לאחרונה מלינים לא מעט קמעונאים על מדיניות קשוחה של קניונים לגבי שכר הדירה. השוכרים טוענים שמדד העומס (שכר דירה במונחי פדיון) גבוה ומכביד על עסקיהם. הכצעקתה?

מדד העומס נחשב אינדיקציה לנטל שכר הדירה על השוכרים ומלמד, בין היתר, על איכות מרכזי המסחר והצלחתם. משמעות המדד תלויה רבות בהבחנה בין קניונים למרכזי קניות. בשנים האחרונות, מוקמים מרכזי מסחר חדשים רבים, כשעזריאלי קבוצה ומליסרון שולטות ללא עוררין בשוק הקניונים, ואילו ביג הפכה החברה הגדולה ביותר בשוק מרכזי המסחרי הפתוחים.

בשוק הקניונים לא היה שינוי של ממש במדד העומס, הוא נותר די יציב במרבית הנכסים העיקריים של מליסרון (למעט קניון רמת אביב) ועזריאלי ברמה ממוצעת של כ-12% מהפדיון (או 14.5%-16% בתוספת דמי ניהול).

השוואה זו מסווה את מצבם הקשה יותר של השוכרים הקטנים. ראשית, לשוכרים גדולים כוח התמקחות טוב יותר והקטנים נושאים ברוב הנטל (שיעור העומס שלהם עלול להיות מעל 20%). שנית, כששיעור העומס בקניון כלשהו גבוה יותר, מדובר כנראה בקניון איכותי יותר (כמו איילון וקיריון) והשוכרים יאותו להוציא יותר, כדי להגדיל את שורת הרווח. אגב, דווקא קניונים עם עומס נמוך יותר, הנחשבים איכותיים פחות, התמודדו טוב יותר עם האטות כלכליות, שכן נקודת המוצא לירידה בפדיונות שלהם הייתה נמוכה יותר.

מנגד, בשוק שטחי מסחר (מתכונת מרכזי קניות פתוחים, עם עלות תחזוקה נמוכה יותר, היות ואין בהם שטחים ציבוריים מקורים רבים, מיזוג/חימום, דרגנועים, מעליות וכו') מדד העומס נמוך בהרבה. כך, עומד מדד העומס במרכזי ביג על 6.2% בלבד (או 7.8%-7.5% בתוספת דמי ניהול), ולכן השוכרים שם ברמת סיכון נמוכה יותר מאשר בקניונים.

בשנים האחרונות עלה מדד העומס בשני המקומות. הפדיון גדל (משקי הבית צורכים חלק גדול יותר מהכנסתם הפנויה), אך שכר הדירה עלה - בעיקר במרכזים הפתוחים. בארה"ב עומד מדד העומס עומד על 10% במרכזי קניות סגורים ו-5% במרכזים פתוחים, שונה מישראל, אך גם שם בקניונים מדד העומס כפול מאשר מרכזי המסחר הפתוחים.

בשורה התחתונה, קשה להכריע אם שיעור העומס על השוכרים גבוה. הדבר תלוי, בין השאר, במיקום השוכר (מרכז קניות או קניון), איכות וסוג הקניון, וגודל השוכר.