עירוב שימושים הוא עמוד השדרה של תכנון עיר חכמה
החשיבה האסטרטגית על פרויקטים של עיר חכמה הופכת לסלע קיומם של המתכננים העירוניים, זאת בעיקר מאחר ומגמות העיור הגלובליות התגברו מאוד. לא לחינם מתריע מחקר של ארגון הבריאות העולמי בשנת 2050 כי 75% מאוכלוסיית העולם תתגורר בערים.
שינויים אלה מציבים בפני רשויות מקומיות אתגרים קיומיים בתחומים רבים: תחבורה, חניה, איכות סביבה, תשתיות ומסחר, ביטחון וכמובן דיור. האחרון הוא חלק קריטי במיוחד בחשיבה של "עיר חכמה" והדרך להעבירו לקדמת הבמה היא באמצעות קידום של פרויקטים בעירוב שימושים.
לעיר תל אביב יפו שאישרה לאחרונה את תכנית המתאר שלה, ת"א 5000, יש הזדמנות פז להוכיח שעירוב שימושים הוא עמוד השדרה בתכנון עיר חכמה. התכנית מציגה כיצד תיראה העיר הגדולה בישראל בשנת 2025, וצפויה להוסיף לה עוד כ-200 אלף דירות חדשות. מתכנני הרשות היו חייבים להתעכב על הפרטים הקטנים ביותר כדי למצוא פתרון לתוספת של כל הדירות החדשות הללו, כאשר כבר היום התשתיות הקיימות אינן מצליחות להכיל את כל משקי הבית.
עיקר הגידול בדירות חדשות עד 2025 צפוי על פי תכנית המתאר להיות באמצעות התחדשות עירונית. העירייה מתכוונת לבצע שילוב של מסחר ותעסוקה בעיקר באזור דרום העיר ובפרט – הקמתו של מרכז תעסוקה חדש ומשמעותי על גבול חולון. הכל, כך על פי התכנית, תוך כדי "חשיבה חכמה" כדי שכמה שיותר שירותים יהיו לא רק קרוב לבית, אלא ממש מתחתיו.
- אושרה תכנית להקמת שכונת "מצפה תלפיות" בהיקף של כ-900 יח"ד
- לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העיר החכמה היא קונספט בתכנון אורבני שהתפתח בשנים האחרונות. מדובר בקידומם של תהליכי התייעלות על מנת לחסוך בזמן ומשאבים, לנייד אוכלוסייה בצורה מיטבית ולשפר את הביטחון. נוסעי הרכבות התחתיות בערים גדולות בעולם המערבי כמו וינה, לונדון או ניו יורק לא ימתינו יותר מ-5 דק' בקירוב לרכבת הבאה שלהם, בכל שעה משעות פעילותה. לתל אביב אין כזו "חשיבה" וגם לא נראה שיש לה בתכנית המתאר.
המטרה החשובה ביותר של פרויקטים בעיר חכמה היא – לגבש "מרכז עיר אקטואלי", כזה המתאים לצרכים של האוכלוסייה האורבאנית החדשה. צרכים הקשורים בעיקר לתפיסות חברתיות ואנתרופולוגיות של הדור העירוני החדש. תפיסת המרחב הציבורי, הרווחת היום, היא ההכרה ש"גדול יותר לא בהכרח נחשב לטוב יותר" ובעלות (על נכס יוקרתי למשל), לא מובילה בהכרח לאושר.
מחקרים חדשים מראים שהצרכנים המודרניים מוצאים סיפוק רב יותר דווקא במועט, ושתחושת שביעות רצון עבורם נמצאת יותר בערכים וחוויות מאשר בנכסים. מעבר לכך, מימד היעילות של זמנם הפך לערך החשוב ביותר.
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
בתכנית המתאר של עיריית תל אביב מכנים זאת המתכננים "יצירת סביבה עירונית אטרקטיבית". איזון בין העיר הבנויה למרחב הציבורי המפותח באמצעות עירוב שימושים מושכל. כך למשל בשכונות הדרומיות של תל אביב, דוגמת כפר שלם ויד אליהו, צפויה תכנית המתאר להאיץ קידום של פרויקטיי פינוי בינוי על בסיס עירוב שימושים של מסחר, תעסוקה, משרדים ומגורים. אותו הדבר יחול גם לגבי השכונות הוותיקות של יפו כיפו ג' ויפו ד' בכפוף לתכניות שימור. גם מרכז העיר יעבור תהליך של עירוב שימושים על בסיס תעסוקה, מגורים ומלונאות ובפרט שדרות רוטשילד, דרך נמיר ודרך בגין.
אחת מגולות הכותרת של תכנית המתאר החדשה של תל אביב ואולי הדובדבן שבקצפת היא עירוב השימושים החדש של העיר. זו עשויה להיות התחנה המרכזית החדשה – שם משתוקקת הרשות להוציא את מסופי האוטובוסים מהמקום ולשדרג אותו בשימושים מגוונים של משרדים, מלונאות, מגורים ושטחי ציבור.
נראה כי בכל מקום שיכולים מתכנני ת"א 5000 לקדם עירוב שימושים הם עושים את זה, אך לא תמיד בצורה מושכלת. נכון, ציפוף הוא חלק מתכנון עיר חכמה אבל גם הציפוף צריך להיות חכם. למשל במסגרת ה"עיר החכמה התל אביבית" אין ירידה לפרטים כיצד ימצאו פתרונות תחבורתיים הולמים לתוספת המסיבית של יחידות הדיור לעיר. כבר היום הנסיעה על הקילומטר האחרון בדרך למשרד ומחוצה לו הוא המוזנח ביותר מבחינת כיסוי התחבורה הציבורית – בשל כך הכניסות והיציאות למרכז תל אביב פקוקות תמיד, לא רק בשעות העומס. בנוסף תכנית המתאר מגבילה חלקים ניכרים של העיר בתכניות שימור, שלא באמת נבדקו עד הסוף כמו למשל ביפו העתיקה.
תכנית השימור של העיר הלבנה בתל אביב קובעת הגבלות בנייה חמורות על יותר מ-1000 נכסים, דבר שעשוי למנוע שינוי מהותי במרחב הציבורי של האזור. מדובר במקומות שבהם עירוב השימושים יהיה דווקא יעיל יותר, ויקנה אוטונומיה ועצמאות גדולה יותר עבור הדיירים.
כותבת המאמר היא חיה נחום, בעלת משרד "המטבחון פרסום", ומומחית במיתוג פרויקטי נדל"ן למגורים.
*** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
