בעקבות הורדת הריבית האחרונה - אינדיקטורים חשובים להמשך

רונן קפלוטו, מנהל השקעות אג"ח מגדל שוקי הון, מתייחס לתפקידה של ההפחתה האחרונה של גובה הריבית במשק, וכיצד יש להתכונן להמשך?
רונן קפלוטו | (2)

כמנהלי השקעות בתחום האג"ח הממשלתיות, אנו נדרשים לעיתים תכופות להניח הנחות לגבי תוואי הריבית הקצרה הצפוי הנקבע ע"י בנק ישראל. לאחר שביססנו את ציפיותנו, ננסה להעריך את שיפוע עקום התשואות, המבטא את הפיצוי שדורשים המשקיעים בגין לקיחת סיכון המח"מ. בשלב האחרון יהיה ניסיון לגזור את מבנה עקום התשואות העתידי. כלומר, איזו תשואה לפדיון תניב ההשקעה בכל טווח זמן (מח"מ).

כעת נותר להחליט היכן להיות "על" העקום, כלומר היכן הסיכון והסיכוי נמצאים לטובתנו, והיכן ייתכן ונשיג רווחי הון מרביים - משימה לא פשוטה בהתחשב באי הוודאות בעולם ההשקעות. ראוי לציין שההתייחסות במאמר הינה לעקום הנומינלי (שקלי לא צמוד) בלבד, אשר אינו מבטא את ציפיות המשקיעים לאינפלציה בעתיד.

השוק נותן לנו שתי אינדיקציות חזקות לגבי כיוון הריבית, אחת סחירה והשנייה בשוק ה-OTC - over the counter. מדד אג"ח ממשלתי 0-2 מכיל את כל הניירות הממשלתיים שמועדן פדיונן עד שנתיים, המח"מ המשוקלל הוא כ-1.2 שנים. מדד זה מהווה את הקירוב הטוב ביותר לתשואה לשנה. כמובן שניתן לבדוק גם את תשואת המק"מ לשנה, אולם זה אינו מדד גנרי, אלא נתון התלוי בנייר שמשתנה פעם בחודש (עם הנפקת מק"מ חדש). כידוע, חוכמת השוק חזקה מכולנו. השוק טומן בחובו מחזורי מסחר עצומים, ע"כ מהווה אינדיקציה טובה מאוד להערכתו של השוק את כיוון הריבית.

אינדיקטור נוסף זו ריבית התלבור (הבין-בנקאית) לשנה - שקלול הריבית בה מלווים הבנקים כסף זה לזה. נתון זה מגלם את ציפיות הבנקים המקומיים לריבית לשנה. חשוב לציין שכאן נמצא ה"כסף הגדול", והבנקים נחשבים לשחקן משמעותי ביותר בתחום הריביות הקצרות. לעיתים הרבה מעבר למחזורי המסחר בשוק הסחיר (שגבוהים אף הם).

להזכירכם הצענו בעבר אסטרטגיית מסחר מתוחכמת להפקת רווחים על המרווח בין שני האחרונים, כעת נדון בנושא מזווית הציפיות.

ניתן לראות בגרף כי באופן די עקבי במהלך השנה האחרונה, השוק מצפה לירידת ריבית ומתמחר את הסיכוי העתידי להתגשמותו. ע"פ הגרף, בנק ישראל "הצליח" פעמיים בלבד להפתיע את השוק בהורדת ריבית - הפעם הראשונה באוקטובר אשתקד, ובשניה בשבוע שעבר, עת הוריד הנגיד במפתיע, שלא במסגרת הודעת הריבית הרשמית. יש לציין כי הגרפים בחודש האחרון כבר אותתו על סיכוי גדול לירידת ריבית.

מעבר לכך מעקב אחר שלושת הנתונים, הריבית בפועל, ריבית התלבור ותשואת מדד האג"ח הסחיר, מגלה שלאורך הזמן שני הנתונים האחרונים הם אינדיקטור מקדים מצוין לחיזוי הריבית העתידית. ניתן להבחין כי כמעט לאורך כל התקופה השוק צפה בצורה טובה את המשך המגמה וניסה "להקדים" אותה.

עכשיו כשהרגלנו מסקנות לעתיד - איך מרוויחים מזה כסף?

הפתעות תמיד יהיו. בעולם השקעות נטול וודאות לא נכון יהיה לייחס להן הסתברות גבוהה להתממשות, ויש להתייחס אליהן כאל רעשים. הנתונים מול עינינו בדר"כ נכונים ויש לפעול לפיהם.

משקיע שהיה מתבונן על הגרף בחודש האחרון, היה לבטח מסיק כי כיוון הריבית הוא מטה, פועל בכיוון (כל משקיע ורמת הסיכון שלו, כל קרן והתשקיף הרלוונטי לה) ומרוויח מהערכתו. לעתיד, התבוננות באינדיקטורים היום מביאה למסקנה, שה"כסף הגדול" רואה בהסתברות גבוהה מאוד הורדה נוספת בריבית, אולי כבר בהודעה של סוף החודש.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוסי 25/05/2013 00:42
    הגב לתגובה זו
    רונן שלום, מאמר מעניין לכל הדעות, שתי שאלות ברשותך: 1. חיפשתי גרף על המדד הממשלתי 0-2 וראיתי שהמדד עלה בשנה האחרונה בניגוד לגרף שאתה מציג - מה אני מפספס ? 2. כתבת "הצענו בעבר אסטרטגיית מסחר מתוחכמת להפקת רווחים על המרווח בין שני האחרונים" - לא מצאתי את המאמר בנושא. בברכה
  • 1.
    אלפונסו 23/05/2013 08:58
    הגב לתגובה זו
    האם המסקנה היא ממשלתי ארוך טווח עם ריבית קבועה גבוהה? בתודה אלפונסו
הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.

הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.