ברוכים הבאים לאירופה: מכבי ת"א הראתה איך עובד אירגון שמאמין בעצמו
מכבי תל אביב בכדורגל חוותה במהלך השבוע האחרון שני ארועים מתוקשרים: עסקת רייכרט וההפעלה לשלב הפלייאוף של ליגת האלופות, וישנו חוט אחד משמעותי שמחבר ביניהם - בכדורגל קוראים לזה אופי, בשיווק קוראים לזה DNA של ארגון.
בשיווק אנחנו נוהגים לשים דגש על כך שארגון שבוחר לעצמו ערכים תדמיתיים חייב לוודא שהם עולים בקנה אחד עם ה-DNA של החברה. לצורך הדגמה ניקח ארגון שרוצה להיתפש כאמין, הוא לא יכול להסתפק בקמפיין בטלוויזיה ובבחירת פרזנטור סטייל חיים הכט, אלא חייב במקביל לוודא שאנשי המכירות והשירות שלו "משדרים על אותו הגל". הוא צריך להשקיע משאבים בהדרכות ובבקרות, בתמריצים ובסנקציות שיהפכו את האמינות לאבן היסוד של החברה ויביאו אותה לידי ביטוי בכל נקודות המגע עם הלקוח. ארגונים יכולים לשלם מחיר כבד על חוסר הלימה בין הבטחה פרסומית ל-DNA, אך כאשר כל כלי הנגינה הופכים לתזמורת אחד שמשדרת על אותו הגל - הארגון יכול ליהנות משלם שגדול מסך חלקיו.
אז איך קשורה עסקת רייכרט להישג הגדול של המועדון הצהוב? פרשנים רבים נפלו במלכודת ה"טור הלא רלוונטי" - הנסיון לנתח מי ניצח בקרב הוא אחד הנושאים הכי לא רלוונטים שעמדו במוקד השיח הספורטיבי בארץ לאחרונה. בכלכלה קוראים לזה שיווי משקל, כאשר מתבצעת עסקה בין שני צדדים היא תתבצע בנקודה ובמחיר בו המוכר מוכן לוותר על הנכס שלו והמחיר הולם את מידת הרצון של הצד הקונה לרכוש את המוצר (או במילים אחרות, כשהביקוש פוגש את ההיצע).
הפועל תל אביב שילמה את המחיר שלדעתה השחקן שווה, מכבי זכתה במחיר שהולם לדעתה את הוויתור שהיא מבצעת והשחקן שילם את הפרמיה הנדרשת כדי לשחק במקום שאותו הוא אוהב. כולם קיבלו את מה שהם רצו, אך למרות זאת רגע החתימה על ההסכם פתח את הקרב התודעתי סביב השאלה, מי ניצח. הפועל תל אביב ניסתה להפוך את ההסכם לכזה שמחזיר אותה למרכז הבמה הכלכלית בכדורגל הישראלי, תוך שהיא מנסה להציג את העיסקה כסנונית דמיונית ראשונה שתבשר על תנועת שחקנים מקריית שלום למתחם חודורוב. רייכרט עצמו דיבר מעט, אך המסר העיקרי עסק ברגש ולא ברציונאל, בקריירה או בהתפתחות שלו כשחקן. מכבי תל אביב, לעומתם, עסקה בחישוב קר ופשוט - מיליון שקלים הפכו למליון אירו תוך זמן קצר, אפשר לסמן וי ולהמשיך קדימה, תוך חוסר רצון מופגן להיגרר לדיון המיותר והנמוך שהתקיים בתקשורת סביב שאלת המנצח בעיסקה. קור הרוח הזה, הניתוח היבש והרציונאלי של המצב וחישוב המסלול קדימה על פי השכל ולא על פי הרגש מהווים כמאפיין בולט של מכבי תל אביב בשנים האחרונות. מכבי בנתה לעצמה את התדמית הזאת קודם כל באמצעות החדרת אותם ערכים לתוך ה-DNA של המועדון, וכאשר זה האחרון דבק לאורך זמן באותם הערכים, אלה בסופו של דבר מחלחלים גם אל השחקנים. מרתק לראות איך כדורגלנים ישראלים, למרות המומים המולדים שאנחנו נוטים לייחס להם, מסוגלים להציג את ההפך הגמור ממה שהתרגלנו לראות. המשחק של מכבי אתמול היה לא רק מלאכת מחשבת של סבלנות, ווינריות וקור רוח, אלא כזה שלא היה מבייש את נבחרת גרמניה של שנות ה-90'. אני לא מדבר על איכות הכדורגל, אלא בראש ובראשונה על האופי - מכבי עשתה לפלזן את מה שהתרגלנו שקבוצות ונבחרות אירופיות עושות לנו. משחק סבלני, הימנעות מסיכונים מיותרים, הגנה חזקה, חילופים נכונים, לחיצה על הדוושה ברגע הנכון ושער מכריע קרוב לדקות הסיום. אני מניח שגם יהיה איזה עיתון צ'כי אחד שיכתוב על כך שברמה הזאת אסור לספוג שערים מהגבהות פשוטות כאלה, בטח שלא נגד קבוצות כמו מכבי תל אביב ושזו כבר מחלה של הכדורגל הצ'כי.
- היורוליג והיורוקאפ חוזרות לישראל: הישראליות יארחו בבית החל מה-1 בדצמבר
- המיליארדר שיציל את מכבי מקריסה - מי אתה מר וילף?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם נחזור לרגע אל התאוריה השיווקית, נזכיר שארגון שהיה רגיל להיתפש באופן שלילי ושעמל קשה כדי לחולל שינוי תדמיתי ושאפילו הצליח, חייב לזכור שהוא נכנס לתקופת מעבר בה הוא פגיע יותר מהמתחרים. כל מעידה עלולה להחזיר אותו לימים שהוא מנסה לשכוח, ותמחק את כל העבודה הקשה שהוא ביצע. לכן, אחרי העבודה הקשה שכרוכה בשינוי מגיעה העבודה הקשה יותר שדורשת התמדה לאורך זמן.
עלייתה של מכבי תל אביב לליגת האלופות עשויה לתרגם את שינוי ה-DNA שהמועדון עבר - שינוי תדמיתי אמיתי, שיהפוך אותו ואולי גם את הכדורגלן הישראלי - מהלוזר הניצחי לשחקן של Money time. אם זה סוף סוף יקרה, נתחיל לצפות משחקנים שמאמינים בעצמם יותר להישגים גדולים בעתיד, ואפילו להופעה מכובדת בשלב הבתים של ליגת האלופות - אז גם נוכל באמת לברך את הכדורגל הישראלי בברכת "ברוך הבא לאירופה".
- 1.לירון 09/08/2015 12:53הגב לתגובה זומעניינת מאוד על קבוצתי האהובה.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
