בעקבות הורדת הריבית האחרונה - אינדיקטורים חשובים להמשך
כמנהלי השקעות בתחום האג"ח הממשלתיות, אנו נדרשים לעיתים תכופות להניח הנחות לגבי תוואי הריבית הקצרה הצפוי הנקבע ע"י בנק ישראל. לאחר שביססנו את ציפיותנו, ננסה להעריך את שיפוע עקום התשואות, המבטא את הפיצוי שדורשים המשקיעים בגין לקיחת סיכון המח"מ. בשלב האחרון יהיה ניסיון לגזור את מבנה עקום התשואות העתידי. כלומר, איזו תשואה לפדיון תניב ההשקעה בכל טווח זמן (מח"מ).
כעת נותר להחליט היכן להיות "על" העקום, כלומר היכן הסיכון והסיכוי נמצאים לטובתנו, והיכן ייתכן ונשיג רווחי הון מרביים - משימה לא פשוטה בהתחשב באי הוודאות בעולם ההשקעות. ראוי לציין שההתייחסות במאמר הינה לעקום הנומינלי (שקלי לא צמוד) בלבד, אשר אינו מבטא את ציפיות המשקיעים לאינפלציה בעתיד.
השוק נותן לנו שתי אינדיקציות חזקות לגבי כיוון הריבית, אחת סחירה והשנייה בשוק ה-OTC - over the counter. מדד אג"ח ממשלתי 0-2 מכיל את כל הניירות הממשלתיים שמועדן פדיונן עד שנתיים, המח"מ המשוקלל הוא כ-1.2 שנים. מדד זה מהווה את הקירוב הטוב ביותר לתשואה לשנה. כמובן שניתן לבדוק גם את תשואת המק"מ לשנה, אולם זה אינו מדד גנרי, אלא נתון התלוי בנייר שמשתנה פעם בחודש (עם הנפקת מק"מ חדש). כידוע, חוכמת השוק חזקה מכולנו. השוק טומן בחובו מחזורי מסחר עצומים, ע"כ מהווה אינדיקציה טובה מאוד להערכתו של השוק את כיוון הריבית.
אינדיקטור נוסף זו ריבית התלבור (הבין-בנקאית) לשנה - שקלול הריבית בה מלווים הבנקים כסף זה לזה. נתון זה מגלם את ציפיות הבנקים המקומיים לריבית לשנה. חשוב לציין שכאן נמצא ה"כסף הגדול", והבנקים נחשבים לשחקן משמעותי ביותר בתחום הריביות הקצרות. לעיתים הרבה מעבר למחזורי המסחר בשוק הסחיר (שגבוהים אף הם).
להזכירכם הצענו בעבר אסטרטגיית מסחר מתוחכמת להפקת רווחים על המרווח בין שני האחרונים, כעת נדון בנושא מזווית הציפיות.
ניתן לראות בגרף כי באופן די עקבי במהלך השנה האחרונה, השוק מצפה לירידת ריבית ומתמחר את הסיכוי העתידי להתגשמותו. ע"פ הגרף, בנק ישראל "הצליח" פעמיים בלבד להפתיע את השוק בהורדת ריבית - הפעם הראשונה באוקטובר אשתקד, ובשניה בשבוע שעבר, עת הוריד הנגיד במפתיע, שלא במסגרת הודעת הריבית הרשמית. יש לציין כי הגרפים בחודש האחרון כבר אותתו על סיכוי גדול לירידת ריבית.
מעבר לכך מעקב אחר שלושת הנתונים, הריבית בפועל, ריבית התלבור ותשואת מדד האג"ח הסחיר, מגלה שלאורך הזמן שני הנתונים האחרונים הם אינדיקטור מקדים מצוין לחיזוי הריבית העתידית. ניתן להבחין כי כמעט לאורך כל התקופה השוק צפה בצורה טובה את המשך המגמה וניסה "להקדים" אותה.
עכשיו כשהרגלנו מסקנות לעתיד - איך מרוויחים מזה כסף?
הפתעות תמיד יהיו. בעולם השקעות נטול וודאות לא נכון יהיה לייחס להן הסתברות גבוהה להתממשות, ויש להתייחס אליהן כאל רעשים. הנתונים מול עינינו בדר"כ נכונים ויש לפעול לפיהם.
משקיע שהיה מתבונן על הגרף בחודש האחרון, היה לבטח מסיק כי כיוון הריבית הוא מטה, פועל בכיוון (כל משקיע ורמת הסיכון שלו, כל קרן והתשקיף הרלוונטי לה) ומרוויח מהערכתו. לעתיד, התבוננות באינדיקטורים היום מביאה למסקנה, שה"כסף הגדול" רואה בהסתברות גבוהה מאוד הורדה נוספת בריבית, אולי כבר בהודעה של סוף החודש.
- 2.יוסי 25/05/2013 00:42הגב לתגובה זורונן שלום, מאמר מעניין לכל הדעות, שתי שאלות ברשותך: 1. חיפשתי גרף על המדד הממשלתי 0-2 וראיתי שהמדד עלה בשנה האחרונה בניגוד לגרף שאתה מציג - מה אני מפספס ? 2. כתבת "הצענו בעבר אסטרטגיית מסחר מתוחכמת להפקת רווחים על המרווח בין שני האחרונים" - לא מצאתי את המאמר בנושא. בברכה
- 1.אלפונסו 23/05/2013 08:58הגב לתגובה זוהאם המסקנה היא ממשלתי ארוך טווח עם ריבית קבועה גבוהה? בתודה אלפונסו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
