טור

משקיע בביומד תל אביבי? בוא תלמד איך עושים את זה באמת

עדו אגמון, מנהל קרן הביומד 'אביב ביו-אינווסט' של חברת קרנות אביב, מציץ מעבר לים למסחר בסקטור הביומד, ונותן כמה הצעות ייעול למשקיע שלא רוצה לעזוב את התחום, כיצד באמת כדאי להתנהל בת"א המהבילה
עדו אגמון | (7)

תעשיית הביומד הישראלית נחשבת חדשנית ופורצת דרך בתחומה, ובדומה לתעשיית ההייטק, זוכה להערכה רבה בעולם. ישראל מדורגת ראשונה בעולם ברישום פטנטים במכשור רפואי, רביעית ברישום פטנטים בתחום הביוטק ומובילה עולמית של ממש בכמה תחומים רפואיים. באופן לא מפתיע, ביולוגים ורופאים הם גם הקבוצה הגדולה ביותר בקרב בעלי תואר שלישי בארץ.

על כתפי אותה חדשנות טכנולוגית וחוצפה ישראלית בריאה, הונפקו בנאסד"ק בשנתיים האחרונות שורה ארוכה של טכנולוגיות ביומד ישראליות, אשר גייסו במצטבר מאות מיליוני דולרים, רובi המכריע ממשקיעים זרים. מקרוקיור, Rewalk, VBL, נוירודרם, פואמיקס ואחרות, חצו את הים והחלו להיסחר "במגרש של הגדולים". גם בגזרה הותיקה יותר, חברות כמו פריגו וכמובן טבע, רוכשות חברות ומהוות בעצמן פוטנציאל לרכישה והשתלטות. כבוד. אבל כאן, בתל אביב המהבילה, קצת קשה לטפוח לעצמנו על השכם. משום מה, התעשייה המרגשת הזאת מתחילה לגמגם כשהיא נוחתת בפקקים של אזור אחוזת בית. בעוד מדדי ביומד קלאסיים מעבר לים כמו S&P Health Care (עלתה 12% מתחילת השנה) או הנאסד"ק ביוטק (22% מתחילת השנה), שדוהרים צפונה כאילו אין מחר, מדד הביומד של תל אביב מתקשה להחזיק את הראש מעל המים.

נכון, לבורסה בתל אביב לא חסרות צרות באופן כללי, אבל בשנה החולפת ראינו שגם על רקע עליות ושיאים חדשים (מדד ת"א 75 כמעט 13% מתחילת השנה, 44% תשואה בשלוש השנים האחרונות, ת"א 100 טיפס 16.5% מתחילת השנה) מדד הביומד נותר בודד, עם תשואה שלילית חד ספרתית מתחילת השנה, ונפילה של כמעט 50% מאז מארס 2014. 

מה עושים? קודם כל, אם כבר לקטר, אולי בכלל לא צריך לדבר על הביומד הישראלי, שעושה חיל בעולם, אלא על ה'ביומד התל אביבי'. אבל בין אם אתם משקיעים ליד הבית או מעבר לים, כדאי לשנן כמה כללים. חשוב לזכור ש"ביומד" הוא ביטוי מטעה המכליל חברות רבות ושונות. חלקן מוצלחות, חלקן פחות, ומחלקן עדיף להתרחק. הרי השקעה בחברת תרופות מוכרת וצומחת (פריגו, כבר אמרנו?) אינה דומה לחברת חלום בשלב מוקדם או חברת מכשור רפואי לניתוחי גב אינה קשורה למפיצה של מכשירים ביתיים להסרת שיער. עובדה, גם בתקופה הנוכחית, חברות כמו קולפלנט, (200% בשנה החולפת) ובונוס ביו גרופ (הכפילה את ערכה השנה) מראות כי בבחירה נכונה של השקעות, הפוטנציאל בביומד הוא גדול, וכל חברה היא סיפור בפני עצמו.

חשבת להשקיע במשהו רפואי? לבריאות. אבל כדאי ללמוד היטב במה מדובר. החיה המוזרה שנקראת ביומד תל-אביבי איננה נעה באופן רציף והגיוני, אלא מתקדמת בקפיצות תזזיתיות קדימה ואחורה, בהתאם לאירועים וסמי-אירועים של הצלחה וכישלון. עבור כל חברה, חשוב להבין בדיוק מה האירועים האלה, מתי הם צפויים לקרות, ומה בדיוק כדאי לך להחזיק כשהם קורים.

מאפיין נוסף של החיה התל אביבית, הוא מחסור כרוני במזומנים. להבדיל מהדודנים העשירים מעבר לים, מספר רב של חברות ביומד מקומיות נדרשות לגיוסים תכופים להמשך פעילותן. חיים מהיד אל הפה אף פעם לא עשו טוב לחברות בשלב המחקר והפיתוח, והגיוסים הקטנים הללו (מישהו אמר הדסית?) יוצרים הזדמנויות למשקיעים גדולים ובעלי עניין בחברה, בדרך כלל על חשבון שוויה הנוכחי ושאר המשקיעים. במילים אחרות, ראית חברה עם מחסור צפוי במזומנים - תיזהר. מעטות החברות בסביבה, כמו בונוס ביו גרופ, שהצליחו להשלים גיוס ללא פגיעה במחיר המניה.

מה בכל זאת כדאי לחפש?

למשקיעי הטווח הארוך, מומלץ לחפש חברות יציבות, בעלות אסטרטגיה ברורה, וחוזק פיננסי, רצוי כאלה שספגו ירידות משמעותיות לאחרונה. חברה כמו ביוליין, אשר הציגה לאחרונה ירידות עקב כישלון הניסוי של השותפה בלרופון, אך עדיין בעלת פורטפוליו מעניין וקופת מזומנים יפה. חברה נוספת היא אינטק פארמה, אשר השלימה בראשית החודש גיוס של 30 מיליון דולר במסגרת הנפקה בנאסד"ק, ונחתכה בכ-30% בתהליך.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בקרב המנפיקות האחרונות בנאסד"ק, מקרוקיור, מגיעה לישורת האחרונה, וצפויה לפרסם תוצאות ניסוי קליני שלב 3 בחודשים הקרובים. הצלחה בניסוי בטיפול בפצעים כרוניים עתידה לפתוח לחברה את השוק האמריקני הענק, ולהציף ערך משמעותי למשקיעי החברה.

במשחקי הפוקר מסתובבת אימרה, לפיה אם אתה לא מצליח לזהות תוך חצי שעת משחק את הפראייר מסביב לשולחן, כנראה שזה אתה. בקזינו של שוק ההון, המצב לא מאד שונה. אבל האימרה תקפה יותר למשקיעי הטווח הקצר, שם רווח של האחד, הוא בהכרח הפסד של השני. בטווח הארוך, צמיחה אמיתית בערך החברה עשויה להניב תשואה יפה לכלל המשקיעים. מצד שני, בטווח הארוך, כמו שאומר פתגם אחר, כולנו נמות.  ***הקרן עשויה להשקיע, לקנות או למכור מניות המצוינות בכתבה. האמור בכתבה אינו מהווה ייעוץ השקעות ואינו בא להחליף ייעוץ השקעות שמתייחס למאפיינים הספציפיים של כל אדם. קרן BIO INVEST  אינה מיועדת לציבור אלא ללקוחות מוסדיים וכשירים בלבד

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שוימר 19/08/2015 19:52
    הגב לתגובה זו
    הסיפורים של דרוויש מאורבימד, הרגיל אותנו לוקש ארוך ומדלל.
  • 5.
    קוראת 19/08/2015 10:50
    הגב לתגובה זו
    אתה משקיע בביומד או משחק פוקר? זו הרמה שלכם כנראה...
  • מני 19/08/2015 11:55
    הגב לתגובה זו
    הוא פשוט מושקע בבונוס. תסתכל על רשימת בעלי העניין שם ותבין
  • 4.
    מעריך שמבין קצת 19/08/2015 10:42
    הגב לתגובה זו
    אישית לא מאמין בביומד ישראלי, אבל מעניין אותי איך משלבים השקעה הוגנת עם השקעה בחברות כמו כן פייט לדוגמא, מדיקל, קולפלנט, ועוד קטנות ורעות
  • 3.
    חבר'ה, תציפו שאלות.... (ל"ת)
    מערכת 19/08/2015 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עוד תופתע ממש בקרוב (ל"ת)
    בונוס 19/08/2015 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי. 19/08/2015 10:05
    הגב לתגובה זו
    הרצת מניות. לא פלוריסטם לא בריינסטורם
דגל סוריה. צילום: Ahmed akacha, Pexelsדגל סוריה. צילום: Ahmed akacha, Pexels

סוריה זקוקה לשיקום בהיקף של כחצי טריליון דולר. איזה מדינות ירימו את הכפפה?

מלבד קטאר וסעודיה, רשימת השמות עשויה לכלול גם כמה שמות מפתיעים, ולמה בכל מקרה על ישראל לשקול היטב לפני שהיא חותמת על הסכם כלשהו עם השכנה מצפון



משה כסיף |
נושאים בכתבה סוריה

מאז פרץ המרד בסוריה בשנת 2011 נחרבו אזורים נרחבים במדינה, נוסף על נזקים שנגרמו עוד לפני פרוץ המרד בגלל מפגעי מזג האוויר, אובדן תשתיות חקלאיות והגירה מאסיבית מהכפרים לערים. עלייתו של מוחמד אלג'ולאני לשלטון וההפוגה השברירית למדי במלחמת האזרחים מעוררות תקוות גדולות בסוריה ובאזור בכלל, אבל כלל לא בטוח ששיקום המדינה הסורית השסועה, שפעם היתה מובילת המזרח התיכון, ייצא לפועל בקרוב.

נקודת הזמן הנוכחית היא הזדמנות מצוינת לסקור את חומרת הנזקים וכמה עשוי לעלות השיקום.

מהן עלויות השיקום של סוריה? 

אין הערכות מדויקות של עלויות השיקום בסוריה. זאת, משום שעדיין אין הערכות מבוססות של היקף הנזקים לתשתיות, למבנים, לחקלאות, לתעשייה ולכלכלה הסורית. בנוסף יש נזקים עקיפים לבריאות, לביטחון הפנים, להשכלה ולמוסדות השלטון. על כל אלה יש להוסיף גם את אובדן התל"ג לאורך 13 שנות מלחמה. ואחרון (אבל לא חביב) - נזקים למערכת הצבאית, שחלק לא מבוטל מהם נגרם על ידי ישראל. עם זאת, הערכות מבוססות גורסות שעלויות שיקום התשתיות בלבד עשויות להגיע לכדי חצי טריליון דולר ויותר.

לשם השוואה, תקציב המדינה של ישראל לשנת 2025 יעמוד, ככל הנראה, על 620 מיליארד שקל, שהם  בערך 177 מיליארד דולר. אם כוללים את כלל האספקטים של השיקום כפי שהוזכרו לעיל, ולא רק את התשתיות, העלויות עלולות להסתכם לפחות בסכום כפול, ואפילו פי שלושה. 

בשנת 2020 העריך הבנק העולמי את עלויות שיקום התשתיות של סוריה בסך של 400 מיליארד דולר. מאז, ככל הידוע, המצב רק החמיר. משטר אסד לא עשה דבר, וביסס את כלל הכנסות המדינה, אם היו כאלה, על גידול וסחר בסמים. בדצמבר 2024 פורסם כי משטר אסד הבריח מסוריה למוסקבה 250 מיליון דולר, שרוקנו את מה שעוד נותר מהמט"ח שם. שיקום התשתיות בסוריה מתחלק בין התחומים הבאים: