הסוד הגדול של שוויץ, ואיך זה קשור אלינו היהודים?

סוף-סוף גם זה מגיע, משרד המשפטים של ארה"ב ביחד עם תובעים של 12 מדינות הגישו השבוע תביעה אזרחית נגד סוכנות S&P על כך ש"ביודעין ומתוך מטרה להשתתף ולהוציא לפועל תכנית לרמות משקיעים..." בשנים 2004-7. התביעה, שמוגשת גם נגד חברת האם מגרו-היל (סימול: MHP), מוסיפה כי סוכנות הדירוג שיקרה ביודעין כאשר פרסמה שהדירוגים שהעניקה היו מבוססים על "אובייקטיביות והחלטה עצמאית שאינה מושפעת מניגוד עניינים...". מתברר שהסוכנות הייתה מודעת לאפשרות שתוגש תביעה כבר ב-2009, מה שמסביר מה קרה לפתע שהפכו מבית הלל לשמאי. יותר מכך, לפני שנה ניסתה הסוכנות להגיע לעסקה, אבל הממשל סרב להצעה. האם בשל כך איימה הסוכנות בהורדת הדירוג של ארה"ב? כל זה עדיין לא אומר כלום מלבד שצ'רצ'יל צדק - "בסוף הם מבצעים את הצעד הנכון".

"העם הנבחר"

אין מחלוקת בכך שבשווייץ יודעים לשמור סודות. לטענת יודעי דבר, הסוד הגדול ביותר שלהם, שהם, לא אנחנו, "העם הנבחר". הסיבה שאינם כועסים שגנבנו מהם, כביכול, את התואר הנכבד, שהם מעדיפים שהזרקורים יכוונו אלינו והם יוכלו להמשיך ולעבוד בשקט. ראינו שענקית השעונים השווייצרית, Swatch Group SA (סימול: UHR.VX) בשווייץ או (סימול: SWGAY) בארה"ב, סיימה את 2012 עם תוצאות שיא מדהימות. המניה נמצאת בשיא כל הזמנים. אליבא הגברת ד"ר Nayla Hayek, בתו של ניקולאס האייק, מנהל על, שלקח ב-1982 חברה מתה "שהיפנים חיסלו", והפך אותה לאחת החברות המובילות בעולם, "2013 תהיה טובה בהרבה מ-2012 והעתיד נראה ורוד...". הרי לכם השוויצרים ו-Swatch היא רק אחת מעשרות, כן עשרות, חברות שווייצריות שמובילות בתחומים שונים ומשונים את עולם הסחר הגלובלי. דוגמאות? בבקשה:

מ-Glencore (סימול: GLEN) בלונדון, חברת הסחר הגדולה בעולם עם הכנסות של 187 מיליארד ורווח נקי של 5 מיליארד ונסטלי (סימול: NSRGY), חברת מוצרי מזון הגדולה עם הכנסות של 93 מיליארד ורווח נקי של 10.6. דרך הבנקים UBS וקרדיט סוויס (סימול: CS), חברת התרופות נוברטיס (סימול: NVS) וחברת הביטוח/פיננסיםZurich Financial Services (סימול: ZFSVF) שמכירותיהן מעל 70 מיליארד, ועד למעלה מ-40 חברות אחרות כגון, ABB שמובילה בתחום הציוד התעשייתי, Roche (סימול: RHHBY) שמובילה בתחום הביו טכנולוגי הרפואי, Syngenta AG (סימול: SYT) שאנחנו מרבים לדבר בה בתחום החקלאות והדשנים, חברת שירותי כוח האדם Adecco S.A (סימול: AHEXY) וענקית המוליכים S.T. Microelectronics (סימול: STM) - שכולן מוכרות מעל 10 ועד 50 מיליארד, ועוד כ-50 שמוכרות מעל למיליארד.

יש כאן משהו שמאוד מטריד אותנו, כישראלים וכיהודים שנלחמים לאורך ההיסטוריה על התואר "העם הנבחר" ואפילו היו מוכנים למות עבורו. מה יש לשוויצרים שאין לנו? מלבד מים אין להם מחצבים ואוצרות טבע, ובטיפול במים אנחנו מקדימים אותם בגדול. אצלנו יש שני עמים עם שתי שפות, אצלם 4 עמים 4 שפות ו-4 תרבויות שונות. שטח המדינה שלהם אמנם כפול משלנו, אך אז מה? האוכלוסיות שוות, 8 מיליון תושבים. המוסדות האקדמאים ומכוני המחקר שלנו לא נופלים מאלו בשוויץ. אבל התוצר פר נפש אצלם הוא 82 אלף דולר ואצלנו 32.4. אז נכון, אין להם מלחמות, אבל תקציב הביטחון שלהם גדול מאוד והם משלמים יותר מיסים. נכון, המדינה שלהם קיימת כבר 713 שנים ושלנו רק 65, אבל כל אלו אינם מסבירים, מדוע יש להם מעל 90 חברות גלובאליות שמוכרות מעל למיליארד דולרים כ"א, 16 מתוכן עוברות 25 מיליארד ושש מעל 50 מיליארד בכל תחומי התעשייה? תגידו שיש הבדלי תרבות ואין להם מלחמות על הראש, אוקיי, זה מסביר חלק מהפער, למרות שמדינות כמו טייוואן וקוריאה הדרומית "לחוצות" ביטחונית לא פחות מאתנו, ואין ביניהן לשווייץ פערים בכלל.

קיווינו שמהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה, שהעניקו לישראל יתרונות, יעזרו בסגירת הפער (ודווקא בגלל "בעיית הביטחון" אצלנו שמייצרת המון טכנולוגיות חדשניות) אבל זה לא קרה. אם תשאלו אותנו, זה קשור בשתי תופעות. הראשונה, הסביבה העסקית הלא ידידותית והבלתי יציבה בישראל. השנייה בתרבות האקזיטים (כמה אקזיטים נעשו בשווייץ, טייוואן או דרום קוריאה?), שבעקיפין תורמת גם לשפל ביכולות הניהול.

קחו למשל את פרוטליקס (סימול: PLX)

החברה ללא כל ספק הביאה לעולם פלטפורמה טכנולוגית ייחודית במינה, ה-ProCellEx®, שמבוססת על חלבון מתאי צמח. הפלטפורמה קיבלה אישור FDA ראשון מסוגו בעולם לשימוש רפואי בחלבון מהצומח - מדובר בפריצה טכנולוגית - רפואית מהמעלה הראשונה, ולא סתם השקיעה בה ענקית התרופות פייזר (סימול: PFE). האישור על ה-ELELYSO™ (השם המסחרי של התרופה מבוססת הפלטפורמה, שמיועדת לטיפול במחלת הגושה) ניתן לפני 9 חודשים בתחילת מאי. כתוצאה מהמניה, המניה עלתה ב-13.2%, מ-6.19 ל-7.01 דולרים. מאז היא מתדרדרת - חודש פברואר נפתח עם ירידה של 5.16 ד' - התדרדרות של 26%. שלשום הופצה שמועה (שמן הסתם הודלפה כבר יום קודם) כאילו החברה עומדת להימכר, לפייזר כנראה, במחיר כפול מערכה בבורסה - כתוצאה מהשמועה, ועל גבי מבול של In-play וכותרות, טסה בשלב מסוים ב-30% עם מחזור ענק (פי 24 מהממוצע).

בהודעה יבשה ומאוד רחוקה מההתלהמות וההתלהבות של הכותרות, ששלחה את החברה ל-SEC, פרוטליקס אישרה שאכן שכרה את שירותי סיטיגרופ לבחינת האפשרויות. המסקנה שלנו, שההחלטה לגייס את סיטי נובעת מכמה סיבות. ראשית, הפריצה המסחרית הגדולה שצפו לתחום הגושה המסחרי, לא בדיוק מצליחה. שנית, שהסיכוי שפרוטליקס תהיה "טבע השנייה" הסתיים, וכעת ההנהלה מחפשת דרך אלטרנטיבית להצלחה. ולבסוף, שהטכנולוגיה אכן יוצאת דופן ויהיו רבים, פייזר ואחרות, שיתעניינו ובעזרת סיטי יחליטו.

אגב, גם גיוון (סימול: GIVN) חשבה דומה לפרוטליקס בעבר, אבל לאחר בדיקות ומחשבה שניה, החליטה מועצת המנהלים לנסות ולהמשיך לבד. לא נכנס כאן לעומק הסוגיה, אבל זו בדיוק הבעיה הגדולה של ישראל - היכולות הטכנולוגיות המדהימות מול חוסר היכולות הניהוליות וסביבת העסקים הבלתי חברותית. לכן חברות ישראליות שהיו צריכות להוביל במיין סטריט את תחומי הרפואה, הדפוס הדיגיטלי, מיצי ההדרים, המים, האפליקציות ועוד, נמכרות מוקדם בוול סטריט. לכן לשוויצרים יש 90 חברות גלובליות שמוכרות מעל למיליארד ולנו אולי 5. עכשיו, משהורדנו דאגה זו מהראש, בואו נתבונן באלוט.

אלוט תקשורת (סימול: ALLT): האם מסתמן כיוון למניה?

מנקודת מבטו של המשקיע שמחפש להיכנס לתחום טכנולוגי חדש, המבטיח צמיחה מהירה לפני שהתחילה - אלוט היא דוגמת השקעה קלאסית. הפוטנציאל שהציעה למשקיעים כאשר הגיעה לשוק בנובמבר 2006, היה לא פחות גדול ממה שהציעו באותה תקופה באותו תחום חברות כמו Huawei Technologies, קוואלקום (סימול: QCOM), אריקסון,ARM Holdings (סימול: ARMH) ואפילו סיסקו (סימול: CSCO). יש ל-ALLT פוטנציאל לא פחות גדול מהמתחרות היותר ישירות כמו Procera Networks (סימול: PKT) שהגיעה לציבור שלוש שנים לפניה, Sandvine הקנדית שהוקמה בתחילת המאה או Acme Packet (סימול: APKT) ממסצ'וסטס, שהגיעה לנאסד"ק חודש לפני ALLT.

ההתפשטות המהירה של רשתות הפס הרחב (broadband networks), שהחלה למעשה באמצע העשור הראשון של המאה, נדחפה קדימה ע"י הביקוש הגואה של משתמשי התקשורת (במיוחד כשנכנסו הטלפונים החכמים) להעברת נתונים מהירה, גדולה ומגוונת ומהימנה יותר. הצורך לעמוד בביקוש הזה חייב השקעות הולכות וגדלות של ספקי התקשורת. אותו ביקוש הוסיף לצרכים שהזכרנו גם את הצורך בהתייעלות (הספקים חייבים להתייעל, להוריד מחירים כדי לעמוד בתחרות על מהירות, מהימנות והעברת האינפורמציה). האנשים שייסדו חברות כמו אלוט, פרוקארה ואקמי ראו את המגמות ונכנסו לנישה, כל אחד וההתמחות שלו. המשקיעים החלו להבין את ההתפתחות הזו רק ב-2009-10, כאשר הספקים החלו להציע אפליקציות חדשניות שאיפשרו להגיע למהירויות גדולות במהימנות עם מחיר נוח - אז החלה העלייה הגדולה של מניות החברות החדשות, שזוהו כתורמות ישירות בתחום, וכרגיל בעזרתם הנלהבת של האנליסטים.

בתוך שנתיים וחצי עלו APTK, ALLT ו-PKT ב-2500%, 1700% ו-320% בהתאמה. במהלך המחצית השנייה של 2012 החלו כל השלוש להתדרדר בוול סטריט, למרות שבמיין סטריט המשיכו כולן לצמוח במהירות. ההתדרדרות בוול סטריט החלה בגלל שינוי בהערכות - אם בתחילת 2012 האנליסטים והמומחים עדיין היו בטוחים בהמשך הצמיחה המהירה של החברות, הרי שבמחצית השנייה החלו לפקפק. לצד התחרות הגוברת של ענקיות התשתיות, עלה החשש מהקטנת תקציבים, רוויה ומה שאנליסטים מכנים (כשחששם עולה) - חוסר בהירות לגבי העתיד. ב-ALLT הדברים פגעו יותר מהחשש להחמרה במצב הכלכלי בישראל. "עמוד עשן" ו"משבר מלאנוקס" העבירו את האנליסטים לפסימיות, מה שהתבטא בשורה ארוכה של הורדות המלצה.

לדוגמא, בנובמבר 2012 באו ה"ה Sanjit Singh ו-Ryan Flanagan מבית ההשקעות וודבוש ואמרו כי "בעוד שאנחנו מאמינים שהחברה (ממשיכה להיות) מעורבת במספר פרויקטים עם פוטנציאל גדול, גם בחוט וגם באלחוט, אין לנו יותר את הביטחון לגבי התזמון של העסקאות והוודאות שיתבצעו (בזמן), זאת בעקבות מחזוריות המכירות ותהליך אישור הפרויקטים שמתארכים. חוסר הבהירות הזה לא מאפשר לנו להמשיך בהמלצת הקנייה החזקה, ואנחנו מורידים ההמלצה להחזק ומחיר היעד מ-28 ל-17 דולרים". הצהרה מפתיעה לאור העובדה, שאלוט המשיכה להכות התחזיות.

המניה התחילה את היום המסחר של ה-2.1 על 18.28, אך מצאה עצמה למחרת על 13.46 דולרים. בשבוע שעבר פרסמה החברה את דוחות 2012, ששוב היו חזקים, אבל הרבעון האחרון לא עמד בציפיות, המרווחים הצטמצמו והמכירות "לא עלו כצפוי". גם העובדה שהחברה "סגרה חשבון" עם המדען ושילמה כ-16 מיליון דולרים שהעבירו אותה להפסד לא עזרה, למרות שמדובר בצעד נכון, לדעתנו. קראנו את מה שאמר המנכ"ל רמי הדר ושיחת הועידה שלאחר הדוחות - האיש אופטימי, אין ספק שמכיר את החומר ויודע לצפות ההתפתחויות.

הרכישה של Acme Packet, בשווי 1.78 מיליארד (מכפיל 50 לתוצאות 2012) ע"י אורקל (סימול: ORCL), מוסיפה עוד חומר למחשבה. היא מדגישה את חשיבות הנישה. Acme, אלוט ו- Procera, למרות שהן נוסעות במסלולים שונים, הן על אותו הכביש. כביש שמוביל את תעשיית האינפורמציה. לנו אין ספק שביקושים לסוג המוצרים שמציעה אלוט ימשיכו לעלות במהירות. לאחר שחצתה את 100 מיליון דולר במכירות, החברה עוברת לשלב בו השיווק מתחיל להוביל במקום הפיתוח. הכניסה לתחום הווידאו, באמצעות רכישות, הייתה מהלך חשוב. יש כאן לפיכך חברה שמוצבת מצוין להתפתחויות ב-2013, הפוטנציאל לא פחות גדול מבעבר, אבל מתמודדת מול שוק לא קל (ככל שהנישה נעשית חשובה יותר - כך גם התחרות) ו"סובלת" מאווירה של חששות סביבה. הכל תלוי כעת ביכולות ההנהלה. נקווה שאף אחד לא ישכנע את הדר שהגיע הזמן לאקזיט. המשקיע הזהיר עדיין צריך להמתין לסוף הרבעון הנוכחי לפחות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.