בעקבות הורדת הריבית האחרונה - אינדיקטורים חשובים להמשך
כמנהלי השקעות בתחום האג"ח הממשלתיות, אנו נדרשים לעיתים תכופות להניח הנחות לגבי תוואי הריבית הקצרה הצפוי הנקבע ע"י בנק ישראל. לאחר שביססנו את ציפיותנו, ננסה להעריך את שיפוע עקום התשואות, המבטא את הפיצוי שדורשים המשקיעים בגין לקיחת סיכון המח"מ. בשלב האחרון יהיה ניסיון לגזור את מבנה עקום התשואות העתידי. כלומר, איזו תשואה לפדיון תניב ההשקעה בכל טווח זמן (מח"מ).
כעת נותר להחליט היכן להיות "על" העקום, כלומר היכן הסיכון והסיכוי נמצאים לטובתנו, והיכן ייתכן ונשיג רווחי הון מרביים - משימה לא פשוטה בהתחשב באי הוודאות בעולם ההשקעות. ראוי לציין שההתייחסות במאמר הינה לעקום הנומינלי (שקלי לא צמוד) בלבד, אשר אינו מבטא את ציפיות המשקיעים לאינפלציה בעתיד.
השוק נותן לנו שתי אינדיקציות חזקות לגבי כיוון הריבית, אחת סחירה והשנייה בשוק ה-OTC - over the counter. מדד אג"ח ממשלתי 0-2 מכיל את כל הניירות הממשלתיים שמועדן פדיונן עד שנתיים, המח"מ המשוקלל הוא כ-1.2 שנים. מדד זה מהווה את הקירוב הטוב ביותר לתשואה לשנה. כמובן שניתן לבדוק גם את תשואת המק"מ לשנה, אולם זה אינו מדד גנרי, אלא נתון התלוי בנייר שמשתנה פעם בחודש (עם הנפקת מק"מ חדש). כידוע, חוכמת השוק חזקה מכולנו. השוק טומן בחובו מחזורי מסחר עצומים, ע"כ מהווה אינדיקציה טובה מאוד להערכתו של השוק את כיוון הריבית.
אינדיקטור נוסף זו ריבית התלבור (הבין-בנקאית) לשנה - שקלול הריבית בה מלווים הבנקים כסף זה לזה. נתון זה מגלם את ציפיות הבנקים המקומיים לריבית לשנה. חשוב לציין שכאן נמצא ה"כסף הגדול", והבנקים נחשבים לשחקן משמעותי ביותר בתחום הריביות הקצרות. לעיתים הרבה מעבר למחזורי המסחר בשוק הסחיר (שגבוהים אף הם).
להזכירכם הצענו בעבר אסטרטגיית מסחר מתוחכמת להפקת רווחים על המרווח בין שני האחרונים, כעת נדון בנושא מזווית הציפיות.
ניתן לראות בגרף כי באופן די עקבי במהלך השנה האחרונה, השוק מצפה לירידת ריבית ומתמחר את הסיכוי העתידי להתגשמותו. ע"פ הגרף, בנק ישראל "הצליח" פעמיים בלבד להפתיע את השוק בהורדת ריבית - הפעם הראשונה באוקטובר אשתקד, ובשניה בשבוע שעבר, עת הוריד הנגיד במפתיע, שלא במסגרת הודעת הריבית הרשמית. יש לציין כי הגרפים בחודש האחרון כבר אותתו על סיכוי גדול לירידת ריבית.
מעבר לכך מעקב אחר שלושת הנתונים, הריבית בפועל, ריבית התלבור ותשואת מדד האג"ח הסחיר, מגלה שלאורך הזמן שני הנתונים האחרונים הם אינדיקטור מקדים מצוין לחיזוי הריבית העתידית. ניתן להבחין כי כמעט לאורך כל התקופה השוק צפה בצורה טובה את המשך המגמה וניסה "להקדים" אותה.
עכשיו כשהרגלנו מסקנות לעתיד - איך מרוויחים מזה כסף?
הפתעות תמיד יהיו. בעולם השקעות נטול וודאות לא נכון יהיה לייחס להן הסתברות גבוהה להתממשות, ויש להתייחס אליהן כאל רעשים. הנתונים מול עינינו בדר"כ נכונים ויש לפעול לפיהם.
משקיע שהיה מתבונן על הגרף בחודש האחרון, היה לבטח מסיק כי כיוון הריבית הוא מטה, פועל בכיוון (כל משקיע ורמת הסיכון שלו, כל קרן והתשקיף הרלוונטי לה) ומרוויח מהערכתו. לעתיד, התבוננות באינדיקטורים היום מביאה למסקנה, שה"כסף הגדול" רואה בהסתברות גבוהה מאוד הורדה נוספת בריבית, אולי כבר בהודעה של סוף החודש.
- 2.יוסי 25/05/2013 00:42הגב לתגובה זורונן שלום, מאמר מעניין לכל הדעות, שתי שאלות ברשותך: 1. חיפשתי גרף על המדד הממשלתי 0-2 וראיתי שהמדד עלה בשנה האחרונה בניגוד לגרף שאתה מציג - מה אני מפספס ? 2. כתבת "הצענו בעבר אסטרטגיית מסחר מתוחכמת להפקת רווחים על המרווח בין שני האחרונים" - לא מצאתי את המאמר בנושא. בברכה
- 1.אלפונסו 23/05/2013 08:58הגב לתגובה זוהאם המסקנה היא ממשלתי ארוך טווח עם ריבית קבועה גבוהה? בתודה אלפונסו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
