עד מתי תימשך סביבת הריבית הנמוכה במשק?
בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל את פרוטוקול הדיונים המוניטאריים, שקבעו כי הריבית לחודש ינואר תופחת ב-25 נקודות בסיס לרמה של 1.75%. בהחלטה הנ"ל תמכו 5 מחברי הוועדה ואילו חבר וועדה אחד תמך בהותרת הריבית ללא שינוי. הטיעונים המרכזיים בזכות הורדת הריבית הם:
- הורדת הריבית תפעל לעידוד צמיחת המשק וכן תסייע למשק להתמודד עם התמתנות נוספת בקצב הצמיחה בעתיד.
- אין בהורדת הריבית בכדי לסכן את יציבות המחירים, וזאת לאור התפתחות המחירים בפועל והציפיות האינפלציוניות מצביעים על המשך ירידה סביבת האינפלציה ועל רפיון בביקושים מקומיים.
- הורדת הריבית תביא לצמצום פער הריביות האפקטיבי, שהתרחב לאחרונה כתוצאה מנקיטת מדיניות מוניטארית מרחיבה במדינות רבות בעולם. ובכך תמתן את הלחצים לתיסוף השקל העלול להקשות על המשק להתמודד עם הקשיים הניצבים בפניו.
- היחלשות התמסורת בין ריבית בנק ישראל לעלות המשכנתאות ממתנת את השפעתה על הביקושים בשוק המשכנתאות.
לאחרונה עדכנה חטיבת המחקר של בנק ישראל את תחזיותיה לשנת 2013. להערכת חטיבת המחקר, צפוי שיעור האינפלציה להסתכם ב-1.8%. מעט מתחת למרכז תחום יעד האינפלציה. צמיחת התוצר ב-2013 צפויה לעמוד על 3.8% וזאת בהנחה שהפקת הגז מקידוח תמר תחל ברבעון השני של 2013. ללא הפקת הגז מקידוח תמר הצמיחה צפויה לעמוד על 2.8%. ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ללא שינוי ולהישאר על רמת ה-1.75% לפחות עד סוף שנת 2013.
רמה זו של הריבית נובעת בעיקר מרמתה הנמוכה של הריבית הריאלית הארוכה בעולם אשר צפויה להישאר ברמה נמוכה, על רקע רמת הפעילות והתעסוקה במשקים המפותחים וכן על הרחבה אפשרית של המיתון שחל כרגע באירופה ויפן. מנגד, ע"פ כלכלני חטיבת המחקר, לא מסתמן כרגע כי הריבית תרד לסביבה הנמוכה של ריביות ה-ECB וה-FED, שכן האטת הצמיחה במשק רחוקה בעוצמתה מזו של משקי אירופה וארה"ב עליהם מכבידה התמודדות ממושכת עם משברי חוב ועם אבטלה מעמיקה.
החברות הבורסאיות יודעות לקרוא היטב את המציאות הכלכלית במשק, ומנצלות את סביבת הריבית הנמוכה לצורך גיוסי חוב בהיקפים גדולים באפיקי ריבית שקלית קבועה. בין אותן חברות, ניתן לציין את תעשיה אווירית אשר גייסה 1.2 מיליארד ש', בתשואה של 4.1%. חב' אבגול אשר גייסה 136 מיליון ש' באמצעות הרחבת סדרה ב' עם תשואה של 4.54%. השבוע, מתכננת גם קבוצת שטראוס להצטרף לרשימת המנפיקות ולגייס כספים ב-2 סדרות אג"ח, שקלית וצמודה. קברניטי החברה כבר הודיעו כי ישמחו לגייס את מרבית הסכום בסדרה השקלית.
ע"פ הערכותינו, הצמיחה בשנת 2013 תהא נמוכה מהערכות כלכלני בנק ישראל ותעמוד בשנה הקרובה על 3.5%. כמו כן, אנו תמימי דעים כי סביבת הריבית הנמוכה עתידה להמשך עוד זמן ארוך. יחד עם זאת, חשוב לזכור, כי סביבת ריבית נמוכה יש בכוחה להוזיל את עלויות המימון של החברות הבורסאיות. להערכתנו, בעתיד הקרוב יגברו הנפקות החוב לצורך פעילות שוטפת ומחזור חובות. הצלחת הנפקות אלו, תשפיע לחיוב על שורת הרווח הנקי. בין אגרות החוב השקליות המומלצות לתקופה, ניתן לציין:
לסיכום, מנהלי ההשקעות עומדים בפני מציאות מאתגרת, עליהם לבצע את ההתאמות הנכונות בתיקי השקעות ולהסתגל לסביבת הריבית הנמוכה ולתשואות הצנועות. נתוני הצמיחה הצפויים והגירעון בתקציב המדינה יפגעו בכל החברות במשק, ובראשן החברות הקטנות והבינוניות. רבים ממנהלי ההשקעות מתפתים להסיט כספים לעבר סדרות אג"ח בעלות דירוגים נמוכים לצורך "רדיפה" אחר תשואה. דווקא בתקופה זו, יש לנקוט משנה זהירות ולשמור על חשיפה למנפיקים איכותיים.
- 6.האם קיים חשש לדירוג האשראי של ישראל? (ל"ת)שאלת תם 16/01/2013 18:48הגב לתגובה זו
- 5.סמתם לב מה שם איגרת החוב של סלקום-סלקום ז'-באמת מתאים (ל"ת)יוד 16/01/2013 14:52הגב לתגובה זו
- 4.מעניין מאוד (ל"ת)יוד 16/01/2013 14:51הגב לתגובה זו
- 3.הקרנות השקליות אכן מגייסות יפה בתקופה האחרונה (ל"ת)יועץ בסניף 16/01/2013 14:19הגב לתגובה זו
- 2.חד עין 16/01/2013 14:05הגב לתגובה זוהחברה תוותר על הסדרה הצמודה ותנפיק רק סדרה שקלית
- 1.תעשיה אוירית החדש קנייה מצויינת (ל"ת)אחד העם 16/01/2013 12:14הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
