה לפעילות ורווח נמוכים יותר ברבעון הבא. הירידה במחיר המניה לא היתה דרמטית - לאחר ירידה של כ-4% בפתיחת המסחר סיימה המניה את היום בירידה של 1.5%; ובכל זאת מדובר, מבחינת שוק ההון, בדיווח רבעוני לא מוצלח של חברת דלתא וזאת למרות שמבחינת החברה עצמה מדובר ככל הנראה ברבעון טוב.
מה המשקיעים אוהבים?
כאמור קיים הבדל ניכר בין תפישת החברה את תוצאותיה העסקיות לבין התפישה של המשקיעים. בעיני המשקיעים, הדבר המשמעותי ביותר מבחינת האינפורמציה המצויה בדו"ח הרבעוני, אינו הרווח לרבעון הנוכחי אלא התחזית שהחברה מפרסמת לרבעון הבא. זה "משחק" שאיננו מסתיים לעולם והנהלות של חברות צריכות לקחת זאת בחשבון כאשר הן מדווחות על תוצאות "פנטסטיות" לרבעון הנוכחי, ומתאכזבות כשהשוק מוריד את מחיר המניה בגלל תחזית פושרת קדימה.
המשקיעים האמריקאים אוהבים לראות שמאחורי המניות שבהם הם מושקעים עומדת הנהלה שמקיימת בדיוק את מה שהבטיחה ועוד קצת. זה מגביר את תחושת הוודאות ומשפר עבורם את מצב הרוח הפיננסי. המשקיעים האמריקאים מאוד אוהבים הנהלות שמבטיחות רמה מסויימת של תוצאות (כמובן, טובות יותר משל הרבעון הקודם והמקביל) ומצליחות לעקוף אותן בדיווח עצמו, אפילו בקצת. קוראים לזה באנגלית, under promise and over deliver.
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- דויטשה בנק מציב את טסלה בראש רשימת מניות הרכב ל-2026 - לא בגלל הרכבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אי אפשר להכות תמיד את התחזית!
אבל חשוב להבין ולכן אני חוזר על הנקודה הזאת - דיווחים רבעוניים הם אירועים ברצף הזמן, במשך חייה של החברה. הקצב האידיאלי מבחינת הנהלות הוא לעמוד בתחזיות שהן נתנו (הguidance המפורסם) ולהעלות במעט את התחזית לרבעון הבא. זה מאפשר לאנליסטים מה-sell side להוציא עדכונים לאחר שיחת הועידה שהכותרת שלהם תהיה another beat and raise quarter... אין אירוע רבעוני משעמם וחיובי יותר מעדכונים שכאלה.
לכל חברה יש את הסיפור שלה, אבל באופן כללי ניתן לחלק אותן לחברות צמיחה, אותו שלב שבו "מותר" לחברה לשלם עבור צמיחה מהירה במחירים של רווחים נמוכים ואפילו הפסד, או חברות ערך, שזהו השלב שבו החברה כבר מבוססת, נתח השוק שלה מוגדר פחות או יותר וכך גם הצמיחה התקופתית בהכנסות. או אז מה שחשוב יותר זה פרמטרים "משעממים" כמו תזרים מזומנים, שיעורי רווחיות וכיו"ב. כאשר התוצאות העסקיות אינן עומדות בקריטריונים הרלבנטים, הירידה במחיר המניה תהיה בהתאם.
גם כאשר מדובר ברבעונים פושרים, או הפסדיים, אם ההנהלה צופה הרעה בעסקים ומדווחת על כך בזמן, וול סטריט תעניש, אין בכך ספק, אבל המשקיעים יתנו להנהלה "נקודות זכות" על דיווח מוקדם (כאשר מדובר באירוע חד פעמי במהותו, ולא כזה שחוזר על עצמו אחת לשנה).
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
וחשוב להזכיר למשקיעים - אירועים כאלה קורים בכל חברה מדי פעם. אי אפשר תמיד לעמוד בתחזיות.
אז שתהיה לנו עונת דו"חות טובה עם כמה שיותר עמידה בתחזיות בהווה והעלאת התחזיות לעתיד. במאמרים הבאים אתייחס לתוצאות העסקיות של חברות טכנולוגיה מובילות ועל מה שהן מבשרות לגבי העתיד לבוא.
רמי רוזן, אנליסט בכיר ומומחה לקשרי משקיעים. חבר בפורום הישראלי לקשרי משקיעים IIRF.
המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי בנוגע לפעילות החברה הנסקרת והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
- 4.ניתוח מעמיק ומעניין (ל"ת)דור 16/10/2019 14:52הגב לתגובה זו
- 3.דורון 16/10/2019 13:58הגב לתגובה זואשמח לדעת איך ניתן לזהות בדוחות חברות שמנהלות את ציפיות השוק.דחיית הכנסות וכו
- 2.אירנה 16/10/2019 13:10הגב לתגובה זונשמח לראות ניתוחים נוספים
- 1.לרון 16/10/2019 12:14הגב לתגובה זועל הנפט.חברות תעופה מושפעות מהנפט,דו"ח טוב מוליד חשש להמשך גרוע יותר ולכן מימושים.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
