עסק כושל סופו להיסגר: המבוגר האחראי במגה לא לוקח החלטות נכונות

צחי קלמין, מנהל פעילות קרנות הגידור, MORE בית השקעות, על ההסכם שגובש ברשת מגה - האם זו הדרך הנכונה להבראת הרשת?

צחי קלמין | (8)
נושאים בכתבה מגה שרגא בירן

10 שנים מאז פירוקה המתוקשר של רשת המרכולים קלאב-מרקט וחודשים בודדים לאחר פטירתה בטרם עת של רשת קוסט 365, אנו נמצאים בפני מערכה חדשה. על הפרק, רשת הקמעונאות מגה. עסקנים, עורכי דין, פוליטיקאים ובעלי הון לוקחים חלק פעיל במערכה התקשורתית, וכל אחד מהם מנסה לגזור לעצמו קופון בדרך לחילוצה האפשרי של הרשת המקרטעת וחזרתה למסלול הצמיחה.

כעת לאחר שנדמו קולות המלחמה מצד הבנקים, הספקים והעובדים, ורגע לפני המאבק של בעלי השליטה בגופים המוסדיים, ננסה לבחון את המהלכים האחרונים שנקטו בעלי השליטה והאם רשת מגה תוכל לחזור למסלול הצמיחה?

  • עובדי הרשת

ע"פ ההבנות שהושגו בין הנהלת מגה ובכירי ההסתדרות, גובש "הסכם הבראה", לפיו יפוטרו מאות עובדים, היקף המשכורות יצומצם ב-175 מיליון ש' ובמקביל, הרשת תקצה 33% ממניותיה לעובדים. כלומר, באופן תמוה, הסכימו עובדי החברה לקבל על עצמם מניות של רשת כושלת בעלת חובות של 1.3 מיליארד שקלים. אחת האניגמות הגדולות בהסדר שכזה, נוגע לשוויון של מניות הרשת, שכן על פי המתווה המוצע, הנהלת קבוצת אלון מתמחרת את שוויה של רשת מגה בלפחות 525 מיליון שקלים, האמנם?

  • ספקי המזון

תוצאות ההצבעה של ספקי המזון היו ידועות מראש. לספקים, אשר נחשבים לנושים לא מובטחים, ניתנה האפשרות להצביע בין החלופה הגרועה לבין החלופה הגרועה מאוד. שכן תמיכה בהסדר תתיר אותם עם תספורת קלה ופריסת של חובות העבר. מאידך, התנגדות להסדר היתה מובילה לתהליך של פירוק מיידי, ובמצב שכזה קרוב לוודאי שהיו נותרים בלא כלום.

  • ספקי הנדל"ן

אחת ההצבעות התמוהות ביותר היתה בגזרת בעלי הנכסים של הרשת. משכירי הנכסים נדרשו להצביע על מספר שינויים בהסכמים עימם: מעבר לתשלום חודשי במקום רבעוני, הפחתת 5% בשכר הדירה או ויתור על חודש וחצי שכר דירה. רשת מגה שוכרת את עיקר סניפיה מחברת רבוע כחול נדל"ן (מומחי נדל"ן טוענים כי בחלק לא מבוטל מהסניפים משלמת מגה לחברת האחות דמי שכירות מופקעים). בהצבעת בעלי הנכסים, ביקשו המשכירים להחריג את רבוע נדל"ן ממניין קולות המצביעים, שכן לא הגיוני כי חברה קשורה תצביע כנגד ההסדר המוצע. קבוצת אלון מצידה התנגדה בתוקף לרעיון ההחרגה.

  • הבנקים

הנושים המובטחים, להם חייבת מגה את עיקר חובותיה, פעלו כמבוגר האחראי האמיתי.  הם לא נכנעו למהלכיה האגרסיביים של הנהלת מגה, ודרשו מבעלי השליטה להזרים סכומים משמעותיים להבראת החברה, הם ביקשו לדעת מהם המקורות הכספיים אשר בעזרתם הם מתכננים לעמוד במתווה ההסדר. בסופו של היום, הם היחידים שדאגו להרחבת התמיכה הפיננסית ברשת מצד בעלי השליטה.

לסיכום, פני העתיד של רשת מגה נמצא בחוסר וודאות, הרשת נתפשת ע"י ציבור הצרכנים כרשת היקרה ביותר, וכל זאת בתקופה של מחאה חברתית, מלחמות מחירים ורגולציה אגרסיבית. המחשבה שרשת מגה תצליח לחזור אל מסלול ההצלחה, שקולה להצלחתה של יוון להחזיר את חובותיה למדינות גוש האירו וקרן המטבע הבינלאומית. אין מדובר פה בטעות עסקית חד-פעמית, כי אם בשיטת עבודה קלוקלת וכישלון מבני של שנים ארוכות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

חשוב להבין, בעלי השליטה של רשת מגה, עו"ד שרגא בירן והקיבוצים, אשר מחזיקים בין השאר בתחנות הדלק דור אלון, חברת כרטיסי האשראי דיינרס וב-4% ממאגר הגז תמר, יודעים היטב מהם הצעדים הדרושים להבראת הרשת, ומבינים את ההשלכות הכספיות הקשות שכרוכות בכך. אולם, לדאבונם של עובדים, אין בצעדים שננקטו עד כה בשורה אמיתית. העולם העסקי גורס כי עסק כושל סופו להסגר, ובסיטואציה כזו אלטרנטיבת פירוק הרשת ומכירתה עדיפה. 

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שירן 26/07/2015 10:02
    הגב לתגובה זו
    על זה משלמים לך משכורת שמנה
  • 26/07/2015 21:38
    הגב לתגובה זו
    פשוט משעמם לו בעבודה אז אין לו מה לעשות חוץ מלסחוט תפוזים טעימים.
  • 6.
    אלי בביוף 25/07/2015 10:54
    הגב לתגובה זו
    מתי יביאו לפה כאלה שבאמת ניהלו כסף ויודעים על מה הם מדברים ולא ילדון יחצן שלא ניהל כסף מימיו.
  • 5.
    חכם ציון 24/07/2015 10:24
    הגב לתגובה זו
    לצערי צודק הכותב וכולם שמים כספם על קרן הצבי. מגה תמחק לאט או מהר אבל לא תישאר. עם מחירים מופקעים במגה בעיר ותוך כדי פתיחת חנויות לואו קוסט נוספות לא תהיה זכות קיום לרשת הכושלת הזו. העובדים וההנהלה לא מבינים מה קורה מסביבם ואל נתפלא שנבואת הכותב תתממש.
  • 4.
    קרניני פרוספר עזרן 23/07/2015 03:58
    הגב לתגובה זו
    סופרים על שטחי ענק עם כמויות מטורפות של סחורה שמי צריך הכלל? הכל כדי לנקר עיניים ולעשות הצגה של שפע מופרז. ומי משלם את כל זה? הציבור? בעלי המניות? עיניים גדולות ובסוף חורבן גדול. אין בליבי דבר בעבורם שיתמוטטו. צר לי רק על העובדים
  • 3.
    שאלת תם 23/07/2015 00:11
    הגב לתגובה זו
    מחבר המאמר מנתח את כל הגורמים לכישלון, אך לא מציע פתרון מלבד מאמר מוסגר שכולם יודעים מה הפתרון. מאמר מבולבל ולא רציני
  • 2.
    יואב 20/07/2015 14:07
    הגב לתגובה זו
    בדיעבד יתברר שהיה פה פירוק במסווה של הבראה. בית המשפט טעה טעות חמורה. היה צריך לדאוג לעובדים שתחת איום סגירה נאלצו לקנות חלק מהחברה, ולגורמים אחרים שמטעים אותם בלי הגה מספיקה מטעם בית המשפט - בחברה שירוקנו אותה להקטנת חשיפת הבעלים - אסור היה לבית המשפט לאפשר זאת בחברה שאין לה מספיק סיכויי עמידות
  • 1.
    ירון זליכה סידר לעובדים הסדר גרוע מאוד (ל"ת)
    עובד מגה 20/07/2015 12:02
    הגב לתגובה זו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.