ברוכים הבאים לאירופה: מכבי ת"א הראתה איך עובד אירגון שמאמין בעצמו

אופיר פרבר, מנהל שיווק בקסם מדדים, מדגים באמצעות ניצחונה של מכבי תל אביב בכדורגל על ויקטוריה פלזן, כיצד נוהג ופועל אירגון שמאמין בעצמו וב-DNA שלו
אופיר פרבר | (1)
נושאים בכתבה מכבי תל אביב

מכבי תל אביב בכדורגל חוותה במהלך השבוע האחרון שני ארועים מתוקשרים: עסקת רייכרט וההפעלה לשלב הפלייאוף של ליגת האלופות, וישנו חוט אחד משמעותי שמחבר ביניהם - בכדורגל קוראים לזה אופי, בשיווק קוראים לזה DNA של ארגון.

בשיווק אנחנו נוהגים לשים דגש על כך שארגון שבוחר לעצמו ערכים תדמיתיים חייב לוודא שהם עולים בקנה אחד עם ה-DNA של החברה. לצורך הדגמה ניקח ארגון שרוצה להיתפש כאמין, הוא לא יכול להסתפק בקמפיין בטלוויזיה ובבחירת פרזנטור סטייל חיים הכט, אלא חייב במקביל לוודא שאנשי המכירות והשירות שלו "משדרים על אותו הגל". הוא צריך להשקיע משאבים בהדרכות ובבקרות, בתמריצים ובסנקציות שיהפכו את האמינות לאבן היסוד של החברה ויביאו אותה לידי ביטוי בכל נקודות המגע עם הלקוח. ארגונים יכולים לשלם מחיר כבד על חוסר הלימה בין הבטחה פרסומית ל-DNA, אך כאשר כל כלי הנגינה הופכים לתזמורת אחד שמשדרת על אותו הגל - הארגון יכול ליהנות משלם שגדול מסך חלקיו.

אז איך קשורה עסקת רייכרט להישג הגדול של המועדון הצהוב? פרשנים רבים נפלו במלכודת ה"טור הלא רלוונטי" - הנסיון לנתח מי ניצח בקרב הוא אחד הנושאים הכי לא רלוונטים שעמדו במוקד השיח הספורטיבי בארץ לאחרונה. בכלכלה קוראים לזה שיווי משקל, כאשר מתבצעת עסקה בין שני צדדים היא תתבצע בנקודה ובמחיר בו המוכר מוכן לוותר על הנכס שלו והמחיר הולם את מידת הרצון של הצד הקונה לרכוש את המוצר (או במילים אחרות, כשהביקוש פוגש את ההיצע).

הפועל תל אביב שילמה את המחיר שלדעתה השחקן שווה, מכבי זכתה במחיר שהולם לדעתה את הוויתור שהיא מבצעת והשחקן שילם את הפרמיה הנדרשת כדי לשחק במקום שאותו הוא אוהב. כולם קיבלו את מה שהם רצו, אך למרות זאת רגע החתימה על ההסכם פתח את הקרב התודעתי סביב השאלה, מי ניצח. הפועל תל אביב ניסתה להפוך את ההסכם לכזה שמחזיר אותה למרכז הבמה הכלכלית בכדורגל הישראלי, תוך שהיא מנסה להציג את העיסקה כסנונית דמיונית ראשונה שתבשר על תנועת שחקנים מקריית שלום למתחם חודורוב. רייכרט עצמו דיבר מעט, אך המסר העיקרי עסק ברגש ולא ברציונאל, בקריירה או בהתפתחות שלו כשחקן. מכבי תל אביב, לעומתם, עסקה בחישוב קר ופשוט - מיליון שקלים הפכו למליון אירו תוך זמן קצר, אפשר לסמן וי ולהמשיך קדימה, תוך חוסר רצון מופגן להיגרר לדיון המיותר והנמוך שהתקיים בתקשורת סביב שאלת המנצח בעיסקה. קור הרוח הזה, הניתוח היבש והרציונאלי של המצב וחישוב המסלול קדימה על פי השכל ולא על פי הרגש מהווים כמאפיין בולט של מכבי תל אביב בשנים האחרונות. מכבי בנתה לעצמה את התדמית הזאת קודם כל באמצעות החדרת אותם ערכים לתוך ה-DNA של המועדון, וכאשר זה האחרון דבק לאורך זמן באותם הערכים, אלה בסופו של דבר מחלחלים גם אל השחקנים. מרתק לראות איך כדורגלנים ישראלים, למרות המומים המולדים שאנחנו נוטים לייחס להם, מסוגלים להציג את ההפך הגמור ממה שהתרגלנו לראות. המשחק של מכבי אתמול היה לא רק מלאכת מחשבת של סבלנות, ווינריות וקור רוח, אלא כזה שלא היה מבייש את נבחרת גרמניה של שנות ה-90'. אני לא מדבר על איכות הכדורגל, אלא בראש ובראשונה על האופי - מכבי עשתה לפלזן את מה שהתרגלנו שקבוצות ונבחרות אירופיות עושות לנו. משחק סבלני, הימנעות מסיכונים מיותרים, הגנה חזקה, חילופים נכונים, לחיצה על הדוושה ברגע הנכון ושער מכריע קרוב לדקות הסיום. אני מניח שגם יהיה איזה עיתון צ'כי אחד שיכתוב על כך שברמה הזאת אסור לספוג שערים מהגבהות פשוטות כאלה, בטח שלא נגד קבוצות כמו מכבי תל אביב ושזו כבר מחלה של הכדורגל הצ'כי.

אם נחזור לרגע אל התאוריה השיווקית, נזכיר שארגון שהיה רגיל להיתפש באופן שלילי ושעמל קשה כדי לחולל שינוי תדמיתי ושאפילו הצליח, חייב לזכור שהוא נכנס לתקופת מעבר בה הוא פגיע יותר מהמתחרים. כל מעידה עלולה להחזיר אותו לימים שהוא מנסה לשכוח, ותמחק את כל העבודה הקשה שהוא ביצע. לכן, אחרי העבודה הקשה שכרוכה בשינוי מגיעה העבודה הקשה יותר שדורשת התמדה לאורך זמן.

עלייתה של מכבי תל אביב לליגת האלופות עשויה לתרגם את שינוי ה-DNA שהמועדון עבר - שינוי תדמיתי אמיתי, שיהפוך אותו ואולי גם את הכדורגלן הישראלי - מהלוזר הניצחי לשחקן של Money time. אם זה סוף סוף יקרה, נתחיל לצפות משחקנים שמאמינים בעצמם יותר להישגים גדולים בעתיד, ואפילו להופעה מכובדת בשלב הבתים של ליגת האלופות - אז גם נוכל באמת לברך את הכדורגל הישראלי בברכת "ברוך הבא לאירופה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לירון 09/08/2015 12:53
    הגב לתגובה זו
    מעניינת מאוד על קבוצתי האהובה.
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.