אלכסנדר צימרמן
צילום: יח"צ

אמון המשקיעים באלוג'ן מזניק את החברה קדימה

בלדגרין, לשעבר דירקטור בטבע, כבר ביצע אקזיטים בתחום הרפואי שהניבו לו מיליארדי דולרים ביניהם חברת קייט פארמה. משקיע חכם יכניס אותו לרשימת המעקב // דעה
 

ביום צלילת המדדים בוול סטריט בשבוע שעבר הנפיק פרופ' אריה בלדגרין בהצלחה מסחררת את חברת אלוג'ן. סיפור יוצא דופן בשוק שעבר זעזועים וירידות. כמה משפטים על מלחמת הסחר והמאזנים.

ביום רביעי האחרון (10.10.18), צללו מדדי הנאסד"ק (4.1%-) והדאו (3.1%) תוך גל מכירות מלווה בפאניקה מצד סוחרים ומשקיעים. יום כזה אינו מועד אידאלי לבצע הנפקות חדשות. בנאסד"ק היו עשרות מקרים בעבר שחברות מבוססות מתחומי תעשיה וסייבר דחו את גיוסי ההון בגלל ירידות בשווקים.

כידוע, בוול סטריט החתמים מציגים טווח מחירים להנפקה (לדוגמה - מינימום 16 מקסימום 18) וכאשר מחיר המינימום לא מושג דוחים לעתים את ההנפקה. במקרים אחרים, עקב ביקוש יוצא דופן, מותר לחתמים להעלות את מחיר המקסימום ואת כמות המניות המונפקות.

מגע הזהב של פרופ' בלדגרין

יזם הביוטק הישראלי המוכר, פרופ' אריה בלדגרין, הנפיק ביום המפולת 10.10 את חברת אלוג'ן פארמה (ALLOGENE PHARMA, סימול: allo). טווח המחירים עמד על 16 עד 18, אלוג'ן השיגה את היעד של 18 והגדילה את כמות המניות המונפקות מ-16 מיליון ל-18 מיליון מניות.

חשוב להבין שגיוס הון ביום גרוע במיוחד בנאסד"ק הוא הישג יוצא דופן - תעודת אמינות לחברה וגם לפרופ' בלדגרין עצמו. את המסחר ביום שישי האחרון המניה סיימה בשער  של 26.8 דולר. משתתפי ההנפקה, החתמים והמפיצים הרוויחו כמעט 50% ביומיים.

כמה משפטים על בלדגרין ואלוג'ן. בלדגרין הוא ישראלי תושב ארה"ב (לשעבר דירקטור בטבע) שכבר ביצע אקזיטים בתחום הרפואי מהם הרוויח לכיסו סכומים של מיליארדי דולרים, ביניהם חברת קייט פארמה שנוסדה ב-2009 ולפני שנה נמכרה לתאגיד גיליארד בכ-11 מיליארד דולר.

בלדגרין הקים את אלוג'ן לפני כשנתיים, והחברה אמורה להציע לשוק מוצר משופר באותה קטגוריה. אלוג'ן מפתחת תרופות מסוג CAR-T, תרופות בפועלות על ידי חיבור בין נוגדנים ספציפיים לגידול הסרטני, לבין נוגדנים כלליים, "תאי הרג", מסוג T, שהם פחות ספציפיים אבל יותר קטלניים לתא הסרטני. על ידי שילוב בין שני סוגי תאים אלה ממערכת החיסון, מקבלים תרופה אחת יעילה.

פייזר נכנסה לשותפות 

המוצר של קייט, מבוסס על הנדסה גנטית של תאי ה-T שנלקחים מן החולה עצמו, כדי לשלב בהם נוגדנים שהונדסו ספציפית במטרה לתקוף את תאי הסרטן של החולה עצמו. תהליך זה מאפשר תרופה ממוקדת, אבל התהליך יקר ומורכב לוגיסטית. אלוג'ן, שלא חשפה הרבה לגבי הטכנולוגיה שלה עד כה, חשפה מוצר דומה שאמור להיות מוצר מהונדס גנטית מתאי ה-T שמשיגים מתורמים.

למרות שהחברה צעירה, היא לא יוצאת לדרך על בסיס הבטחות אלא כבר ביצעה ניסוי שלב במוצר שלה. החברה מעריכה כי תוכל להמשיך לניסוי שלב 3 בסרטן מסוג לוקמיה  (ALL), סרטן דם שונה מזה בו מטפלת קייט. החברה מסרה כי היא מקווה להתחיל ניסוי שלב 3 במהלך 2019.

אם ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, תתרשם מהתוצאות של מוצר זה כמו שהתרשמה מאלה של קייט, ייתכן שלא יידרש ניסוי מרכזי גדול. אלוג'ן יצאה לדרך בסבב גיוס קודם ענק של 300 מיליון דולר. את כספי ה"סיד" הללו היא קיבלה מקרן TWO RIVER בה משמש בלדגרין כשותף ויו"ר, והמשקיעים הנוספים הם: VIDA, TPG, CAPITAL BELLCO, VENTURES של בלדגרין, אוניברסיטת קליפורניה ותאגיד התרופות פייזר.

באפריל השנה הודיעה אלוג'ן כי חתמה על הסכם שת"פ עם פייזר (PFIZER, סימול: PFE) הנחשבת לחברת ענק בתחום הבריאות ופיתוח תרופות, מה שתרם לאלוג'ן לגייס הון בהצלחה. בלדגרין מעורב גם בחברת יורג'ן פארמה (WRGN) שעוסקת בפיתוח ויצור ג'ל לפעילות ארוכת טווח לחולי סרטן בדרכי השתן.

ההצלחה של אלוג'ן ביום הבהלה מעידה על האמון הרב שמשקיעים מוסדיים וקרנות נותנים לטכנולוגיה של החברה. אמון שתורגם להצלחה בגיוס ההון ומצא ביטוי מהיר במסחר. אלוג'ן הפכה לחברה סחירה ולכך יש משמעות מבחינת המייסדים. לדעתנו, למשקיע חכם כדאי לעקוב אחרי בלדגרין ומעשיו.

עלויות, מלחמת הסחר, מתח הרווחים בסכנה

בסוף השבוע שעבר התרסקו מספר מניות ללא קשר מובהק לנפילת הנאסד"ק, TSE צללה 20.75% וגם PPG ירדה כ-11%, שתיהן בערב אחד. מדובר בחברות סבירות שעוסקות בתחומי תעשייה בסיסיים צבעים, כימיקלים, ציפויים ועוד. לא ניכנס לניתוח החברות אלא ננסה להתמקד בהסברי ההנהלות למאזנים בינוניים.

שתי החברות לעיל ונוספות הציגו בשבוע האחרון הסבר שעלול להיות משוכפל בקרב חברות נוספות: "אנו חוששים שהרבעון הבא עלול להיות בעייתי. הסיבות לבעיות האפשריות: עליה בעליות המימון, מחירי הדלק והשפעתם על מחירי ההובלה, בדיקות ועיכובים בהעברת סחורה לסין בגלל מלחמת הסחר".

קיים חשש בקרב אנליסטים רבים שהסברים דומים או זהים ישמעו אצל חברות נוספות בעת פרסום המאזן לרבעון השלישי של 2018 בשבועות הקרובים. הסברים כאלה עלולים לעורר חששות לגבי צפי הרווחיות ולגרום למניות לא מעטות לרדת בעת פרסומים כאלה.

כיום תחזית על אפשרות פגיעה ברווח ברבעון הבא גורמת לנפילה מידית עם פרסום המאזן או לאחר שיחות ועידה. למשקיעים כדאי לקחת בחשבון אפשרות של הסברים לפגיעה ברווח.

   

** אין לראות במניות המוזכרות במאמר משום המלצה או אי המלצה לסחור בהם. כל משקיע חייב לקבל יעוץ מיועץ ני"ע מורשה כחוק ולפעול בהתאם לצרכיו האישיים

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 24.
    משה 19/10/2018 22:17
    הגב לתגובה זו
    במחיר כזה יכול להיות שיהיה מענין לאסוף קצת מניות לטווח הארוך של כל 2019.
  • 23.
    יואל 18/10/2018 19:43
    הגב לתגובה זו
    יש מימוש חזק בשוק ואולי צריך לקנות אלוג'ן? אותי זה מפחיד.
  • 22.
    משקיע 18/10/2018 14:02
    הגב לתגובה זו
    על דור 5 שמעת ?
  • 21.
    עמוס 17/10/2018 09:32
    הגב לתגובה זו
    במיוחד אחרי מכירת קייט פארמה. חבל שקשה לקנות את המניות בזמן ביצוע ההנפקה.
  • טליה 17/10/2018 14:19
    הגב לתגובה זו
    האיש מצליח בתחום התרופות לסרטן ולמוניטין שלו יש בהחלט משמעות.
  • 20.
    מני ליבני 16/10/2018 21:20
    הגב לתגובה זו
    50 אחוז עליה או 100. - . מה זה משנה? חברות מסוג זה או נעלמות או נותנות אלפי אחוזים
  • 19.
    לוריא 16/10/2018 19:24
    הגב לתגובה זו
    צריך לאפשר למשקיעים ישראלים להשתתף בהנפקות כאלו לא אחרי שהמניה מתחילה להיסחר! ישיר בהזמנות להנפקה לפני המסחר.
  • 18.
    אפי 16/10/2018 18:29
    הגב לתגובה זו
    משקיעים מזמן חסרי אמונה, הכל משחק של רווח רגעי
  • 17.
    גיא 16/10/2018 18:17
    הגב לתגובה זו
    השאלה אם באמת יתרשמו שכן התהליך יקר ומורכב.הלוואי שיצליחו.
  • 16.
    ליאור 16/10/2018 15:58
    הגב לתגובה זו
    יתכן שהחברה מצויינת אבל היא כבר עלתה 50% לכן איני חושב על קניה. מדובר בעליה בשוק יורד!
  • 15.
    זאב א 16/10/2018 13:59
    הגב לתגובה זו
    Fda מספקת יותר כותרות מטראמפ. מזמן היה צריך לבטל את שיטת הפרסום של כל ניסוי בנפרד. זה לא רק בורסה, זה גם אנשים המחכים לפתרון בעיה. כל פעם יש ניסוי 1 מוצלח ולאחר מכן 2 לא מוצלחים. האם זה אתי בכלל?
  • 14.
    ישראלי 16/10/2018 13:53
    הגב לתגובה זו
    למה לא מנפיקים אצלנו? הרי יש המון כסף בשוק. כולם בורחים לחו״ל
  • 13.
    מני פדלי 16/10/2018 13:51
    הגב לתגובה זו
    כל סיפור ההנפקות נותן לחברה יום אחד של עליות, 5 שנים של סבל ולאחר מכן זה מתחיל לעבוד. אם היו פחות הנפקות, הינו רואים יותר תוצאות בכיס
  • 12.
    בוריס 16/10/2018 12:50
    הגב לתגובה זו
    פייזר יודעת להביא רווח למשקיע רק בפוזיציית שורט. לחברה אין צפי לשחרור מסיבי של משהו טוב, אז היא יוצרת שותפויות בתקוה שמשהו יצליח...
  • 11.
    יהונתן ב 16/10/2018 12:48
    הגב לתגובה זו
    אותו היום של ״המפולת״ הוא הזה שאפשר להזרים את הכסף. אם זה היה יום רגיל, בספק אם היו נלהבים כל כך. משקיעים לא אוהבים לשבת על חבית הכסף - מה שמכרו, מיד הכניסו למניות אחרות
  • 10.
    רפי עזר 16/10/2018 12:46
    הגב לתגובה זו
    לדעתי, מניות הפארמה בזמן האחרון נכנסו לטריטוריה של ״שווי שוק״. מצד אחד גדילה סולידית, מצד שני ריסוק כל פעם מחדש שניסוי זה או אחר לא מצליח להם
  • 9.
    אלי ג 16/10/2018 12:43
    הגב לתגובה זו
    עד כמה שזכור לי, כל מה שהוא נוגע בימים הראשונים הופך לזהב ואז יורד...
  • שוקי 16/10/2018 14:04
    הגב לתגובה זו
    אל תעשה הכללות מיותרות ולא נכונות .
  • 8.
    ניצן 16/10/2018 12:19
    הגב לתגובה זו
    מלחמת הסחר תתבטא יותר בתוצאות הרבעון האחרון של 2018 והראשון של 2019.
  • 7.
    יניב 16/10/2018 11:52
    הגב לתגובה זו
    אם לא היה חיתום יתר היו משקיעים שעשו קופה בהנפקה.
  • מירב 16/10/2018 14:50
    הגב לתגובה זו
    בארץ בכלל לא קיבלו מלכתחילה הזמנות להנפקה. ישראלים יכלו להשתתף ,לפחות חלקית, בהנפקה ,אם יש להם חשבונות בחו"ל. החתמים חילקו מניות למי שהם חפצו בדרך כלל בחבילות גדולות.
  • 6.
    אילנה 16/10/2018 10:56
    הגב לתגובה זו
    ברגע שתאגיד בריאות ענק כמו פייזר מתענין באלוג'ן אין פלא שהמניה עולה חזק. פייזר לא פריירים הם חברה דומיננטית.
  • 5.
    אורי 16/10/2018 10:42
    הגב לתגובה זו
    הדברים הוצגו במפורש ע"י ג'ים קריימר במאד מאני ואין ספק שאפילו אפל עלולה להיפגע מכך.
  • 4.
    אילן 16/10/2018 10:00
    הגב לתגובה זו
    לא מובן לי מדוע כל גיוס הון של 10 מיליון שקל מקבל כותרת בעוד שאלוג'ן בכלל לא הוזכרה בעיתונות. אתם הראשונים שמפרסמים את תוצאות ההנפקה .צריך לבדוק אם זו הייתה הנפקה סגורה? האם מותר לבצע הנפקה "סגורה" למקורבים בלבד? בלדגרין הפך למידאס ומי שהולך בעיקבותיו מרוויח.
  • 3.
    ערן 16/10/2018 09:37
    הגב לתגובה זו
    בדקתי בעקבות הכתבה עכשיו וראיתי מניה שעלתה, כולל אתמול בירידות, ב50% בשלושה ימי מסחר. ברור שזו הנפקת מקורבים שעשו ים של כסף.
  • 2.
    אילן 16/10/2018 09:29
    הגב לתגובה זו
    מדובר בהנפקה חצי סודית שכנראה יועדה ליודעי חן בלבד..והם עשו קופה יפה.למה לא פורסם תשקיף ולמה אין פרסום לפני ההנפקה בישראל?
  • רונן 16/10/2018 11:23
    הגב לתגובה זו
    פשוט מאומה. שאלתי את יועצת ההשקעות והיא לא ידעה שקיימת חברה כזו...מדובר בסניף גדול של בנק גדול בת"א! היא ביררה במרכז ני"ע אצלם ושם אמרו שהייתה הנפקה אבל ישראלים לא היו יכולים להזמין...
  • 1.
    עמיאל 16/10/2018 09:24
    הגב לתגובה זו
    לא דאגו באף מקום לפרסם את ההנפקה כדי שהמקורבים יוכלו לקנות לעצמם ולהרוויח. סיפור מענין במיוחד לאור הנפילות בנאסד"ק בזמן ההנפקה שנסקה.
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.