שכר דירה כבד - לא רק בדירות למגורים
לאחרונה מלינים לא מעט קמעונאים על מדיניות קשוחה של קניונים לגבי שכר הדירה. השוכרים טוענים שמדד העומס (שכר דירה במונחי פדיון) גבוה ומכביד על עסקיהם. הכצעקתה?
מדד העומס נחשב אינדיקציה לנטל שכר הדירה על השוכרים ומלמד, בין היתר, על איכות מרכזי המסחר והצלחתם. משמעות המדד תלויה רבות בהבחנה בין קניונים למרכזי קניות. בשנים האחרונות, מוקמים מרכזי מסחר חדשים רבים, כשעזריאלי קבוצה ומליסרון שולטות ללא עוררין בשוק הקניונים, ואילו ביג הפכה החברה הגדולה ביותר בשוק מרכזי המסחרי הפתוחים.
בשוק הקניונים לא היה שינוי של ממש במדד העומס, הוא נותר די יציב במרבית הנכסים העיקריים של מליסרון (למעט קניון רמת אביב) ועזריאלי ברמה ממוצעת של כ-12% מהפדיון (או 14.5%-16% בתוספת דמי ניהול).
השוואה זו מסווה את מצבם הקשה יותר של השוכרים הקטנים. ראשית, לשוכרים גדולים כוח התמקחות טוב יותר והקטנים נושאים ברוב הנטל (שיעור העומס שלהם עלול להיות מעל 20%). שנית, כששיעור העומס בקניון כלשהו גבוה יותר, מדובר כנראה בקניון איכותי יותר (כמו איילון וקיריון) והשוכרים יאותו להוציא יותר, כדי להגדיל את שורת הרווח. אגב, דווקא קניונים עם עומס נמוך יותר, הנחשבים איכותיים פחות, התמודדו טוב יותר עם האטות כלכליות, שכן נקודת המוצא לירידה בפדיונות שלהם הייתה נמוכה יותר.
מנגד, בשוק שטחי מסחר (מתכונת מרכזי קניות פתוחים, עם עלות תחזוקה נמוכה יותר, היות ואין בהם שטחים ציבוריים מקורים רבים, מיזוג/חימום, דרגנועים, מעליות וכו') מדד העומס נמוך בהרבה. כך, עומד מדד העומס במרכזי ביג על 6.2% בלבד (או 7.8%-7.5% בתוספת דמי ניהול), ולכן השוכרים שם ברמת סיכון נמוכה יותר מאשר בקניונים.
בשנים האחרונות עלה מדד העומס בשני המקומות. הפדיון גדל (משקי הבית צורכים חלק גדול יותר מהכנסתם הפנויה), אך שכר הדירה עלה - בעיקר במרכזים הפתוחים. בארה"ב עומד מדד העומס עומד על 10% במרכזי קניות סגורים ו-5% במרכזים פתוחים, שונה מישראל, אך גם שם בקניונים מדד העומס כפול מאשר מרכזי המסחר הפתוחים.
בשורה התחתונה, קשה להכריע אם שיעור העומס על השוכרים גבוה. הדבר תלוי, בין השאר, במיקום השוכר (מרכז קניות או קניון), איכות וסוג הקניון, וגודל השוכר.
- 8.מבקש תשובה 04/07/2013 22:43הגב לתגובה זולא ברור מה זה הפדיון ? מה הכוונה שכר הדירה במונחי פדיון ?!? אשמח להסבר ! תודה .
- ליאור 05/07/2013 14:45הגב לתגובה זוזהו שכר הדירה מתוך סך ההכנסות של הקמעונאי. לדוגמא: החנות עושה 1 מיליון הכנסות בחודש ומשלמת בממוצע בקניון כ12% שכר דירה, דהיינו 120 א' שח בחודש.
- 7.אחד שמבין 04/07/2013 17:13הגב לתגובה זואם כולם מתלוננים אז איך הקניונים מעלים שכד כל הזמן,משהו לא הגיוני פה...כנראה הקמעונאים בכל זאת מרויחים
- 6.תצאו לקנות בחנויות ברחוב...יותר זול (ל"ת)ליאור 04/07/2013 15:02הגב לתגובה זו
- 5.bbe3317 04/07/2013 14:06הגב לתגובה זוקרטל הקניונים בצירוף עם מיסים ויוקר מיחיה מביאים לעומס גבוהה. אבל בסוף הכל מגולגל לצרכנים.
- 4.יפה מאוד!!! (ל"ת)המאמן 04/07/2013 13:47הגב לתגובה זו
- 3.מנטליסט 04/07/2013 12:49הגב לתגובה זונושא הרגישות הגבוהה של קניונים איכותיים דווקא להאטה כלכלית מעניין.
- 2.רועי. תל אביב 04/07/2013 11:27הגב לתגובה זועזבו אתכם משטויות, אם אתה עסק קטן, אתה לא יכול לחיות במדינה הזאת.
- 1.אין מה לעשות. יתרון לגודל תמיד עובד (ל"ת)עינת 04/07/2013 11:27הגב לתגובה זו
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
