שכר דירה כבד - לא רק בדירות למגורים
לאחרונה מלינים לא מעט קמעונאים על מדיניות קשוחה של קניונים לגבי שכר הדירה. השוכרים טוענים שמדד העומס (שכר דירה במונחי פדיון) גבוה ומכביד על עסקיהם. הכצעקתה?
מדד העומס נחשב אינדיקציה לנטל שכר הדירה על השוכרים ומלמד, בין היתר, על איכות מרכזי המסחר והצלחתם. משמעות המדד תלויה רבות בהבחנה בין קניונים למרכזי קניות. בשנים האחרונות, מוקמים מרכזי מסחר חדשים רבים, כשעזריאלי קבוצה ומליסרון שולטות ללא עוררין בשוק הקניונים, ואילו ביג הפכה החברה הגדולה ביותר בשוק מרכזי המסחרי הפתוחים.
בשוק הקניונים לא היה שינוי של ממש במדד העומס, הוא נותר די יציב במרבית הנכסים העיקריים של מליסרון (למעט קניון רמת אביב) ועזריאלי ברמה ממוצעת של כ-12% מהפדיון (או 14.5%-16% בתוספת דמי ניהול).
השוואה זו מסווה את מצבם הקשה יותר של השוכרים הקטנים. ראשית, לשוכרים גדולים כוח התמקחות טוב יותר והקטנים נושאים ברוב הנטל (שיעור העומס שלהם עלול להיות מעל 20%). שנית, כששיעור העומס בקניון כלשהו גבוה יותר, מדובר כנראה בקניון איכותי יותר (כמו איילון וקיריון) והשוכרים יאותו להוציא יותר, כדי להגדיל את שורת הרווח. אגב, דווקא קניונים עם עומס נמוך יותר, הנחשבים איכותיים פחות, התמודדו טוב יותר עם האטות כלכליות, שכן נקודת המוצא לירידה בפדיונות שלהם הייתה נמוכה יותר.
מנגד, בשוק שטחי מסחר (מתכונת מרכזי קניות פתוחים, עם עלות תחזוקה נמוכה יותר, היות ואין בהם שטחים ציבוריים מקורים רבים, מיזוג/חימום, דרגנועים, מעליות וכו') מדד העומס נמוך בהרבה. כך, עומד מדד העומס במרכזי ביג על 6.2% בלבד (או 7.8%-7.5% בתוספת דמי ניהול), ולכן השוכרים שם ברמת סיכון נמוכה יותר מאשר בקניונים.
בשנים האחרונות עלה מדד העומס בשני המקומות. הפדיון גדל (משקי הבית צורכים חלק גדול יותר מהכנסתם הפנויה), אך שכר הדירה עלה - בעיקר במרכזים הפתוחים. בארה"ב עומד מדד העומס עומד על 10% במרכזי קניות סגורים ו-5% במרכזים פתוחים, שונה מישראל, אך גם שם בקניונים מדד העומס כפול מאשר מרכזי המסחר הפתוחים.
בשורה התחתונה, קשה להכריע אם שיעור העומס על השוכרים גבוה. הדבר תלוי, בין השאר, במיקום השוכר (מרכז קניות או קניון), איכות וסוג הקניון, וגודל השוכר.
- 8.מבקש תשובה 04/07/2013 22:43הגב לתגובה זולא ברור מה זה הפדיון ? מה הכוונה שכר הדירה במונחי פדיון ?!? אשמח להסבר ! תודה .
- ליאור 05/07/2013 14:45הגב לתגובה זוזהו שכר הדירה מתוך סך ההכנסות של הקמעונאי. לדוגמא: החנות עושה 1 מיליון הכנסות בחודש ומשלמת בממוצע בקניון כ12% שכר דירה, דהיינו 120 א' שח בחודש.
- 7.אחד שמבין 04/07/2013 17:13הגב לתגובה זואם כולם מתלוננים אז איך הקניונים מעלים שכד כל הזמן,משהו לא הגיוני פה...כנראה הקמעונאים בכל זאת מרויחים
- 6.תצאו לקנות בחנויות ברחוב...יותר זול (ל"ת)ליאור 04/07/2013 15:02הגב לתגובה זו
- 5.bbe3317 04/07/2013 14:06הגב לתגובה זוקרטל הקניונים בצירוף עם מיסים ויוקר מיחיה מביאים לעומס גבוהה. אבל בסוף הכל מגולגל לצרכנים.
- 4.יפה מאוד!!! (ל"ת)המאמן 04/07/2013 13:47הגב לתגובה זו
- 3.מנטליסט 04/07/2013 12:49הגב לתגובה זונושא הרגישות הגבוהה של קניונים איכותיים דווקא להאטה כלכלית מעניין.
- 2.רועי. תל אביב 04/07/2013 11:27הגב לתגובה זועזבו אתכם משטויות, אם אתה עסק קטן, אתה לא יכול לחיות במדינה הזאת.
- 1.אין מה לעשות. יתרון לגודל תמיד עובד (ל"ת)עינת 04/07/2013 11:27הגב לתגובה זו
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
