הריבית נמוכה מדי? אם זה לא שבור, אל תתקן

בטור זה אני טוען שלבנק ישראל יש מספיק סיבות להמשיך עם הריבית הנמוכה וכרגע אין מה להילחץ.
רונן מנחם | (3)

מזה שנתיים וחצי עומדת ריבית בנק ישראל על 0.1 אחוז. בנק ישראל מעריך כי תישאר כך לפחות שנה נוספת. בד בבד, אנו עדים לכך שקצב האינפלציה, כפי שנמדד כל חודש לעומת מקבילו אשתקד, עמד על -0.1%, בממוצע, בארבע השנים האחרונות, נמוך בהרבה מיעד האינפלציה של 3-1 אחוזים. 

כשאלו פני הדברים, רבים מעריכים כי יחלוף זמן רב עד שהריבית תתחיל לעלות. בנק ישראל אמור להשיב את קצב האינפלציה ליעדו בתוך שנתיים ממועד החריגה, אך המציאות מקשה עליו לעשות זאת. האם עליו להילחץ בשל כך? להערכתי, לאו דווקא, מהסיבות הבאות:

1. האינפלציה הנמוכה אינה תוצאה של חולשה כלכלית ולראיה התוצר גדל בקצב משביע רצון של כ-3% לשנה ושיעור הבלתי מועסקים נמוך מאוד ומצביע על תעסוקה מלאה. מחירי תשומות הייצור נמוכים ותיסוף השקל נובע בחלקו מחולשת הדולר בעולם, גורמים שבנק ישראל לא אחראי עליהם ואף השכיל לבלום תיסוף יתר דרך רכישות המט"ח המוגדלות שביצע.

2. הריבית הריאלית, זו שמנוכה משיעור עליית המדד, עמדה, בממוצע, על 0.5% בשלוש השנים האחרונות וכיום היא עומדת על 0%. בארצות הברית, לשם השוואה, הריבית עומדת על 1.25-1.00 אחוז והאינפלציה מגיעה ל-2.2%, כך שלמעשה הריבית הריאלית שלילית. בגוש האירו, היכן שהריבית עומדת על 0%, האינפלציה מגיעה ל-1.5% והריבית גם שם שלילית. לדעתי, ריבית זו חשובה יותר מנקודת השקפה משקית ומבחינה זו היא אינה נמוכה באופן חריג.

3. בעוד עליית הריבית בארה"ב עשויה להיחשב הגיונית, בהינתן תכנית ההרחבה הפיסקאלית של הנשיא טראמפ, אצלנו הגירעון התקציבי יורד מתחת ל-2% מהתוצר, הממשלה נוקטת משמעת תקציבית ולא ניתן לטעון כי המדיניות הפיסקאלית פזרנית.

4. הודות לירידת עלות ההון, גדלות ההשקעות במהירות - ההשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק קפצה 15.4% ברבע השני בהשוואה לקודמו (בחישוב שנתי) - וככל שתתרום לגידולו של התוצר העתידי, כך יוכלו הביקושים לגדול ללא שייווצרו לחצי מחירים חזקים מדי.

5. אני סבור, כפי שכתבתי כאן בעבר, כי יעדי האינפלציה המסורתיים של 2% שוב אינם הולמים את הכלכלות הנוכחיות, היכן שהטכנולוגיה והרגולציה מפחיתים מחירים של סקטורים שלמים ועודף הצרכן גדל והולך. אפשר שבנק ישראל, כמו גם בנקים מרכזיים אחרים, מתחשב בכך.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כמובן, בכלכלה, כמו בכלכלה, לכל מטבע שני צדדים. ניתן להצביע על מספר חששות:

1. ריבית נמוכה כל כך, הנמשכת זמן כה ארוך, עלולה לגרום לרכישות והתממנות יתר של משקי הבית והחברות, גם אם לעת עתה אין לכך ראיות של ממש.

2. תשואות הפדיון על איגרות החוב של הממשלה והחברות ירדו לרמות נמוכות למדי (גם לדידו של בנק ישראל) וקשה לדעת איך יגיבו אם הריבית תיאלץ לעלות מהר מדי, או שהממשלה תיקלע לגירעון ותגדיל את הגיוסים.

3. בנק ישראל צריך לעמול קשה על מנת לשכנע את השווקים כי היעדר נקיטת פעולה התחום הריבית אינה משקפת פגיעה ברמת האמינות שלו – הנכס החשוב ביותר לכל בנק מרכזי.

אנו הכלכלנים נוהגים לומר שצריך לשמור על ריבית גבוהה דיה – שניתן יהיה להוריד בעת משבר. הממשלה ובנק ישראל יצטרכו לתאם עמדות, על מנת לנהל משבר מסוג זה ולהערכתי, יש להם את ארסנל הכלים לכך. לכן, לפי שעה, יכול בנק ישראל להמשיך לנקוט מדיניות זהירה ומאוזנת. כפי שנאמר בעבר בהקשרים אחרים – אם זה לא שבור, אל תתקן.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אזרח 30/10/2017 09:24
    הגב לתגובה זו
    שהמדד המחירים מעוות אז אפשר לתכנן איזו אינפלציה שרוצים.
  • 2.
    כלכלן 26/10/2017 09:49
    הגב לתגובה זו
    לא יוצרים אלטרנטיבות בשוק ההון ובסופו של דבר, יטפח על פנינו
  • 1.
    בועת נכסים ופיצוץ עתידי במטבע... (ל"ת)
    Z 26/10/2017 09:13
    הגב לתגובה זו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.