ברוכים הבאים לאירופה: מכבי ת"א הראתה איך עובד אירגון שמאמין בעצמו

אופיר פרבר, מנהל שיווק בקסם מדדים, מדגים באמצעות ניצחונה של מכבי תל אביב בכדורגל על ויקטוריה פלזן, כיצד נוהג ופועל אירגון שמאמין בעצמו וב-DNA שלו
אופיר פרבר | (1)
נושאים בכתבה מכבי תל אביב

מכבי תל אביב בכדורגל חוותה במהלך השבוע האחרון שני ארועים מתוקשרים: עסקת רייכרט וההפעלה לשלב הפלייאוף של ליגת האלופות, וישנו חוט אחד משמעותי שמחבר ביניהם - בכדורגל קוראים לזה אופי, בשיווק קוראים לזה DNA של ארגון.

בשיווק אנחנו נוהגים לשים דגש על כך שארגון שבוחר לעצמו ערכים תדמיתיים חייב לוודא שהם עולים בקנה אחד עם ה-DNA של החברה. לצורך הדגמה ניקח ארגון שרוצה להיתפש כאמין, הוא לא יכול להסתפק בקמפיין בטלוויזיה ובבחירת פרזנטור סטייל חיים הכט, אלא חייב במקביל לוודא שאנשי המכירות והשירות שלו "משדרים על אותו הגל". הוא צריך להשקיע משאבים בהדרכות ובבקרות, בתמריצים ובסנקציות שיהפכו את האמינות לאבן היסוד של החברה ויביאו אותה לידי ביטוי בכל נקודות המגע עם הלקוח. ארגונים יכולים לשלם מחיר כבד על חוסר הלימה בין הבטחה פרסומית ל-DNA, אך כאשר כל כלי הנגינה הופכים לתזמורת אחד שמשדרת על אותו הגל - הארגון יכול ליהנות משלם שגדול מסך חלקיו.

אז איך קשורה עסקת רייכרט להישג הגדול של המועדון הצהוב? פרשנים רבים נפלו במלכודת ה"טור הלא רלוונטי" - הנסיון לנתח מי ניצח בקרב הוא אחד הנושאים הכי לא רלוונטים שעמדו במוקד השיח הספורטיבי בארץ לאחרונה. בכלכלה קוראים לזה שיווי משקל, כאשר מתבצעת עסקה בין שני צדדים היא תתבצע בנקודה ובמחיר בו המוכר מוכן לוותר על הנכס שלו והמחיר הולם את מידת הרצון של הצד הקונה לרכוש את המוצר (או במילים אחרות, כשהביקוש פוגש את ההיצע).

הפועל תל אביב שילמה את המחיר שלדעתה השחקן שווה, מכבי זכתה במחיר שהולם לדעתה את הוויתור שהיא מבצעת והשחקן שילם את הפרמיה הנדרשת כדי לשחק במקום שאותו הוא אוהב. כולם קיבלו את מה שהם רצו, אך למרות זאת רגע החתימה על ההסכם פתח את הקרב התודעתי סביב השאלה, מי ניצח. הפועל תל אביב ניסתה להפוך את ההסכם לכזה שמחזיר אותה למרכז הבמה הכלכלית בכדורגל הישראלי, תוך שהיא מנסה להציג את העיסקה כסנונית דמיונית ראשונה שתבשר על תנועת שחקנים מקריית שלום למתחם חודורוב. רייכרט עצמו דיבר מעט, אך המסר העיקרי עסק ברגש ולא ברציונאל, בקריירה או בהתפתחות שלו כשחקן. מכבי תל אביב, לעומתם, עסקה בחישוב קר ופשוט - מיליון שקלים הפכו למליון אירו תוך זמן קצר, אפשר לסמן וי ולהמשיך קדימה, תוך חוסר רצון מופגן להיגרר לדיון המיותר והנמוך שהתקיים בתקשורת סביב שאלת המנצח בעיסקה. קור הרוח הזה, הניתוח היבש והרציונאלי של המצב וחישוב המסלול קדימה על פי השכל ולא על פי הרגש מהווים כמאפיין בולט של מכבי תל אביב בשנים האחרונות. מכבי בנתה לעצמה את התדמית הזאת קודם כל באמצעות החדרת אותם ערכים לתוך ה-DNA של המועדון, וכאשר זה האחרון דבק לאורך זמן באותם הערכים, אלה בסופו של דבר מחלחלים גם אל השחקנים. מרתק לראות איך כדורגלנים ישראלים, למרות המומים המולדים שאנחנו נוטים לייחס להם, מסוגלים להציג את ההפך הגמור ממה שהתרגלנו לראות. המשחק של מכבי אתמול היה לא רק מלאכת מחשבת של סבלנות, ווינריות וקור רוח, אלא כזה שלא היה מבייש את נבחרת גרמניה של שנות ה-90'. אני לא מדבר על איכות הכדורגל, אלא בראש ובראשונה על האופי - מכבי עשתה לפלזן את מה שהתרגלנו שקבוצות ונבחרות אירופיות עושות לנו. משחק סבלני, הימנעות מסיכונים מיותרים, הגנה חזקה, חילופים נכונים, לחיצה על הדוושה ברגע הנכון ושער מכריע קרוב לדקות הסיום. אני מניח שגם יהיה איזה עיתון צ'כי אחד שיכתוב על כך שברמה הזאת אסור לספוג שערים מהגבהות פשוטות כאלה, בטח שלא נגד קבוצות כמו מכבי תל אביב ושזו כבר מחלה של הכדורגל הצ'כי.

אם נחזור לרגע אל התאוריה השיווקית, נזכיר שארגון שהיה רגיל להיתפש באופן שלילי ושעמל קשה כדי לחולל שינוי תדמיתי ושאפילו הצליח, חייב לזכור שהוא נכנס לתקופת מעבר בה הוא פגיע יותר מהמתחרים. כל מעידה עלולה להחזיר אותו לימים שהוא מנסה לשכוח, ותמחק את כל העבודה הקשה שהוא ביצע. לכן, אחרי העבודה הקשה שכרוכה בשינוי מגיעה העבודה הקשה יותר שדורשת התמדה לאורך זמן.

עלייתה של מכבי תל אביב לליגת האלופות עשויה לתרגם את שינוי ה-DNA שהמועדון עבר - שינוי תדמיתי אמיתי, שיהפוך אותו ואולי גם את הכדורגלן הישראלי - מהלוזר הניצחי לשחקן של Money time. אם זה סוף סוף יקרה, נתחיל לצפות משחקנים שמאמינים בעצמם יותר להישגים גדולים בעתיד, ואפילו להופעה מכובדת בשלב הבתים של ליגת האלופות - אז גם נוכל באמת לברך את הכדורגל הישראלי בברכת "ברוך הבא לאירופה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לירון 09/08/2015 12:53
    הגב לתגובה זו
    מעניינת מאוד על קבוצתי האהובה.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.