שכר דירה כבד - לא רק בדירות למגורים
לאחרונה מלינים לא מעט קמעונאים על מדיניות קשוחה של קניונים לגבי שכר הדירה. השוכרים טוענים שמדד העומס (שכר דירה במונחי פדיון) גבוה ומכביד על עסקיהם. הכצעקתה?
מדד העומס נחשב אינדיקציה לנטל שכר הדירה על השוכרים ומלמד, בין היתר, על איכות מרכזי המסחר והצלחתם. משמעות המדד תלויה רבות בהבחנה בין קניונים למרכזי קניות. בשנים האחרונות, מוקמים מרכזי מסחר חדשים רבים, כשעזריאלי קבוצה ומליסרון שולטות ללא עוררין בשוק הקניונים, ואילו ביג הפכה החברה הגדולה ביותר בשוק מרכזי המסחרי הפתוחים.
בשוק הקניונים לא היה שינוי של ממש במדד העומס, הוא נותר די יציב במרבית הנכסים העיקריים של מליסרון (למעט קניון רמת אביב) ועזריאלי ברמה ממוצעת של כ-12% מהפדיון (או 14.5%-16% בתוספת דמי ניהול).
השוואה זו מסווה את מצבם הקשה יותר של השוכרים הקטנים. ראשית, לשוכרים גדולים כוח התמקחות טוב יותר והקטנים נושאים ברוב הנטל (שיעור העומס שלהם עלול להיות מעל 20%). שנית, כששיעור העומס בקניון כלשהו גבוה יותר, מדובר כנראה בקניון איכותי יותר (כמו איילון וקיריון) והשוכרים יאותו להוציא יותר, כדי להגדיל את שורת הרווח. אגב, דווקא קניונים עם עומס נמוך יותר, הנחשבים איכותיים פחות, התמודדו טוב יותר עם האטות כלכליות, שכן נקודת המוצא לירידה בפדיונות שלהם הייתה נמוכה יותר.
מנגד, בשוק שטחי מסחר (מתכונת מרכזי קניות פתוחים, עם עלות תחזוקה נמוכה יותר, היות ואין בהם שטחים ציבוריים מקורים רבים, מיזוג/חימום, דרגנועים, מעליות וכו') מדד העומס נמוך בהרבה. כך, עומד מדד העומס במרכזי ביג על 6.2% בלבד (או 7.8%-7.5% בתוספת דמי ניהול), ולכן השוכרים שם ברמת סיכון נמוכה יותר מאשר בקניונים.
בשנים האחרונות עלה מדד העומס בשני המקומות. הפדיון גדל (משקי הבית צורכים חלק גדול יותר מהכנסתם הפנויה), אך שכר הדירה עלה - בעיקר במרכזים הפתוחים. בארה"ב עומד מדד העומס עומד על 10% במרכזי קניות סגורים ו-5% במרכזים פתוחים, שונה מישראל, אך גם שם בקניונים מדד העומס כפול מאשר מרכזי המסחר הפתוחים.
בשורה התחתונה, קשה להכריע אם שיעור העומס על השוכרים גבוה. הדבר תלוי, בין השאר, במיקום השוכר (מרכז קניות או קניון), איכות וסוג הקניון, וגודל השוכר.
- 8.מבקש תשובה 04/07/2013 22:43הגב לתגובה זולא ברור מה זה הפדיון ? מה הכוונה שכר הדירה במונחי פדיון ?!? אשמח להסבר ! תודה .
- ליאור 05/07/2013 14:45הגב לתגובה זוזהו שכר הדירה מתוך סך ההכנסות של הקמעונאי. לדוגמא: החנות עושה 1 מיליון הכנסות בחודש ומשלמת בממוצע בקניון כ12% שכר דירה, דהיינו 120 א' שח בחודש.
- 7.אחד שמבין 04/07/2013 17:13הגב לתגובה זואם כולם מתלוננים אז איך הקניונים מעלים שכד כל הזמן,משהו לא הגיוני פה...כנראה הקמעונאים בכל זאת מרויחים
- 6.תצאו לקנות בחנויות ברחוב...יותר זול (ל"ת)ליאור 04/07/2013 15:02הגב לתגובה זו
- 5.bbe3317 04/07/2013 14:06הגב לתגובה זוקרטל הקניונים בצירוף עם מיסים ויוקר מיחיה מביאים לעומס גבוהה. אבל בסוף הכל מגולגל לצרכנים.
- 4.יפה מאוד!!! (ל"ת)המאמן 04/07/2013 13:47הגב לתגובה זו
- 3.מנטליסט 04/07/2013 12:49הגב לתגובה זונושא הרגישות הגבוהה של קניונים איכותיים דווקא להאטה כלכלית מעניין.
- 2.רועי. תל אביב 04/07/2013 11:27הגב לתגובה זועזבו אתכם משטויות, אם אתה עסק קטן, אתה לא יכול לחיות במדינה הזאת.
- 1.אין מה לעשות. יתרון לגודל תמיד עובד (ל"ת)עינת 04/07/2013 11:27הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
