יהלום חבוי? הסיפור על ה'בייבי' שהשלימה לאחרונה מהלך עליות של מעל 100%

זה התחיל הרבה קודם אבל ה-"Flash Crash" של מאי 2010, שהפיל בתוך דקות את הדאו ב-9% והחזירו כל הדרך בחזרה בתוך זמן קצר לאחר מכן, צריך היה ללמד את המשקיעים ההגיוניים שהשקעה בטווח הקצר אסורה, מסוכנת לכיס ולבריאות.

בקטן ראינו זאת ביום שישי האחרון כאשר בתוך 45 דקות ירדו ועלו כל מדדי המניות בעולם בעצמה וזאת בעקבות ההחלטה לבטל ההצבעה בנושא האובמהקר. נושא האובמהקר נוגע אולי במניות שקשורות לתחום הבריאות אבל שכל 30 המניות שמרכיבות את הדאו ינועו ככה בגללו, למה? המעניין היה שגם הירידות החדות וגם העליות שלאחר מכן נבעו מאותה סיבה בדיוק. הירידות, הסבירו כותרות, "מסמלות גם את סופו של 'אפקט טראמפ שגרם לעליות בניו יורק מאז נכנס האיש לבית הלבן". לאחר מכן, כאשר המדדים חזרו לרמתם מלפני הירידות זעקו הכותרות, "מזל שבוטלה ההצבעה, אפקט טראמפ ממשיך".

נו? יש למשקיע ההגיוני מה לחפש בטווח הקצר ועוד מול אלגוריתמים שהשפעת המשתנים הפסיכולוגיים בפלטפורמות שלהם הולכת וגוברת? הזעזועים ימשיכו והכותרות רק יגדילו הזעזועים. עצתנו, היצמדו לעובדות שמצביעות בברור על התחזקות ההתאוששות הגלובלית והמתינו לתיקונים שהאלגוריתמים יספקו לכם.

Anglo American plc חוזרת (סימול: AAL.L בלונדון או NGLOY בניו יורק)

לפני הכל הקשיבו בבקשה לשירלי בסי מבצעת את השיר "Diamonds Are Forever". לאחר מכן תחפשו הסרט "גולדפינגר" ורק לאחר מכן קראו הכתבה.

• "צופים ירידה מהירה יותר מהתחזיות בריבית בשנה הקרובה"
• בדרך למלחמה במזרח? בסין מאשימים את ארה"ב בפרובוקציות

החבר שלנו סטיבן, מנהל השקעות גדול בעבר, שכפי שסיפרנו לכם שפרש מניהול השקעות של אחרים אבל לא מהמעורבות שלו בוול סטריט, שלח לנו מייל שמסב את תשומת הלב לענקית חומרי הגלם והיהלומים, Anglo American plc, "הסתכלת לאחרונה על הבייבי שלנו בעבר? (בתחילת המאה, לאחר הבועה, עשה סטיבן סיבוב ענק על המניה), תראה מה קרה לגברת בשנה האחרונה". ואכן, מאז הגיעה המניה לתחתית היסטורית של 228 פני, בתחילת השנה עלתה ב-450% וזאת לאחר ירידה של למעלה מ-90% מערכה בחמש השנים, מאז תחילת2011, שקדמו לשפל.

חלק מהעליות המרשימות הללו קשורות לרכישה המסיבית של המניה ע"י המיליארדר ההודי Anil Agarwal, שההערכה היא שכבר אסף בשוק כ-13% ממניות. Agarwal החל לרכוש המניות לאחר שהענקית הבריטית סירבה להצעתו להתמזג עם החברה שלו Vedanta Resources (סימול: VED.L בלונדון או VDNRF בניו יורק) שמתחרה ב-AAL בתחומי המחצבים.

הסיבה העיקרית לעליות קשורה דווקא להתחזקות המתחדשת של הכלכלה הגלובלית שגורמת לביקושים שהולכים וגדלים לחומרי גלם, משנה את מערכת היחסים בין ההיצע לביקוש למחצבים שביניהם גם היהלומים ש-AAL היא המובילה בעולם בתחום. למי שלא שמע ועדיין מאמין בכותרות שמבטיחות משבר כלכלי חדש אז הצריכה הגלובלית הגיעה לשיא שבע שנתי וזה משפיע על "מעמדם" ומחיריהם של המחצבים למיניהם. התהליך הזה משתקף היטב בוול סטריט, שם כל מניות החברות שעיסוקן בכרייה, הפקה, עיבוד ושיווק של חומרי גלם עלו חזק מאז תחילת השנה וזאת לאחר תקופה ארוכה של שפל.

• מניית טסלה מתעלמת מהתרסקות המכירות בסין: האם הרובוטקסי יציל את מאסק?
• בנק ישראל יכול להקריס כלכלית את החמאס – התוכנית לביטול שטרות ה-200 בעזה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אנגלו אמריקן היא חברה בריטית/דרום אפריקאית ואחת החברות המובילות בעולם בתחום הנ"ל ומגדירה עצמה כ"חברה בעסקי המכרות" (mining business). היא מתמקדת בעיקר ביהלומים, נחושת, פלטינה, פחם, עפרות ברזל, מגנזיום וניקל אבל לא רק. היא מתחרה בחברות ענק כמו BHP Billiton plc (סימול: BLT), ריו טינטו (סימול: RIO), חברת Glencore PLC (סימול: GLEN), חברת VALE ושורה ארוכה של חברות קטנות יותר כמו VED.L שהוזכרה.

החברה שולטת ב-85% מענקית היהלומים De Beers (ה-15% הנותרים בידי ממשלת Botswana) שבעבר שלטה כמונופול בתחום וגם היום מובילה בו ומפיקה כשליש מכול היהלומים בעולם. אנגלו אמריקן הוקמה, ב-1917, ע"י ארנסט אופנהיימר, יהודי גרמני שהפך לסוחר יהלומים בלונדון ונשלח לדרום אפריקה כנציג החברה בה עבד. אופנהיימר יסד את החברה בהשקעה של מיליון ליש"ט שמחציתה באה מהבנק ג'י פי מורגן בניו יורק ומחציתה מאופנהיימר עצמו וקבוצת משקיעים בריטיים כאשר מטרת ההקמה הייתה לפתח מכרות זהב בדרום אפריקה.

אבל, אופנהיימר יזם את הרעיון לא רק בשל הפוטנציאל המסחרי של הזהב, היהלומים והמחצבים האחרים שהתגלו במחוז ה-Northern Cape בדרום אפריקה אלא בגלל הערכתו שבאותם ימים נוצר מצב שאם ינוצל נכון יהפוך את החברה החדשה למונופול בתחום היהלומים הגלובלי. היהלומים היו אז במשבר קשה עקב עודפי היצע גדולים. אופנהיימר טען שכיוון שייצור היהלומים התעשייתי/מסחרי היחיד בעולם התרכז כולו באותם ימים במכרות שהיו במחוז ה-Northern Cape בדרום אפריקה תוכל החברה, דווקא בגלל המשבר, להשתלט על התעשייה, להפוך לספק גלובלי מוביל (בלעדי למעשה באותם ימים) ולאחר מכן תווסת את הייצור וכמובן את המחירים.

אופנהיימר הבין שהערך הגדול של היהלום יגיע משליטה על מערכות השיווק, הקמעונאות ומהשליטה בו כחומר גלם לתעשייה ואם אנגלו אמריקן תוכל לבצע את המהלך, האפשרויות הנלוות תהיינה אין סופיות. חלק מהשיקולים של אופנהיימר היה קשור בתכניתו להשתלט על חברת דה בירס, יצרנית היהלומים הגדולה בעולם וזה בדיוק מה שקרה. דה בירס הונפקה ב-1920 ואנגלו אמריקה החלה לאסף מניות בחברה.

בשנת 1926 התמנה אופנהיימר, כנציג בעלי מניות, כדירקטור בדה בירס אבל המשיך לרכוש מניות וניצל את משבר 1929 להשתלטות אנגלו אמריקן על חברת היהלומים (שנוסדה אגב ב 1888 ע"י ססיל רודס אבל במימון משפחת רוטשילד). האיש, שלא מעט הזכיר בהתנהגותו העסקית את ברוני המכרות האמריקאים, משפחות מורגן ורוקפלר, הביא את דה בירס למעמד מונופול בתחום היהלומים ועד שנות ה-60 של המאה ה-20 התבססה החברה כמונופול גלובלי כשהיא שולטת אז על כ-60-65% מהכרייה, 80% משוק היהלומים הגולמיים (לפני הליטוש), שליטה מלאה בהכנה וליטוש ושליטה מלאה בקמעונאות.

החל משנות ה-60 החלה להתפתח תחרות משני כיוונים. הראשון היה מכרות חדשים ברחבי העולם, במיוחד רוסיה והודו והשני, היהלום הסינטטי. כתוצאה התחילה אנגלו אמריקן להתפשט לתחומים חדשים ולאמץ טכנולוגיות. בשנת 2001 ניצלה החברה את משבר הבועה והוציאה את דה בירס מהבורסה באמצעות דיל עם משפחת אופנהיימר וממשלת בוטסואנה שהיו בעלי המניות הגדולים לצידה של אנגלו אמריקן. בהסכם קבלו המשפחה והממשלה מניות AAL.L אבל ב-2011 מכרה המשפחה את כל מניותיה ל-AAL, כך שכיום שולטת החברה ב-85% מדה בירס, שהיא חטיבה באנגלו אמריקן, כאשר ממשלת בוטסואנה נשארה שותפה. דה בירס (היהלומים) היא עדיין החטיבה הגדולה של החברה.

בשנת 2016 הגיעו ההכנסות ל-21.4 מיליארד דולרים, עלייה של 4.6% לעומת 2015 והרווח הנקי היה 2.65 מיליארד לעומת הפסד ענק של 5.84 מיליארד מה שמסביר את העלייה החדה במניה במהלך השנה האחרונה. ההכנסה מחטיבת דה בירס (היהלומים) תרמה 28.5% מסך ההכנסות ו-24% מהרווח כאשר מאחוריה נמצאות, לפי סדר התרומה להכנסות, חטיבות הפחם, הפלטינה, הברזל/מגנזיום וחטיבת הנחושת. 2016, כך זה נראה, מסמלת השתקמות של החברה מחמש שנות שפל שנגרמו גם ע"י ניהול כושל אבל לא פחות בגלל הפיכת חומרי הגלם והמחצבים לסחורות.

במאי 2008 הגיעה המניה לשיא כל הזמנים של כ-3600 פני, משם נפלה במשבר 2008 אל מתחת ל-1000 ובפברואר 2011 חזרה ל-3500 בעיקר בשל רכישת מניות דה בירס. אלא שהרכישה, שעלתה לחברה 5.1 מיליארד במזומן, נעשתה רגע לפני מהומות יהלומי הדמים ביבשת אפריקה והשבתת המכרות שם, מה שהביא להתדרדרות בהכנסות, מעבר להפסדים וזה לצד הירידות בערך הראנד, הוביל את המניה, בתחילת 2016, ל-228 פני.

ההתדרדרות הביאה למאבק ארוך בין ההנהלה לבעלי המניות שדרשו שינויים ובאפריל 2013 מונה לתפקיד המנכ"ל Mark Gutifani שגם מונה כיו"ר חטיבת דה בירס וקיבל תמיכת בעלי המניות להבריא את החברה. האיש, שהגיע לחברה ב-2010 מחברת VALE המתחרה, החל מיד בתכנית רה-ארגון אגרסיבית, "אם לא נתייעל מיד ואם לא נאמץ מיד את הטכנולוגיות הדרושות אנחנו עלולים למצוא עצמנו במשבר".

מאידך, הוסיף, "אני מאמין שמשבר המחירים בחומרי הגלם יסתיים בתוך שנתיים-שלוש ואם החברה תגיע לשם יעילה בעלי המניות ייהנו" וזה בדיוק מה שקרה. לקח לו 4 שנים כמעט להראות האור בקצה המנהרה (מה שבדרך כלל לוקח לחברת ענק על מנת להשתקם, ראה NOKIA ,VEOLIA ואחרות שהוזכרו כאן בעבר) ובמהלכן צמצם את כוח העבודה ב-2/3. הפיטורין, של 85,000 עובדים שנעשו במהלך 2015 הבהילו את "מומחי השווקים", מה שהוביל את המניה, בסוף 2015, לשיא התחתיות.

במחצית השנייה של 2015 החל להסתמן שינוי. כאשר, במרץ 2016, פורסם מאזן 2015 ראו השווקים הפיננסיים שהרה-ארגון מתבצע בהתאם לתכנית והמניות החלו להגיב בהתאם. במהלך 2016 התחיל גם השוק להבין שתחום המחצבים/חומרי הגלם, בגלל המשך ההתאוששות, יוצא מהשנים הקשות. העודפים בחומרי הגלם הולכים ונספגים והביקושים החלו להוביל כך שבתחילת 2016 גילתה וול סטריט את ענקיות המכרות/חומרי גלם ומחצבים (להבדיל מענקיות הנפט) ולאחר 5 שנות התדרדרות החלו מניות החברות הללו (AAL.L ,GLEN ,RIO ,VALE ועוד) לטפס שוב.

השבוע פורסם שדה בירס רכשה מענקית מוצרי היוקרה הצרפתית LVMH (סימול: LVMH.PA) את ה-50% שהחזיקה במערכת השיווק של יהלומי דה בירס. הצעד התקבל בברכה כיוון שהוא מעלה את אנגלו אמריקן לשליטה בתחום קמעונות היהלומים שבו המרווחים גבוהים ביותר.

23 אנליסטים מכסים את החברה. עשרה מתוכם ממליצים ב-Hold, תשעה ממליצים בקניה וארבעה ממליצים למכור. שלושת המחקרים האחרונים, של ברקליס, סיטיגרופ ובנק פריבס ממליצים ב-Hold ומחיר המטרה הנוכחי של הקונצנזוס הוא 1320 פני.

השאלות שצריך המשקיע לשאול הן: האם ההתאוששות במחירי חומרי הגלם תימשך ובמה להשקיע.

מומחים רבים מאמינים שב-2018 תהיה נסיגה בפעילות הכלכלית הגלובלית מה שיפגע במחירי הסחורות שוב וכמובן במחירי חומרי הגלם. אנחנו לא חושבים כך. יחד עם זאת כל המניות שהוזכרו כאן, שהן המובילות בתחום, "יקרות" כרגע לטעמנו ובנוסף, אם נבחן את ביצועיהן מול סל ה-iShares MSCI Global Metals & Mining Producers (סימול: PICK), נגלה שלאורך זמן הסל הניב לא פחות מאותן 5 המובילות שהוזכרו בכתבה שהן גם המובילות במשקלן בסל.