עד מתי תימשך סביבת הריבית הנמוכה במשק?

צחי קלמין, מנהל השקעות ומחקר MORE בית השקעות, מתייחס לגובה הריבית במשק הישראלי וכיצד הוא משפיע על בחירת ההשקעה בשוק ההון
צחי קלמין | (6)

בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל את פרוטוקול הדיונים המוניטאריים, שקבעו כי הריבית לחודש ינואר תופחת ב-25 נקודות בסיס לרמה של 1.75%. בהחלטה הנ"ל תמכו 5 מחברי הוועדה ואילו חבר וועדה אחד תמך בהותרת הריבית ללא שינוי. הטיעונים המרכזיים בזכות הורדת הריבית הם:

- הורדת הריבית תפעל לעידוד צמיחת המשק וכן תסייע למשק להתמודד עם התמתנות נוספת בקצב הצמיחה בעתיד.

- אין בהורדת הריבית בכדי לסכן את יציבות המחירים, וזאת לאור התפתחות המחירים בפועל והציפיות האינפלציוניות מצביעים על המשך ירידה סביבת האינפלציה ועל רפיון בביקושים מקומיים.

- הורדת הריבית תביא לצמצום פער הריביות האפקטיבי, שהתרחב לאחרונה כתוצאה מנקיטת מדיניות מוניטארית מרחיבה במדינות רבות בעולם. ובכך תמתן את הלחצים לתיסוף השקל העלול להקשות על המשק להתמודד עם הקשיים הניצבים בפניו.

- היחלשות התמסורת בין ריבית בנק ישראל לעלות המשכנתאות ממתנת את השפעתה על הביקושים בשוק המשכנתאות.

לאחרונה עדכנה חטיבת המחקר של בנק ישראל את תחזיותיה לשנת 2013. להערכת חטיבת המחקר, צפוי שיעור האינפלציה להסתכם ב-1.8%. מעט מתחת למרכז תחום יעד האינפלציה. צמיחת התוצר ב-2013 צפויה לעמוד על 3.8% וזאת בהנחה שהפקת הגז מקידוח תמר תחל ברבעון השני של 2013. ללא הפקת הגז מקידוח תמר הצמיחה צפויה לעמוד על 2.8%. ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ללא שינוי ולהישאר על רמת ה-1.75% לפחות עד סוף שנת 2013.

רמה זו של הריבית נובעת בעיקר מרמתה הנמוכה של הריבית הריאלית הארוכה בעולם אשר צפויה להישאר ברמה נמוכה, על רקע רמת הפעילות והתעסוקה במשקים המפותחים וכן על הרחבה אפשרית של המיתון שחל כרגע באירופה ויפן. מנגד, ע"פ כלכלני חטיבת המחקר, לא מסתמן כרגע כי הריבית תרד לסביבה הנמוכה של ריביות ה-ECB וה-FED, שכן האטת הצמיחה במשק רחוקה בעוצמתה מזו של משקי אירופה וארה"ב עליהם מכבידה התמודדות ממושכת עם משברי חוב ועם אבטלה מעמיקה.

החברות הבורסאיות יודעות לקרוא היטב את המציאות הכלכלית במשק, ומנצלות את סביבת הריבית הנמוכה לצורך גיוסי חוב בהיקפים גדולים באפיקי ריבית שקלית קבועה. בין אותן חברות, ניתן לציין את תעשיה אווירית אשר גייסה 1.2 מיליארד ש', בתשואה של 4.1%. חב' אבגול אשר גייסה 136 מיליון ש' באמצעות הרחבת סדרה ב' עם תשואה של 4.54%. השבוע, מתכננת גם קבוצת שטראוס להצטרף לרשימת המנפיקות ולגייס כספים ב-2 סדרות אג"ח, שקלית וצמודה. קברניטי החברה כבר הודיעו כי ישמחו לגייס את מרבית הסכום בסדרה השקלית.

ע"פ הערכותינו, הצמיחה בשנת 2013 תהא נמוכה מהערכות כלכלני בנק ישראל ותעמוד בשנה הקרובה על 3.5%. כמו כן, אנו תמימי דעים כי סביבת הריבית הנמוכה עתידה להמשך עוד זמן ארוך. יחד עם זאת, חשוב לזכור, כי סביבת ריבית נמוכה יש בכוחה להוזיל את עלויות המימון של החברות הבורסאיות. להערכתנו, בעתיד הקרוב יגברו הנפקות החוב לצורך פעילות שוטפת ומחזור חובות. הצלחת הנפקות אלו, תשפיע לחיוב על שורת הרווח הנקי. בין אגרות החוב השקליות המומלצות לתקופה, ניתן לציין:

לסיכום, מנהלי ההשקעות עומדים בפני מציאות מאתגרת, עליהם לבצע את ההתאמות הנכונות בתיקי השקעות ולהסתגל לסביבת הריבית הנמוכה ולתשואות הצנועות. נתוני הצמיחה הצפויים והגירעון בתקציב המדינה יפגעו בכל החברות במשק, ובראשן החברות הקטנות והבינוניות. רבים ממנהלי ההשקעות מתפתים להסיט כספים לעבר סדרות אג"ח בעלות דירוגים נמוכים לצורך "רדיפה" אחר תשואה. דווקא בתקופה זו, יש לנקוט משנה זהירות ולשמור על חשיפה למנפיקים איכותיים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    האם קיים חשש לדירוג האשראי של ישראל? (ל"ת)
    שאלת תם 16/01/2013 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סמתם לב מה שם איגרת החוב של סלקום-סלקום ז'-באמת מתאים (ל"ת)
    יוד 16/01/2013 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מעניין מאוד (ל"ת)
    יוד 16/01/2013 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הקרנות השקליות אכן מגייסות יפה בתקופה האחרונה (ל"ת)
    יועץ בסניף 16/01/2013 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חד עין 16/01/2013 14:05
    הגב לתגובה זו
    החברה תוותר על הסדרה הצמודה ותנפיק רק סדרה שקלית
  • 1.
    תעשיה אוירית החדש קנייה מצויינת (ל"ת)
    אחד העם 16/01/2013 12:14
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.