מרקל קיבלה אות אזהרה - וכדאי לה להפנים את הדברים
עמנואל נבון, מרצה ליחסים בינלאומיים במרכז הבינתחומי הרצליה, מתייחס לאתגרים של מרקל אחרי הבחירות - כיצד תרכיב קואליציה ואיזו מדיניות תנקוט מול ארה"ב, צרפת ויוון?
כמו בכל דמוקרטיה פרלמנטרית בעלת שיטת בחירות יחסית (או יחסית מעורבת, כמו בגרמניה), ניצחון נקבע ביכולת להרכיב קואליציה. במובן זה, אנגלה מרקל ניצחה את מערכת הבחירות הרביעית שלה. אם היא תשלים את כהונתה האחרונה, מרקל תשבור את שיאו של קונרד אדנאואר (14 שנים כקנצלר גרמניה המערבית), עם 16 שנים רצופות בראש הכלכלה הגדולה באירופה והרביעית בעולם.
מאחר והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית פסלה קואליציה נוספת עם מרקל, ומאחר ומרקל לא תצרף ככל הנראה את המפלגה הלאומנית "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) לממשלתה, יש לה אופציה קואליציונית אחת בלבד: בין מפלגתה השמרנית, לבין המפלגה הליברלית, ומפלגת הירוקים ("קואליציית ג'מייקה" של שחור, צהוב, וירוק). לקואליציה זו יש רוב צר של 52.6%.
המפלגה הליברלית היא ימין כלכלי כמו מפלגתה של מרקל אך, בניגוד לה, היא לא שמרנית אלא ליברטריאנית בנושאים חברתיים (כגון בסוגיית נישואים חד-מיניים). על כן, הליברליים הם השותפים הטבעיים של מרקל (היא הרכיבה אתם קואליציה ב-2009 אך נמנעה מלעשות זאת שוב ב-2013 משום שאז לא עברו הליברלים את אחוז החסימה של 5%). מפלגת הירוקים נמצאת יותר שמאלה בספקטרום הפוליטי, אך מאז ימי שר החוץ שלה יושקה פישר (1998-2005), המפלגה מחויבת לברית נאט"ו.
על הנייר, אם כן, תהיה למרקל קואליציה יציבה, הומוגנית יחסית, וצרה. קואליציה זו תחייב את מרקל להיות תקיפה יותר כלפי ארה"ב, תקיפה פחות כלפי רוסיה, ולהנמיך את ציפיותיו של נשיא צרפת עמנואל מקרון. כמו כן, האופוזיציה הנושכת של ה-AfD תחייב את מרקל להיות תקיפה יותר בגירוש המהגרים הבלתי חוקיים ובדרישה מהמהגרים החוקיים שישתלבו בגרמניה ולא יפנו להתבדלות חברתית ולהקצנה דתית (מרקל עצמה הצהירה שבכוונתה להחזיר אליה את המצביעים שנטשו אותה לטובת ה-AfD).
- סוף תקופתה של אשת הברזל מהמבורג: לקראת הבחירות בגרמניה
- בפעם ה-9 ברציפות: אנגלה מרקל האישה המשפיעה בעולם של פורבס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מפלגת הירוקים רואה בדונלד טרמפ את התגלמות הרוע מאז שהוא הודיע על פרישת ארה"ב מהסכם פריז על האקלים, והיא תדרוש קו תקיף יותר כלפי ארה"ב. מרקל עצמה החליטה על מעבר אנרגטי (Energiewende) ב-2010, ולכן לא תהיה לה בעיה עקרונית עם דרישות הירוקים בנושא האנרגיות המתחדשות.
אך השותפה הקואליציונית שתשפיע על מדיניות הממשלה הבאה ואף תכתיב אותה תהיה המפלגה הליברלית. המפלגה תומכת ב"דיאלוג" עם רוסיה, היא לא מוכנה לאשר חבילת סיוע נוספת ליוון, והיא דורשת שצרפת תבצע רפורמות כלכליות מקיפות לפני שהיא תדבר על הקמת ממשלה כלכלית משותפת לאזור האירו. כאשר הליברלים ישבו בממשלת מרקל השנייה (2009-2013) הם "זרמו" אתה תוך ויתור על התחייבויותיהם האלקטוראליות, והם שילמו על כך מחיר פוליטי קטלני. הם לא יחזרו על טעות זו, והפעם יעמדו על שלהם. הריסון שהליברלים דורשים כלפי המדינות החברות באירו לא כל כך שונה מדרישותיה הכלכליות של מפלגת ה-AfD.
עתה, יכול עמנואל מקרון לשכוח מהקמת "ממשלה כלכלית משותפת" עם גרמניה, כל עוד והוא לא יצמצם את הגרעון התקציבי של צרפת, דבר שידרוש רפורמות כלכליות שהוא אומנם התחייב לבצע, אך הגרמנים שבעי הבטחות צרפתיות על רפורמות שמעולם לא בוצעו. באשר ליוונים, כדאי להם לעשות סדר בכלכלה שלהם ומהר, שכן הליברלים בעד פרישת יוון מהאירו אם הגרמנים יתבקשו לפתוח שוב את הארנק כדי לחלץ את כלכלת יוון.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
על כן, יש לצפות בארבע השנים הבאות יותר משמעת תקציבית באזור האירו, כמו גם מדיניות הגירה וקליטה פחות אדיבה ופחות סלחנית. אם כך יהיה, הדבר יפגע דווקא במפלגת ה-AfD. מרקל קבלה אות אזהרה, וכדאי לה להפנים אותה.
- 1.אזרחית 26/09/2017 12:56הגב לתגובה זואם מבקשים במקומותינו להצביע על הישג למפלגה הימנית-קיצונית ולהסיק אות אזהרה לקנצלרית הרי שם תוקף הציבור מפלגה זו והקנצלרית רואה בדיוק את היקף האלקטוראט התומך ב עיקרי מדיניותה, דהיינו,איחוד אירופה ולא פילוגה יחס אוהד לפליטים והמשך גיבוש מעמדה של אירופה כגורם בעל מישקל ראוי בעולם. ליתר דיוק 87% לערך.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
